האמת על ארמונו של הורדוס במצודת דוד

ממצאים חדשים מארמון הורדוס המפואר  במתחם מגדל דוד, הגילויים הארכיאולוגיים המפתיעים בקישלה ובחפיר המצודה, הם האטרקציות החדשות של מוזיאון מגדל דוד בירושלים הממציא עצמו מחדש בהתאם לצרכי המאה ה-21. וגם חוויה דיגיטלית  מסוג מציאות רבודה, ראשונה מסוגה בעולם ממנה ייהנו המבקרים המבקשים לעשות תצפית סובב ירושלים בגובה של 776 מטר מעל הים, מראש מגדל פצאל במצודה

 מאת אילן שחורי

 המצודה הירושלמית, מוזיאון מגדל דוד. התחדשות לכיוון המאה ה-21

מה משותף לאסירי המחתרות, לשלטון המצרי שהיה במחצית הראשונה של המאה ה-19 בארץ ישראל, לשלטון הבריטי והעות'מני, לביזנטיים ולמלך הורדוס, לחשמונאים, ואפילו למלך חזקיהו מימי בית ראשון? ממצאים ועדויות מרשימות מכל התקופות הללו, נחשפו לאחרונה ע"י רשות העתיקות במבנה הקישלה הסמוך למוזיאון מגדל דוד בירושלים שבימים אלה פותח שעריו למבקרים ומציג את ההיסטוריה הירושלמית המדהימה בת שלושת אלפי השנים הקבורה במעמקי האדמה מתחת למתחם.

כחלק מהתחדשותו של מוזיאון מגדל דוד, בו פועל ב-26 השנים האחרונות המוזיאון לתולדות ירושלים, והתאמתו לחידושי המאה ה-21,  יזמה מנהלת המוזיאון, אילת ליבר, את ניקוי וחפירה מחודשת בחפיר המקיף את המצודה ואת המחקר  הארכיאולוגי הגדול במבנה הקישלה ובעיקר מתחת ליסודותיו. אילת ליבר, עד לפני שנתיים יוזמת ומנהלת בית עגנון בשכונת תלפיות בירושלים, עבדה כסטודנטית במגדל דוד ולימים גם ניהלה את מחלקת החינוך במוזיאון. בסיור עיתונאים השבוע סיפרה אילת ליבר, כי כבר לפני למעלה מ-25 שנה, כסטודנטית במקום נחשפה למבנה הקישלה ותמיד חלמה  לחקור את המקום ולספחו למוזיאון, דבר שמתגשם בימים אלה.

מגדל דוד: סמלה המוכר ביותר של ירושלים. משמאל למעלה, המנכ"לית אילת ליבר.

עד לאחרונה רק מעטי מעט יכלו ליהנות מהגילויים המרשימים שנחשפו במבנה הקישלה ובביקור בתוך החפיר סביב המוזיאון.  מעכשיו גם הציבור הכללי יוכל ליהנות מהסודות הכמוסים שנחשפו מתחת לקרקע וזאת במחיר כרטיס כניסה הרגיל למוזיאון. אחרי שנים רבות בהן היה חפיר המצודה נטוש, מלוכלך ומוזנח, זוכה עתה חלקו הדרומי של החפיר ההיסטורי של ירושלים לעדנה מחודשת. המצודה, שזכתה לשם הפופולרי מגדל דוד, למרות שלדוד המלך לא היה בעבר כל קשר למבנה זה, נבנתה על ידי המלך הורדוס, ככל הנראה על שרידי ארמונות החשמונאים. הורדוס בנה במקום שלושה מגדלים על שמם של  קרובי משפחתו: מגדל היפיקוס, מגדל מרים ומגדל פצאל היחיד שנותר. המצודה מאז ועד התקופה העות'מנית הייתה קו ההגנה החשוב ביותר של ירושלים ושימשה מרכז שלטוני וצבאי. בתקופה הצלבנית נחפר ככל הנראה החפיר  כדי לשמש קו הגנה ראשון נגד אויבים. אך לימים שימש החפיר גם לצרכים אחרים כמו שוק רוכלים, דרך מעבר ואף מזבלה מאולתרת לתושבי העיר העתיקה. במסגרת הניקוי והשיקום של החפיר גם נוצרה הדרך המיוחדת והחיבור למבנה הקישלה.

החפיר ההיסטורי שהפך במשך השנים לשוק רוכלים, דרך מעבר וגם מזבלה. משנה פניו

החפירות  בחפיר המצודה שנעשו מטעם רשות העתיקות בוצעו במימון הקרן לירושלים ובניהול מוזאון מגדל דוד. לאט לאט נחשפו במקום שרידי עבר ארכיאולוגי מרשימים. בין היתר מקווה הטהרה מימי בית שני. המקווה השתמר כמעט בשלמות מאחר ונחצב בסלע. לדעת החוקרים המקווה  ניצב באותה תקופה בתחומי  הארמון החשמונאי הגדול שהיה במקום והוא קשור היה גם למערכת הבריכות הסמוכה שהפכה בימי המלך הורדוס לגן מים מרשים ופורח. ממצא מרשים נוסף שנחשף בחפיר הוא גרם המדרגות ושרידי ברכות המים.

מקווה הטהרה מימי בית שני החצוב בסלע, שנחשף ע"י הארכיאולוגים בתוך החפיר. מעתה מוקד לביקור

 גרם המדרגות חצוב כולו בסלע והוא מוליך לבריכה מלכותית (של הורדוס) מרוצפת. ארמון זה של הורדוס, אחד מתוך חמשת ארמונותיו המפוארים מתואר בספרו של יוסף בן מתיתיהו "מלחמות היהודים" (ספר חמישי פרק רביעי). עם ניקוי החפיר נתגלו גם כמה בסיסי עמודים של הארמון ההרודיאני המעידים על פאר המבנה, בדיוק כפי שתיאר אותו יוסף בן מתיתיהו. בין היתר הוא מספר על מבנה גדול-מימדים, המקושט ברוב פאר, ולו אולמות משתה, חדרי שינה, גינות ומזרקות מים.

בריכות המים שכיכבו בגן המרשים של ארמון הורדוס יוצגו לציבור לצד סרטון תלת ממד

בקצה החפיר נפתח בימים אלה גם מעבר חדש למבנה שהיה עד כה סגור ומסוגר ונפתח לביקורי קבוצות - הקישלה – בית הסוהר העות'מאני, שנחפר במהלך העשור האחרון. לאורך קירותיו, מן המסד עד הטפחות, מתקיים סרגל הזמן של ירושלים למין ימי בית ראשון ועד העת החדשה, טרום הקמת המדינה. בית המעצר של מתחם הקישלה הוא מבנה קשתות ענק שבו נכלאו  גם עצורי המחתרות. עדות מוחשית לכך הן החריטות והציורים שחרטו אנשי המחתרת על הקירות ושניתן  לראותם גם היום.

המעבר החדש שנפתח בקצה החפיר לעבר בניין הקישלה על אוצרותיו הארכיאולוגיים

ביקור בחפירות מבנה הקישלה הוא אכן חוויה מרתקת של ממש, בעיקר לאחר שמסתבר כי מתחת המבנה, התגלו על ידי  הארכיאולוגים מטעם רשות העתיקות גם חלקי חומה, שזוהתה כחומת  המלך חזקיהו המתוארכת למאה ה-8 לפני הספירה ומשמעות הדבר היא שירושלים של ימי בית ראשון פרחה והתרחבה עד מקום המצודה וככל הנראה גבלה בגיא בן הינום הסמוך. תגלית של ממש.

מבנה "הקישלה"  הוקם ב 1834 על ידי איברהים פשה, השליט המצרי שכבש את ארץ ישראל שלוש שנים קודם לכן והמשיך לשמש כמתחם צבאי גם כאשר חזרו העות'מאניים לשלוט בעיר (1841). בתקופת המנדט שימש המבנה כתחנת משטרה וכבית סוהר, ובין השאר נכלאו בין כתליו אסירי האצ"ל. עדות  לכך ניתן להבחין על-גבי הטיח  במבנה שם מצויות כמה כתובות גרפיטי שחרתו האסירים בעברית, באנגלית ובערבית. בין היתר גם סמל האצ"ל.

הקישלה כבית סוהר לאסירי המחתרות בתקופת המנדט הבריטי (מקור אוסף מטסון)

בין כתובות הגרפיטי שנתגלו על הטייח במבנה הקישלה, במקום שהיו תאי המעצר, גם סמל האצ"ל

בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו במקום בעשור האחרון התגלה "סרגל הזמן" של ירושלים- מימי בית ראשון, שרידי ארמון הורדוס ומפעל בורסקאי מימי הביניים ועד לאסירי המחתרות. הסיור עובר בדרכו בחלקו הדרום מערבי של חפיר המצודה בו נחשפו שרידים ארכיאולוגיים ייחודיים וגילויים מרתקים.

מראה כללי של מבנה הקישלה.  הרצפה המפרידה בין הקומה הראשונה לשנייה הוסרה ובמעמקי האדמה נתגלו אוצרו עד ימי המלך חזקיהו ותקופת בית ראשון

כשהחלו החפירות בתוך מבנה הקישלה, מתחת לרצפת המבנה התורכי נחשפו שמונה בריכות מטויחות בגדלים שונים, שזמנן שנקבע על ידי החוקרים לימי הביניים. בשל צורת הבריכות והממצא שהתגלה בתוכן הם הניחו כי בריכות אלו  שימשו לאגני צביעת בדים או, לחילופין, לעיבוד עורות.

אחד הממצאים המרשימים שנחשפו במבנה היו יסודות מארמונו של הורדוס שנמשך מכיוון המצודה, יסודות וקירות תמך של ארמון פאר שהוקמו על שרידי ארמון חשמונאי. לדעתו של הארכאולוג רשות העתיקות  עמית ראם, שהוביל את החופרים במקום, הקירות הגדולים שנחשפו בחפירה שימשו כקירות תמך לבמה שעליה נבנה הארמון. מתחת לקירות אלה הותקנה תעלת ניקוז שעומקה כ-7 מ'; חלקה חצוב וחלקה בנוי.

החללים התת קרקעיים נחשפים עתה. מערכת תעלות הניקוז לעבר גיא בן הינום. בעתיד ניתן יהיה לסיר שם

לדעתו של ראם  תעלה זו ניקזה את מי השופכין מן הארמון לכיוון העמק שממערב לו. ארמון הורדוס נהרס עם חורבן הבית השני בשנת 70 לסה"נ, ועד כה נחשפו רק שרידים. בהמשך החפירות,  ממערב לקירות הארמון נתגלתה חומת העיר מהתקופה החשמונאית (המאה השנייה לפני הספירה, הבנויה אבנים גדולות ומסותתות — רוחבה מגיע ל-5 מ'. לקראת סיום החפירה נחשף קיר קדום ומאסיבי, שעל-פי טיב בנייתו והממצא הארכיאולוגי שנתגלה לצדו, יש ליחסו, לדעת החופרים, לסוף תקופת הברזל, לימיו של המלך חזקיהו "ייתכן שקיר זה שימש כחומת העיר בתקופה הנדונה, ואם כך הוא הדבר הרי שישנה כאן תרומה חשובה להבנת הממצא הארכיאולוגי ומחקר ירושלים בימי הבית הראשון", קבע באחרונה עמית ראם בסיכום דו"ח החפירה.

עמודי התמך של ארמון הורדוס שנחשפו בתוך הקישלה, נתגלו על שרידי הארמון החשמונאי.

כך שבסופו של דבר, נחשפו בתוך מבנה הקישלה, שבע שכבות מתקופות שונות בתולדות העיר: בית המעצר מתקופת השלטון הבריטי והירדני, מבנה תורכי, שרידי תעשיה מן התקופה הצלבנית, קירות תמך השייכים לארמון הורדוס, מערכת ניקוז השייכת לארמון הורדוס ו החומה החשמונאית מן המאה השנייה לפני הספירה. ממצאים מרשימים הפתוחים כעת לסיורים במקום.

אך לא רק זאת. ב-1989, כשנפתח מוזיאון מגדל דוד, הוא הוצג כמוזיאון מודרני המספר את סיפורה של העיר העתיקה של ירושלים. מתכנני המוזיאון השתמשו בטכנולוגיות החדישות ביותר כדי לספר על ההיסטוריה של העיר המיוחדת הזאת, וכדי למשוך אוצרים ואנשי מקצוע מתחום המוזיאונים מכל רחבי העולם. באותה תקופה, טכנולוגיה חדשנית במוזיאונים כללה שימוש בדגמים, בהעתקים, במודלים תלת-ממדיים, בסרטים ובהולוגרמות במסגרת התצוגה הקבועה.

מראה פנורמי מדהים של העיר העתיקה והר הבית המתגלה מגג  מגדל פצאל במוזיאון

כעת, בשנת 2015, חוזר מוזיאון מגדל דוד לעמוד בחזית הטכנולוגיה של המוזיאונים והאתרים הארכיאולוגיים בישראל, ויוצר נוכחות דיגיטלית שמעצימה את חוויית המבקרים בין חומותיה של המצודה המשוחזרת להפליא. ירושלים בנויה משכבות על גבי שכבות של היסטוריה, והעובדה הזו מורגשת יותר מכול כשצועדים בין שבילי המצודה, וכל צעד לוקח את המבקרים  כמה מאות שנים אחורה, דרך תקופות שונות בהיסטוריה של ירושלים. המימד הדיגיטלי שמתווסף כעת אל האוצרות הפיזיים הקיימים במוזיאון מגדל דוד הוא התרומה הנוכחית להיסטוריה של העיר השנה. השילוב אמנם מפתיע, אך החיבור שבין העידן הדיגיטלי לבין האבנים העתיקות יוצר חוויה ייחודית במוזיאון מגדל דוד.

מנהלת המוזיאון, אילת ליבר, הסבירה בסיור העיתונאים השבוע כי היא מכירה בחשיבות השילוב של טכנולוגיות חדשות בחוויה של מבקרי המוזיאון. היא  לא הסתפקה בשילוב טכנולוגיות קיימות, והציעה את המוזיאון ואת אוצרותיו הן כמקור השראה והן כאתר ניסיונות ליזמים ולאנשי טכנולוגיה. הקריאה הזו לשיתוף פעולה תרמה גם למפתחים אשר קיבלו אתר ניסיונות עבור הפרויקטים שלהם ללא תשלום נוסף, וגם למבקרי המוזיאון, שיוכלו כעת להכיר את אתר המורשת הלאומי מגדל דוד, את ההיסטוריה של ירושלים ואת השרידים הארכיאולוגיים המרשימים תוך שימוש בטכנולוגיות חדשניות. ליבר מוסיפה שזו רק ההתחלה, ושהיא, יחד עם עינת שרון, מנהלת הניו-מדיה של המוזיאון, מקוות למשוך יזמים רבים נוספים שייענו לקריאה הזו, שכן המצודה העתיקה מציעה שפע אפשרויות למוחות יצירתיים."ואפשרויות דיגיטליות חדשות במוזיאון מיגדל דוד", מציינת אילת ליבר.

טאבלט  וטכנולוגיה ייחודית של מציאות רבודה, יסייעו למטיילים בהסבר והדרכה בתצפית

סיור העיתונאים שהתקיים השבוע במצודת דוד, כלל גם את ההשקה העולמית הראשונה של  מדריך התיירים הדיגיטלי הנייד הראשון שפועל בטכנולוגיה ייחודית של מציאות רבודה ((AugmentiGuide. בשיתוף חברת Enviewz. עיקרה של טכנולוגיה זו, שימוש בטאבלט מול נוף פנורמי, כאשר הטאבלט מזהה למעלה מ-80 אתרים ירושלמיים הסובבים ב 360 מעלות מתצפית גג מגדל פצאל במוזיאון.

בעזרת מאגר התמונות של Connected Views ניתן להציג דגם אמיתי ושלם של פני השטח ושל הבניינים האורבניים לנגד עיניו של הצופה. חברת Enviewz משתמשת באלגוריתמים מתוחכמים של פוטוגרמטריה ועיבוד תמונה, אשר מחשבים מיקומים ברמת דיוק גבוהה, הן של נקודת המבט של הצופה והן של מוקדי העניין, וכך מציגה לראשונה מכשיר נייד המאפשר הצגה בפועל של מציאות מרובדת גיאו-מרחבית.

הנוף הפנורמי נפרש לנגד עיניהם של המבקרים, ובעזרת הטאבלט הם יכולים ללחוץ על נקודות שתואמות את מה שהם רואים בעין ולקבל מידע נוסף על כל אתר. תמונות היסטוריות ומידע מופיעים בצדו של המסך, והמבקרים יכולים להאזין למידע על כל אתר בכל עת ואופן שירצו. בסוף השנה, כך הבטיח בסיור העיתונאים,  נציג החברה ליאור, את הטאבלט יחלפו משקפיים תלת ממדיות חכמות.

מראה כללי של מוזיאון מגדל דוד ביום השלג הגדול בירושלים ב 20.2.2015

מבט לעבר גג המצודה ומוזיאון מגדל דוד מתוך עומק החפיר

הערה: כל הצילומים במאמר בוצעו על ידי אילן שחורי במהלך סיור העיתונאים שנערך במוזיאון מגדל דוד, החפיר והקישלה ביום  26.2.2015 . תמונת מגדל דוד בשלג צולמה ביום 20.2.2015.  תמונת הטאבלט של חברת AugmentiGuide באדיבותי שירלי יחסי ציבור. ניתן להזמין את אילן שחורי לסיור במקום בטלפון 052-7747748