מגינת חיים נחמן ביאליק לגינת קריית מאיר

 סיפורו של אדריכל הגנים והנוף הראשון בארץ ישראל, יחיאל סגל

יחיאל סגל על רקע קריית מאיר בתל-אביב. הגן שיצר במקום, היה "מאסטר פיס" הראשון שלו

מאת אילן שחורי

מי היה אדריכל הנוף שתכנן את הגינה בביתו של חיים נחמן ביאליק בתל אביב בשלהי 1924. מי הוא האיש שהיה אחראי לגינה הציבורית הראשונה בעיר, "גינת גרוזנברג", שנפתחה ונחנכה ב-1922, היה שותף בראשית שנות ה-30 להקמת שדרות המלך ג'ורג' ביפו לימים שדרות ירושלים, הקים את הגינה המופלאה בשיכון "קריית מאיר" בתל-אביב, עיצב את הגינה לזלמן שוקן בירושלים, את הגן בבית החולים דג'אני ביפו, עשה את הגינה בית השגרירות הצרפתית בבירה. עמד מאחורי "גן בנימין" הגן הציבורי הראשון (1925) בשכונת הדר בחיפה. תכנן את הגן בבית ההבראה ארזה במוצא, את הגינה בבית הבריאות שטראוס ואת הגן בימק"א בירושלים ועוד מאות גינות בערים, במושבות, ומשנות הארבעים גינות רבות גם בעשרות קיבוצים?

מדובר באדריכל הגנים והנוף הראשון בארץ ישראל, יחיאל סגל, שנפטר  בגיל 76 לפני 51 שנה  (יליד 1886) ושמו עתיד  לעמוד בין היתר במרכז  הכנס "גנים היסטוריים בארץ ישראל", שייערך במהלך יום חמישי (מחר) בבית ספיר בכפר סבא, בהשתתפות חוקרים מתחום תכנון ושמור גנים.

לשמו ולפועלו של יחיאל סגל התוודעתי לפני שנים אחדות, במהלך מחקר לצורך מאמר שכתבתי על שכונת "קריית מאיר" בת"א, שכונת ילדותי.  נעזרתי אז בידע העצום של פרופסור רות אניס, ממייסדות המסלול לאדריכלות נוף בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, שהגיעה עם הוריה לדירה שכורה בקריית מאיר ב-1938, שנתיים לאחר אכלוס השכונה וגם איזכרה במהלך השנים את פועלו של יחיאל סגל, בכמה מאמרים  אקדמיים שפרסמה במספר שפות. גם מאמר זה זכה לסיוע מצד פרופ' רות אניס וכן מצד חיה סגל, אלמנת בנו של יחיאל סגל, יוסף סגל, שהעניקה לי רשותה להשתמש בתמונות מאלבומיו הפרטיים של יחיאל סגל ז"ל.  עדיין, למרבה הפלא, לא זכה יחיאל סגל להנצחה ראויה ובעברית לא פורסם עליו עד היום דבר, אולי הכנס בכפר סבא ישנה זאת.

לפני 18 שנה, בכנס איגוד אדריכלי הנוף בישראל, אמר בנאומו, ליפא יהלום ז"ל (נפטר 2006), ממייסדי אדריכלות הנוף המודרנית בישראל וחתן פרס ישראל לאדריכלות: "אילו הציבו את כל הצעירים, מעצבי הגנים של היום על כף המאזניים ואת יחיאל סגל על הכף השנייה, אינני יודע למי הכפות היו מתאזנות". ליפא יהלום היה מתלמידיו של יחיאל סגל ועבד עמו במשרד לתכנון נוף בין 1935-1941.

יחיאל סגל נולד למשפחה אורתודוכסית ב-1886 בעיירה פלונגיאן שבליטא. בהיותו  נער צעיר, נרצח אביו באחד הפוגרומים שהיו בעיירה ובסיוע אירגונים יהודיים נשלח היתום הצעיר ללמוד גננות בבית האולפנה היהודי לגננות באהלם (Ahlem) שליד הנובר שם רכש הרגלי משמעת גרמנית, דייקנות וסדר. ב-1904 סיים יחיאל סגל את לימודיו  ובמשך שש שנים בילה כגנן בפרנקפורט, ובמספר  מקומות אחרים בגרמניה, דרום צרפת ושוויץ.

יחיאל  סגל

שמו של יחיאל סגל כגנן מחונן ואומן גנים הגיע כבר ב-1910 לידיעתו של ארתור רופין בחברת הכשרת היישוב וזה הזמינו לביקור בארץ ישראל למשך כשנה, תוך שהוא מתייעץ עמו על הקמת גנים ושטחי גינון באחדים מהישובים שזה עלו לקרקע. לאחר מכן שב יחיאל סגל לאירופה. עבד במשך שלוש שנים במשתלה בניס, השלים את השכלתו הצרפתית. עם תחילת מלחמת העולם הראשונה שב לגרמניה שם שימש כמומחה לגידולים חקלאיים ועסק בין היתר בתחום אספקת ירקות עבור הצבא הגרמני.

עם סיום המלחמה ב 1919 מצא עצמו יחיאל סגל בטורקיה ומשם עלה לארץ ישראל. התיישב בירושלים. שם גר עם אחותו ומצא עבודה בגנים ציבוריים. בין היתר עבד בשטחים הציבוריים של האוניברסיטה העברית בהר הצופים. עבודה זו אותה ייצר ב-1920 היא ככל הנראה העבודה הראשונה המתועדת שלו בארץ ישראל, שכלל בין היתר סימון איזור אבן הפינה וחורשת הקמפוס של האוניברסיטה שבהקמה.

ב 1922 הזמין אותו ארתור רופין בשנית לעבוד עמו והפעם עם חברת "הכשרת היישוב". יחיאל סגל עבר לשם כך לתל-אביב ועד מהרה בהמלצה של רופין למאיר דיזנגוף ראש העירייה הדומיננטי של העיר העברית הראשונה, התקבל יחיאל סגל לשמש כמתכנן והמנהל של מחלקת הגינון של עיריית תל-אביב.  סגל תכנן לא מעט גנים בשטחים הפתוחים בעיר וייעץ לבעלי נכסים שהקימו אחוזותיהם ברחבי העיר, אך עד מהרה נקלע למריבות וויכוחים עם דיזנגוף וראשי העירייה והתפטר מתפקידו. לפני כן עוד הספיק סגל ב-1922 לתכנן את הגינה הציבורית הראשונה בתל אביב המתפתחת, גינת גרוזנברג, בפינת נחלת בניימין וגרוזנברג, כיום "חניון גרוזנברג".

כמתכנן פרטי של גינות ונוף, החל יחיאל סגל לעבוד ב-1924, תוך שהוא מעצב גינות פרטיות וציבוריות בתל-אביב, חיפה וירושלים. בין הפרויקטים המפורסמים שלו באותה תקופה, היה עיצובה של הגינה הפרטית עבור חיים נחמן ביאליק ב-1924, "גן בנימין", הגן הציבורי הראשון של שכונת הדר בחיפה 1925-27, הגינה בבית ההבראה ארזה במוצא עלית ב- 1927 ובאותה תקופה הקים גם את גני בית גולדווטר ופרופ' רוט בירושלים. ברשימת הגנים שלזכותו באותה תקופה ניתן לרשום גם את "גן השרון" בת"א שתכנן ב-1925, לימים "גן החשמל", עיצוב שדרות ח"ן, 600 מטר של עצים וירק בין רחובות דיזנגוף לפרישמן ,עבודה שנסתיימה ב-1930, וגינות תל-אביב רבות נוספות.

יחיאל סגל השתלב גם בעבודות תכנון הנוף במקווה ישראל וב-1929, תכנן את הארבורטום של הגן הבוטני במקווה לפי החלוקה הבוטנית של פרופ' אוטו ורבורג. שנה לאחר מכן כבר הקים סגל את גן האחוזה הענק של י.ל. גולדברג, הנדיב הבלתי ידוע, בין הרחובות אלנבי, יהודה הלוי ושדרות רוטשילד בתל אביב.

ב-1931 תכנן יחיאל סגל את הגן לאחוזה של עבדול דזיבן בבית דגן. הבית עמד על גבעה הצופה על כל סביבתה. בשלהי 1948 היווה הבית איום על התחבורה בקו תל אביב ירושלים וזכה לביקור של "ההגנה" שהשאירה במקום רק שרידי בריכות, אמות מים ושורה של נטיעות סביב. במשך השנים הוקם במקום, המכון לחקר החקלאות ע"ש וולקני.  במהלך 1931 היה יחיאל סגל עסוק בירושלים שם עיצב את הגן לבית השגרירות הצרפתית וב-1932 עד 1934 התמקד בתוכניות לפארק הבאסה ביפו ולגינה הציבורית בבית החולים של ד"ר דג'אני ביפו. בתקופה זו של טרום המאורעות, תרם יחיאל סגל את חלקו גם לפיתוח ותוספת לשדרות המלך ג'ורג' ביפו שהפכה ברבות הימים לשדרות ירושלים.

סגל הועסק במחצית שנות השלושים על ידי חברה בבעלותם של יעבץ ומירבורג, יזמי בנייה שרכשו קרקעות במקומות שונים בארץ, סללו שם כבישים ונטעו שדרות וכיכרות. להם היה סגל אחראי. בין היתר היה מעורב בהקמתה של שכונת אגרובנק שהייתה חלק משתי השכונות שהיוו את הבסיס להקמתה של העיר חולון.

במהלך 1936 שיתף יחיאל סגל פעולה עם האדריכל המפורסם ריכרד קאופמן ויחד הקימו שורה של גנים ברחבי הארץ. שיא עבודתו של סגל באותם ימים היה פרויקט "קריית מאיר" בו היה אחראי לתכנון פיתוח הנוי.  על הקמתה של קריית מאיר ראו מאמר נפרד של כותב שורות אלו שפורסם לפני מספר שנים בלינק הזה:

http://www.mytour-il.co.il/files/kiryatmeir%20-ilan%20shchori.pdf

על עבודתו של יחיאל סגל ב"קריית מאיר" כתבה בין היתר פרופ' רות אניס במאמריה החשובים: " גן קריית מאיר היה פתרון חדשני מובהק לטיפול בשטחים פתוחים בשיכון. שיכון משותף ראשון בארץ למעמד הבינוני בארץ ואחד השיכונים המודרניים פונקציונליים שהוקמו בתל אביב בשנות ה-30. שיכון זה הצטייר בזמנו כ"מבצר" גדול ובולט בסביבתו. שניים עשר מבנים התלת קומתיים סדורים בשורות ישרות ומקבילות, גוש מסיבי מזדקר בים החולות. עבור השוהים בתוך השכונה והגן, תרמה הצמחייה כבר אז לתחושה של קנה מידה אנושי. עצים ושיחים היוו מקום מסתור נפלא מוצל וקריר. הגן הווה נווה דבר עם אקלים משופר שאפשר לילדים הרבים בשכונה למצוא מקומות פורקן. עיצוב וגוון הצמחייה תרמו רבות גם לתחושת האוריינטציה, דבר חשוב בשיכון בעל 24 כניסות זהות לגנים"...

לאחר עבודתו ב"קריית מאיר" הוזמן יחיאל סגל ב-1940 לתכנן את גן הברון אדמונד דה רוטשילד הראשון לציון, עבודה שנמשכה חמש שנים תמימות ונסתיימה עם פתיחת הגן ב 1945.

תפנית מסוימת בדרך עבודתו ביצע יחיאל סגל ב-1943 עת החל לעבוד עבור הקיבוצים שהוקמו באותה תקופה. פרופ' רות אניס קובעת במחקריה כי הקשר שנוצר בין סגל ובין חברי המשק הניב פירות והביא ליחסים שהם מעבר למזמין ולעוסק במלאכה. המגוון של התכניות היה גדול ומעניין, החל מתכנית כוללת עד לתוכניות מפורטות של פינת הנצחה או גן ילדים. לדברי פרופ' אניס מדובר היה ברומן בהמשכים, שנמשך  שנים רבות. כמו למשל כפר מסריק (1943) , עברון (1945) , שער הגולן (1947) גשר (1948)  גן שמואל (1949). משמר העמק עין השופט, כפר בלום, נען, יד מרדכי, יחיעם, ראש הנקרא ועוד.

באותה תקופה לא הזניח יחיאל סגל גם את עבודותיו בישובים העירוניים. הוא עבד עבור "רסקו" תכנון גנים ברמת השרון 1943-1953 כפר בין הנוער בן שמן 1946, גן של משפחת שוקן בירושלים 1947,  גן ציבורי ביד המעביר (1948) , גבעת רמב"ם, מוסד חינוכי חקלאי במגדיאל ועוד עד פטירתו ב 1962.

באחת האזכרות ליחיאל סגל כתבה עליו פייגה אילנית (הינדס), ממקימי וראשוני קיבוץ גן שמואל, לימים חברת כנסת מטעם מפ"ם ואמו של החייל אורי אילן ז"ל שנפל בשבי והתאבד ב-1954 בכלא הסורי:  "בנוסף לידע הרב, הטעם המעולה, התרבות ודייקנות הביצוע היה אדון סגל כשמו כן הוא איש סגולה. הוא ניגש לתכנון ביסודיות האופיינית לו.... הסבלנות, האיפוק וכוח השכנוע של אדון סגל – שהתגלה לאחר זמן, בשעת דחק כמכריעה, כאשף דיפלומטי של ממש, היו בתנאים אלה לעזר רב.  תכונה זו לא תסולא בפז כאשר מדובר במזמין יחיד ועל אחת  כמה וכמה בקולקטיב, גוף קיבוצי.... אדון סגל היה קשוב לכל בקשותיי והצעותיי, הן אמנם התקבלו, אבל דעתו הייתה המכריעה בעיני הן מבחינה המקצועית – דבר המובן מאליו – והן בגלל אישיותו המיוחדת. ככל שהכרתיו יותר – הערכתיו יותר והרי זה דבר נדיר למדי בחיים. הוא היה בעיני אוטוריטה כאדם בעל תרבות מושרשת וערכים אנושיים נעלים. בתור אדריכל גנים היה כאמור נאלץ להתפשר, אבל בכל מה שנוגע למוסר, הגינות, יושר מקצועי ואישי, לא היה איש פשרות ולכן כמובן איש כרוחי"....

בנו של יחיאל סגל, יוסף סגל ז"ל היה גם הוא אדריכל גנים ונוף, שיחד עם האדריכל אבא אלחנני תכננו בראשית שנות ה-60 את תוכנית האב לפארק לאומי בתל-אביב וחלקים מפארק הירקון. נכדו של יחיאל סגן ובנו של יוסף, הוא אלון סגל, הבעלים והמנכ"ל של חברת הייעוץ "מתן". קרוב משפחה הוא האדריכל  אסף לרמן, אחד ממשרדי האדריכלות המובילים בישראל.