בנובמבר הקרוב יצוין יום הולדתו ה-140, של חיים וויצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל. באותו חודש יימלאו גם 62 שנה למותו. וויצמן  שהיה מדען מפורסם, אחד הגורמים החשובים בהכנתה של "הצהרת בלפור", נשיא ההסתדרות הציונית, נשיא מועצת המדינה הזמנית ובעיקר נשיאה הראשון של מדינת ישראל  נשתכח במהלך השנים.

 באיזה שהוא מקום קיימת התחושה,  שחיים וויצמן, לא זכה עדיין, למקומו האמיתי בפנתיאון המנהיגות הארץ-ישראלית וראשית ימי המדינה, למקום בולט בהיסטוריה הציונית ,ומורשתו למעשה אינה קיימת, או שנדחקה לשוליים.  סיבות רבות לכך ואולי נעוץ הדבר ביחסים הלא קלים שהיו לוויצמן עם דוד בן גוריון שגם הוא דאג לא מעט לפגיעה במעמדו של המדען הדגול. בן גוריון גם דאג כזכור, להמעיט במעמדו וחשיבתו של וויצמן גם כנשיא המדינה ועל כך כתב לימים ויצמן בספר זיכרונותיו כי  "המקום היחיד אליו אני רשאי לדחוף את אפי הוא הממחטה שלי".

תיקון מסוים במעמדו וחשיבותו של חיים וייצמן ז"ל, ייעשה בקרוב עם  פרסום מחקרו הגדול של פרופ' מוטי גולני, המסיים בתקופה זו את כתיבת הביוגרפיה המקיפה על חיים ויצמן  בין השנים 1922 עד 1952. גולני הקדיש למחקרו אלפי שעות בשנים האחרונות ועבר על עשרות אלפי מסמכים הקשורים בוויצמן, בין היתר בגנזך ויצמן בו שמורים כל כתביו של ד"ר חיים ויצמן וכן עשרות אלפי מסמכים המתעדים את קשריו עם מדינאים ואנשי שם מכל העולם.  מחקרו של פרופ' מוטי גולני עתיד ככל הנראה לאור כספר במהלך השנה הקרובה.

בשני אתרי ביקור חשובים, באחוזתו הפרטית בישראל במכון ויצמן, ובבלרוס בית ילדותו בעיר  מוטאל, מונצחים אומנם חייו, במסכת מוזיאלית מרשימה, אך המבקרים במקומות אלה לא רבים. פרטים על הסיורים בשני אתרים אלה בהמשך.

כרזת עיריית ת"א, מ-1 במרס 1949, בעת הביקור הראשון של הנשיא הראשון בעיר העברית הראשונה

דיוקן של ד"ר חיים ויצמן המוצג בביתו ברחובות.

עדותו של חיים וויצמן במהלך דיוניה של הוועדה האנגלו אמריקאית

שלט הכניסה לעיר הולדותו של ויצמן במוטאל שבבלרוס.  תשומת לב לכיתוב ביידיש בשלט הרשמי

בית הולדתו של ויצמן בעיר מוטאל, שהפך למוזיאון לזכרו.

תוכניתו המקורית של אריך מנדלסון לתכנון "ארמון" ויצמן, ודיוקן מנדלסון. למטה מראות מתוך הבית.

המכונית המלכותית: פורד לינקולן קוסמופוליטן