אידאולוגיה ונוף סמלי - קבורתם בשנית של אנשי שם באדמת ארץ ישראל 1967-1904 / מאת דורון בר
מהו הסיפור המיוחד בקברו של מכס נורדאו המצוי בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב? מכס נורדאו היה הוגה דעות, נואם וסופר, רופא, יהודי יליד הונגריה, ידידו של הרצל וממייסדי התנועה הציונית, בעל חזון "יהדות השרירים". בינואר 1923 הוא נפטר בפריס ונקבר בבית הקברות מונפרנס. לאחר פטירתו החלו בני משפחתו, יחד עם הוועד הפועל הציוני לפעול להעלאת עצמותיו לארץ ישראל ובסוף אפריל 1926, שלוש שנים לאחר מותו עצמותיו הוצאו מקברו בפריס ועשו דרכם לא"י. תחילה ביקשה משפחתו כי מכס נורדאו ייקבר בירושלים, אך לחצו של מאיר דיזנגוף ראש עיריית תל אביב דאז מחד ומאידך העובדה שבתל אביב היו כבר שתי שכונות שנשאו את שמו "נורדיה" ו"תל נורדאו", ההחלטה נפלה על העיר העברית הראשונה.
מסע ההלוויה בראשית מאי 1926היה ארוך ומרשים. עצמותיו נשלחו לנמל אלכסנדריה ומשם ברכבת ליפו. מסע ההלוויה, היה אחד האירועים הגדולים והמרשימים במחצית שנות ה-20 בת"א. השתתפו בו כל ילדי ביתי הספר בת"א הקטנה והוא עבר ליד בית העירייה ברחוב ביאליק ולאחר מכן, גם בבית הכנסת הגדול באלנבי. הפסל אריה מלניקוב, עוד לפני שהחל בעבודתו על פסל האריה השואג בתל חי, עיצב לבקשתו של מאיר דיזנגוף, מוזיליאום בסגנון מודרני עם חדרון קטן, מבנה הסגור ונעול עד היום בבית הקברות טרומפלדור ומצוי בסמוך לקברו של דיזנגוף עצמו.
אחוזת קברו של מכס נורדאו בבית הקברות רומפלדור בתל-אביב
סיפור קבורתו בשנית של מכס נורדאו הוא אחד מעשרות דוגמאות של מנהיגים ציוניים ואישי רוח יהודיים שנפטרו בגולה ונקברו בשנית בארץ ובמדינת ישראל. הם מובאים במחקרו החדש של ד"ר דורון בר, גיאוגרף היסטורי ודיקן מכון שכטר בירושלים. דורון בר שהתמחה במחקרים על המקומות הקדושים העממיים והלאומיים בישראל בשנים האחרונות הקדיש לנושא הקבורה השנייה בישראל מחקר מיוחד והתוצאה היא, ספרו המיוחד, "אידאולוגיה ונוף סמלי - קבורתם בשנית של אנשי שם באדמת ארץ ישראל 1967-1904". בספר זה בוחן דורון בר, את הקבורה בשנית במדינת ישראל ואת קידוש המרחב הלאומי והממלכתי בתקופה שבה הפעילות הציונית שאופיינית למדינה בחיתוליה הגיעה לשיאה ומיקדה תשומת לב ציבורית.
קברו של זאב ז'בוטינסקי בהר הרצל
מדוע נטמן בנימין זאב הרצל בפסגת הר שומם במערב ירושלים ומדוע נותר מקום קברו שנים רבות ללא מצבה? מה הסיבה לכך שיהודה ליב פינסקר נקבר במערת קבורה קדומה מימי הבית השני? כיצד עוצבה רמת הנדיב כאחוזת קבר לבנימין אדמונד רוטשילד? מדוע נקבר אוטו ורבורג בדגניה? ספרו של דורון בר, אכן בוחן את הסוגיות הללו. מתבררים בו, באמצעות תיעוד מפורט ובלוויית תצלומים, מסעותיהם של אישים אלה ושל אישים נוספים – חוזי הרעיון הציוני, מנהיגים פוליטיים, גיבורים ואנשי רוח ומעש – מן הניכר לקבורה בשנית באדמת ישראל. נבחנת השאלה מדוע נעשה מאמץ כה רב להעלות את שרידיהם לקבורה בישראל וכיצד התנהלו המהלכים בארץ ומחוצה לה. מה הפך את הקברים של הנודעים שבהם – בירושלים, תל אביב, זיכרון יעקב, דגניה וכנרת – לאתרי ביקורים ועלייה לרגל, שתרמו לעיצוב הנוף הסמלי האזרחי של מדינת ישראל.
מערת ניקנור בהר הצופים, בה קבורים פינסקר ואוסישקין
בין היתר שואל דורון בר בספרו האם ההעברה של אישים ציונים שנפטרו בגולה לקבורה בישראל היא תופעה גרוטסקית שולית, או שמא הייתה לה חשיבות ציונית לאומית? ומיד גם עונה על כך: עשרות אנשים שמתו בניכר לפני ואחרי הקמת המדינה, הרחק מן הבית הלאומי שלהקמתו פעלו ואליו ערגו, נקברו שם ובמעשה של תיקון הועברו ארונותיהם לקבורה בשנית באדמה הציונית המקודשת. מספרם הרב מעיד על חשיבותה ומשמעותה של תופעת הקבורה בשנית בתהליך התגבשות הנוף הסמלי של ישראל.
בספר ניתן למצוא בתשעת הפרקים שלו, סיפורי קבורה רבים של מנהיגים ציוניים לצד אנשי רוח, תרבות ואמנות, בתקופת המנדט הבריטי ובתקופת מדינת ישראל. דוד וולפסון, יהודה ליב פינסקר, מנחם אוסישקין, יחיאל צ'לנוב, פרץ סמולנסקין, צבי הרמן שפירא, בוריס שץ, נפתלי הרץ אימבר, דב בר בורוכוב, אדמונד דה רוטשילד, זאב ז'בוטינסקי, יוסף לישנסקי, חנה סנש ורבים נוספים. בספר מתבררים, באמצעות תיעוד מפורט ובלוויית תצלומים, מסעותיהם של אישים אלה מן הניכר לקבורה בשנית באדמת ישראל. נבחנת השאלה מדוע נעשה מאמץ כה רב להעלות את שרידיהם לקבורה בישראל וכיצד התנהלו המהלכים בארץ ומחוצה לה. מה הפך את הקברים של הנודעים שבהם – בירושלים, תל אביב, זיכרון יעקב, דגניה וכנרת – לאתרי ביקורים ועלייה לרגל, שתרמו לעיצוב הנוף הסמלי האזרחי של מדינת ישראל.
הספר "אידאולוגיה ונוף סמלי - קבורתם בשנית של אנשי שם באדמת ארץ ישראל 1967-1904", יצא לאור בהוצאת מאגנס, וניתן להשיגו בין היתר באתר ההוצאה בלינק הזה:
לדף הספר באתר ההוצאה
|