תל אביב - החומה העתיקה ברחוב מאזה
מאת אילן שחורי
רחוב מאז"ה בלב העיר
, שופע אתרים מרתקים מראשית ימיה של ת"א וגם שנים רבות לפני כן. ממגדל המים
המרשים בחלקו המערבי ועד מעונות עובדים א',ב',ג' בצדו המזרחי הגובל עם דרך בגין.
אולם לא רחוק משם, בחצר המפרידה בין בית
מספר 61 לבית מספר 63, מסתתר אחד האתרים המרתקים בעיר. עדות בודדה ואילמת לאתר
תוסס שהיה פעיל במקום 40 שנה לפני הקמתה של ת"א, שחגגה השנה 102 שנים
להיווסדה.
מדובר בחומת כורכר
היסטורית, בת למעלה מ 140 שנה, שמעטים
בכלל שמים ליבם אליה ומכירים את תולדותיה, גם בין דיירי הרחוב הסמוכים אליה. חומת הכורכר
התמירה והארוכה, המתפוררת בחלקה, והמגיעה עד רחוב אוליפנט בסמוך לבית הספר
לאומניות, היא החלק הדרומי של חומת ענק שהקיפה במחצית השנייה של המאה ה-19 חווה
חקלאית גדולה ששכנה בשטח הנמצא כיום בין הרחוב לינקולן, דרך מנחם בגין, אוליפנט
ווילסון.
בחלק מחצרות בתים ברחובות אלו, ניתן עדיין למצוא פה ושם שרידים לגן
המטעים ולגידולים האדירים שהיו במקום, בעיקר בדמות עצי שקמה עתיקים ומרהיבים. שטח
שנמחק מהזיכרון האורבני עם התפתחותה של ת"א.
באזור זה של צפון יפו,
הקרוב למוסררה ולירקון, היו במחצית השנייה של המאה ה-19 מספר ניסיונות התיישבות
וגידולים חקלאיים בעיקר מצד קבוצות נוצריות שהגיעו לא"י מתוך אמונה שהגעתם
ופעילותם בארץ הקודש תזרז את חזרתו של ישו.
ככל הנראה הראשונים שהקימו
משק חקלאי במקום זה היו נזירות איטלקיות ממסדר האחיות הרומיות, שניסו לפעול ולהתיישב
במקום לאחר 1850. על פי המפה של תיאודור זנדל מ 1878 נקרא המקום בשם ביארת
אל-מג'רב. אין פרטים על פעילותם של
הנזירות אך ידוע לפי המחקר, שחווה זו נמכרה ב 1870 לטמפלרי קונראד רוהאם שהגיע
לפלסטינה בנובמבר 1869 והיה בין ראשוני
המתיישבים, במושבה הטמפלרית ביפו. עוד
לפני הקמת המושבה הטמפלרית השלישית, שרונה, טיפחו והגדילו בני משפחת רוהאם את
החווה עד פטירתם ב 1872. ככל הידוע עסקו בחווה זו בגידול ירקות, תפוחי זהב,
אפרסקים ומשמשים. במפות של אותה תקופה נקרא המקום בשם חוות רוהאם ( Roehm Hof).
לאחר פטירתם של בני משפחת
רוהאם עברה החווה ושטח הפרדס שסביבה
לידי יואהן ג`ורג` גינטר, הטמפלרי, שהקים בשטח החווה גם מאפייה, ובנו
עימנואל (וילי) המשיך מאוחר יותר את דרכו של אביו, על ידי הקמת מאפייה ובית קפה
טמפלרי בשנות העשרים בשרונה. חוות רוהאם שמאוחר
יותר הפכה ל"פרדס גינטר" המשיכה
להתקיים עד מלחמת העולם השנייה ובמפות היא מצויינת כ"אדמת גינטר". ככל
הנראה בחלק מהקו העליון החומה שהוקמה סביב החווה, היתה גם אמת מים לשימושם של אנשי
החווה.
החל מ 1933 החלו הטמפלרים
למכור חלק מאדמות החווה דבר שאיפשר את הרחבת שטח ת"א, בין היתר גם על ידי
הקמת מעונות העובדים הראשונים בעיר, ומ 1945
מופיעים שטחי החווה כחלק מהשטח המוניציפלי של ת"א וכאזור מגורים. עוד
בשנות החמישים נותרו חלק משטחי החווה כשטחים חקלאיים ובעיקר רפתות ומחסנים
חקלאיים.
חומת הכורכר הארוכה,
השריד היחיד כיום שנותר מהחווה החקלאית הגדולה,
נמצאת כיום במצב תחזוקתי גרוע
ביותר. חלקה נהרס וחלקה מתפורר. מי שנרתם בעבר להצלת החומה ולהעלאת המודעות לקיומה
הוא מזכיר הממשלה עו"ד צבי האוזר, שטרם מינויו לתפקיד, חקר את תולדות החומה במסגרת
לימודי תעודה באוניברסיטת ת"א בנושא שימור המורשת הבנויה. עו"ד האוזר הרצה באחרונה בפני תלמידי בית
הספר לאומנויות ברחוב אוליפנט הממוקם בסמוך לחומה על חשיבות אתר היסטורי זה, ואף
גייס לפני שנתיים את תלמידי בית הספר, לסדרת פעילויות שימור החומה, שנעשו בשיתוף
עם המועצה לשימור אתרים.
אזור |
1 - תל אביב והסביבה, |
מאפייים |
טיול משפחות, |
טיול ברכבים, |
|