ספר כפול: רדיו חזק   וימי התום  / מרדכי נאור

ד"ר מוטק'ה נאור, סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל, הוא בית חרושת לספרים. לעיתים אני מתפלא מתי מוטק'ה ישן בכלל וכיצד הוא מצליח לכתוב כל כך הרבה ספרים בפרק זמן כה קצר.  לעיתים רבות אני נוהג להתייעץ עם מוטק'ה נאור בעניינים שונים הקשורים לתולדות א"י, הוא בעיני אחת האורים והתומים בנושא ותמיד שיחתנו מסתיימת בשאלה, "נו איזה ספר עתה עומד להוציא כרגע?". בדרך כלל מוטק'ה אומר לי, כי שניים שלושה ספרים שלו מצויים בבית הדפוס...

בשבוע הספר שננעל בשבת האחרונה, כיכבו שני ספרים חדשים של ד"ר מרדכי נאור.  ימי התום ורדיו חזק. בהוצאת  מוסד ביאליק, "הספריה הציונית", ראה לא מכבר אור ספרו של נאור "ימי התום". ספר נוסטלגי לחובבי ראשית ימי המדינה.  מסע בזמן, אל שנותיה המוקדמות של מדינת ישראל, מאמצע שנות החמישים עד שלהי שנות השישים. ב-70 פרקים מתוודע הקורא לישראל הצעירה, התוססת, קולטת העלייה, הגאה בהישגיה המדיניים, הצבאיים, ההתיישבותיים והתרבותיים. ישראל של אותו עשור וחצי, אליבא דה נאור היא מדינה בהתהוות עם מורשת עשירה מימי היישוב ועם תקוות מרקיעות שחקים ביחס לכוחה ויכולתה. היא תחומה בגבולות צרים מאוד עד הפריצה הגדולה במלחמת ששת הימים.  ההתיישבות, ובעיקר ההתיישבות העובדת, זו השיתופית לגמרי או למחצה, הייתה בעת ההיא במוקד העשייה והחזון.  מפרקי הספר עולה, ניחוח הימים ההם, כמעט "ימי הקוקו והסרפן, הטוריה והשברייה", אך מבין השורות מבצבצים סימנים ראשונים של תמורה.

הספר השני  "רדיו חזק" – הסוד והקסם של גלי צה"ל, יצא בהוצאת אבן חושן ברעננה, והוא מבט נוסטלגי אישי, לתקופתו של מוט'קה נאור בגלי צה"ל. אהבתי לקרו את שמונת פרקי הספר המתובלים בעשרות סיפורים ולכבוד משחקי גביע העולם המתקיימים בימים אלה בברזיל, יש לציין את הסיפור המקסים על "מלחמת העולם" הגדולה שפרצה לפני 40 שנה,ב-1974, בין גלי צה"ל בפיקודו של נאור לבית "קול ישראל. זאת על רקע החלטתו של נאור, לשדר בימי שבת, באותה שעה של "שירים ושערים" הפופולרית ברשת בית, את התוכנית "המשחק המרכזי". על המלחמה הגדולה, האיומים, הצעקות והטקטיקה בה נקטו נאור וחבריו כדי לשכנע את מליאת רשות השידור לאשר התכנית כדאי לקרוא בספר וכמובן גם את יתר הזיכרונות המקסימים של נאור.

תחנת השידור הצבאית גלי צה"ל היא תופעה יחידה במינה בתולדות השידור במדינת ישראל ואולי אף בעולם כולו. דומה, שאין עוד תחנת שידור צבאית, במדינה דמוקרטית, התופסת מקום כה חשוב במערך התקשורת הלאומית ופועלת בצורה ייחודית זה שנים רבות, למעשה כמעט בכל שנותיה של המדינה. על הנושא הזה דובר ונכתב כבר לא מעט, וספר זה בא להשלים את התמונה, אך מנקודת־מבט מיוחדת, של מי שעמד בראש התחנה במשך יותר מארבע שנים וחי את חייה עוד כשלוש שנים, ובסך הכול שבע שנים בדיוק. 

נאור נמנה עם חבורת גלי צה"ל במהלך תקופה ארוכה, החל משנת 1971 ועמד בראשה בשנים סוערות, השנים שלאחר מלחמת יום הכיפורים, ועדת אגרנט, המהפך הפוליטי של 1977 והסכם השלום עם מצרים.  זהו סיפור כללי, על אחד מאמצעי התקשורת הבולטים בישראל, ועם זאת בעל נופך אישי. הסיפור של מרדכי נאור . אלה הם זיכרונותיו ובהם משולבים אירועים כלליים של ה"סבנטיז": המלחמות, אירועים פוליטיים מרכזיים, אירועי תרבות ועוד.