המגזין הדיגיטלי השבועי לתולדות א"י וידיעת הארץ - בעריכת אילן שחורי  יום שני  ה-16 בספטמבר  2013  - יב תשרי  תשע"ד  מהדורה מס' 73

 ניסיון רב מסר, 

תל אביב ויפו לא ציפו כלל, לפני מאה שנה, ב-27 בדצמבר 1913, שיזכו לארח, לגמרי במקרה, את הטיסה הראשונה שנחתה בארץ ישראל, שבוצעה על ידי הצרפתי ז'ול ודרין (Jules Vedrines), במטוס מסוג בלריו XI. זאת כעשר שנים בלבד, מאז אותה טיסה היסטורית שערכו האחים וילבור ואורוויל רייט בקיטי הוק שבארצות הברית. אגב, נכדו של ז'יל ודרין, הוברט ודרין ביקר בישראל ב-2001 בעת שכיהן כשר החוץ בתקופת שלטונם של ראש הממשלה ליונל ז'וספן והנשיא ז'אק שיראק , ואינו ידוע כ"ידיד ישראל".

בין שטח הדולפינריום למוזיאון האצ"ל בפארק צ'ארלס קלור, באיזור חוף הים בין יפו לתל אביב, לא רחוק מבית החולים "שער ציון" שהיה קיים מאז סוף המאה ה-19, פרי יוזמתו של שמעון רוקח, התרחש אותו אירוע שנכנס לספר ההיסטוריה.

להמשך המאמר, אנא לחצו על הלינק הזה

סוף כל סוף מתחם שרונה עתיד להיפתח בקרוב לקהל. ביקור מרהיב בבית הבד, היקב, המזקקה והמנהרה התת קרקעית.

לאחר כ-4 שנים של עבודות, יפתח מחדש המתחם המרהיב אליו הגיעו ב 1869 קבוצה של אוונגליסטים טמפלרים שהקימו את המושבה השלישית שלהם בארץ ישראל, לאחר חיפה ויפו. הסיור כולל הסבר היסטורי על המתחם, סיפורים מהעבר, הצגה של החידושים במקום. בין היתר הפעילות החשאית של המוסד והשב"כ בשנות השישים וה-70. הפעילות הסודית של חיל האוויר ובניית המטוסים  תחת האף של הבריטים במלחמת השחרור ועוד. משך הסיור שעתיים עד שעתיים וחצי. מסלול הסיור עשוי להשתנות לפי המצב בשטח. והוא  יתקיים במספר  של עשרה משתתפים לפחות.

להרשמה מוקדמת, לא מחייבת,  ניתן  להירשם אצל אילן שחורי בטלפון נייד 052-7747748 וכן בלינק הזה  באתר תל אביב שלי  

http://www.mytelaviv.co.il/tour_page.asp?topic_id=442 

לפני קצת יותר מ 109 שנים, 13 במאי 1904, עלה לארץ ישראל והתיישב ביפו הרב אברהם יצחק הכהן קוק הידוע בכינויו הראי"ה. הרב קוק הגיע לא"י מפולין בין היתר בהמלצתו של יואל משה סולומון וסיוע של שמעון רוקח, שגם ערך לכבודו קבלת פנים רשמית ססגונית וחגיגית בנמל יפו, בו השתתפו בין היתר כיתת חיילים תורכית.

במשך כעשר שנים, עד מלחמת העולם הראשונה שימש הרב קוק כרבה של יפו והשכונות היהודיות ועם שובו לארץ ישראל בתום מלחמת העולם, כיהן החל מ 1921 כרב הראשי הראשון בא"י. השפעת בואו של הרב קוק לא"י הייתה עצומה. הוא התגורר בנווה שלום ופעל בנווה צדק ובתל אביב. היה פעיל בהקמת בית הספר תחכמוני והיה מעורב בתכניות החינוך של גימנסיה הרצליה. הוא חיתן ביתו את הבלש העברי הראשון דוד תידהר והיה מיודד עם שמואל יוסף עגנון שכנו בנווה צדק.

על הרב קוק בנווה צדק יתמקד הסיור המיוחד, שיעבור בתחנות שונות בנווה שלום, נווה צדק, אחוזת בית ותל אביב בה פעל הרב קוק. הסיור המומלץ לציבור הדתי והמסורתי, המתאים גם למשפחות, יתקיים ביום ראשון, ג' חול המועד סוכות, 22 בספטמבר, בשעה 11: 00 וכן גם למחרת, יום שני שני, ד' חול המועד סוכות, ה-23 בספטמבר בשעה 15:30 אחר הצהריים .

להרשמה ישירה לסיור על הרב קוק בנווה צדק ולכל סיורי חול המועד סוכות, יש ללחוץ על הלינק הזה.

באתר תיור ישראלי,   ובאתר תל אביב שלי מופעים מדי יום חדשות בנושאי תולדות ארץ ישראל, ידיעת הארץ וסיורים מומלצים.   השבוע  על אוצר הזהב ובו דגם מנורת שבעת הקנים שהתגלה בחפירות צוות האוניברסיטה העברית  בראשותה של ד"ר אילת מזר, למרגלות הר הבית בירושלים 

לחדשה המלאה  על הגילוי שפורסמה באתר ,תיור ישראלי לחצו כאן:

ליתר החדשות בתחומי תולדות א"י שפורסמו השבוע אנא לחצו על הלינק הבא

http://www.mytour-il.co.il/news.asp 

לפני 77 שנה, בין ראש השנה ליום הכיפורים, (ז' תשרי תרצ"ז - 23 בספטמבר 1936), נפטר ראש העיר המיתולוגי של תל איב, מאיר דיזנגוף. בתמונה קבוצה של תלמידי בתי הספר של ת"א במהלך ההלוויה הגדולה שנערכה בעיר שלאחריה הוכרז שלושה ימי אבל.

בבית הקברות טרומפלדור בת"א נערכה ערב כיפור האזכרה המסורתית בהשתתפותו של ראש עיריית ת"א רון חולדאי וקומץ חובבי ההיסטוריה של העיר.
על האירוע שהיה ראה בלינק הזה

 תמונות היסטוריות רבות, מסמכים נדירים וסרטונים באתר תיור ישראלי - לתולדות ארץ ישראל וידיעת הארץ.

לחצו כאן לעבור לאתר תיור ישראלי

חדש...חדש...חדש...

אנא רשמו לפניכם, בימים אלה אני מתחיל לקיים  סיורי VIP ברחבי הארץ, לבודדים ולקבוצות קטנות ברכב "אשכול". בעברית ובאנגלית.  מומלץ לאורחים שמגיעים מחו"ל וחברות מבקשות להנעים את זמנם בסיורים בארץ. פרטים במייל ilan777@gmail.com או בנייד. 

בימים אלה יצאה לאור חוברת חדשה של המגזין "ארץ וטבע" העוסק בסוגיות בתולדות א"י. במגזין זה התפרסם  הפעם מאמר שלי על תולדות ועדת השמות בעיריית תל אביב.

לקריאת המאמר המלא - יש ללחוץ על השורה הזו

אשמח לשמוע את חוות דעתכם  

ניסיון רב מסר, 

אתר תל אביב שלי בעריכתו של אילן שחורי, מיועד לאוהבי תל-אביב, אוהבי תולדות תל אביב ואוהבי ההיסטוריה של תל-אביב. הוא עתיד לשמש במה לתלמידים, סטודנטים וחוקרים העוסקים בהיסטוריה של אחוזת בית ותל אביב שחגגה לפני שלוש שנים את שנת המאה  להיווסדה ( הוכרזה רשמית בשנת 1909) אולם כבר ב- 2006 , ניתן היה לציין מאה שנה לראשית המחשבות וההכנות להקמתה של אגודת בוני בתים ביפו שהפכה לאחוזת בית ותל אביב. התרחשות שהחלה ב 1906.

 באתר תל אביב שלי ניתן יהיה למצוא לצד רשימה ביבליוגרפית מלאה של כל הספרים שנכתבו עד היום על תל אביב, גם רשימה של עשרות מאמרים ומחקרים שפורסמו בנושא, תמונות מהימים הראשונים, מסמכים ופורום המיועד לתלמידים וחוקרים להחליף דעות ורעיונות בנושא

לביקור והתרשמות באתר לחצו כאן  

ניסיון רב מסר,  באתר תל אביב שלי, החל מימים אלה, מדור מיוחד המביא מהדורות דיגיטליות בחינם, של ספרים העוסקים בתולדות תל-אביב. בשלב זה כולל המאגר המיוחד הזה, 4 ספרים מלאים, חינם לכל צופה לצפייה בספרים הדיגיטליים, לחצו על הקישור הבא:

http://www.mytelaviv.co.il/page.asp?page_parent=880    

סיור ססגוני ומיוחד המשלב את הסודות הכמוסים בכרם התימנים, סיור של ריחות וטעמים.  סיור חוויתי של ריחות וטעמים בשכונה הציורים כרם התימניים בתל-אביב שהוקמה  כשכונת קרטונים ופחונים כ-30 שנה  לפני  הקמת אחוזת בית. 
לצפייה בסיור מצולם, אנא לחץ בלינק הבא: 
http://www.youtube.com/watch?v=jUk8VmrD0_8 
אנו נכיר במהלך הסיור את הפינות הקטנות והמיוחדות בשוק ססגוני ומיוחד זה. הסיור בכרם יהיה בעקבות הבתים נמוכי הקומה, הפאות המסתלסלות השמלות הרקומות, הצעד הקליל וניחוח הפיתות הנאפות.  בין היתר נטעם  לחוח וביצה אצל נחמה, נבקר במאפייה ידנית לפיתות תימניות מסוף המאה ה-19 ועוד.

סיור עם מטיילי מכון ז'בוטינסקי אתמול בת"א, ממלון לעצמאות, סיור בעקבות אתרי האצ"ל בעיר.

http://youtu.be/uhUxO1KV_Jo 

ניסיון רב מסר,  

הארכיון הציוני של ההסתדרות הציונית, משיק בימים אלה אתר המתעד באופן המקיף ביותר מאגר מידע עצום ובו כ- 12 מיליון פריטים סרוקים חלקם נדירים מהמאה ה- 19 ועד ימינו.

בסיור עיתונאים שהיה ביום רביעי בארכיון הציוני בירושלים , מסר מנהלו החדש של הארכיון, ד"ר יגאל סתרי (עד לאחרונה מקים ומנהל המוזיאון ברמלה)  כי הארכיון הציוני, מאפשר לציבור הרחב, גישה למיליוני מסמכים שטרם נחשפו להזמין בקלות ובאופן ידידותי מסמכים שונים, ולקבל העתק מצולם במחיר סימלי...

 להמשך המאמר, ראה באתר תיור ישראלי לתולדות א"י  בלינק הזה 

דרמה של ממש מתחוללת בימים אלה ברחוב ביאליק בתל אביב, ליד אחד מהבתים שיועדו לשימור מחמיר, פרי תכנונו של האדריכל יוסף ברלין מ-1922. מבנה שהחל את דרכו בראשית שנות העשרים כסנטוריום, הפך לבית מגורים יוקרתי של משפחת בעלי עסקים ובסוף שנות ה-30 גם בית מגוריו של הרב ישראל פרידמן, המפורסם בשם האדמו"ר מהוסיאטין. הוא שהקים בחדר המרכזי בדירתו בית כנסת, שלאחר פטירתו ב-1948 הפך למרכז החסידות בתל-אביב.  

להמשך המאמר אנא לחצו על הלינק הזה:

במהדורת יולי אוגוסט   בין היתר עוסק המגזין   בבית כנסת עתיק התגלה לראשונה בחפירות שיחי  גן לאומי ציפורי, בית חווה או כפרון יהודי בתל רכש בשמורת טבע נחל תבור, הנחת זרי פרחים בקבורה במערת רקפת בגן לאומי הר הכרמל, רצפת הפסיפס של בית הכנסת בחורבת חוקוק ועוד

לקריאת המהדורה המלאה של המגזין ליולי אוגוסט - יש ללחוץ על הלינק הזה: 

במשך 40 שנה  (1920-1960) הקדיש עצמו, יוסף ברסלבי (ברסלבסקי) לחקר ארץ ישראל וידיעת הארץ. ברסלבי שהיה ממחדשי וחלוצי מקצוע תולדות ארץ ישראל וידיעת הארץ, ערך בארץ מאות סיורים בהם השתתפו אלפים, כתב מאות מאמרים וספרים רבים שהידועה בהם היא סדרת ספריו בששה כרכים "הידעת את הארץ?"

ברסלבי  הגדיר את "ידיעת הארץ" כ-"השפעת גומלין בין הגאוגרפיה המדעית-מודרנית לבין ספרות עתיקה, ארכיאולוגיה, חקר חיי התושבים ותרבותם. כל אלה עושים את "ידיעת הארץ" לידיעת ארץ-התרבות העברית."  יוסף ברסלבי, שנפטר לפני 41 שנה (1972) נשכח קמעה במהלך השנים ואולי רק חוקרי א"י ומורי הדרך זכרו את פועלו החשוב, זוכה בימים אלה לעדנה מחודשת עם החלטת  מועצת עיריית תל אביב להנציח את פועלו ברחוב בת"א סמוך לפינת קרליבך והחשמונאים בטקס שיתקיים ביום שישי הקרוב ה-14 ביוני...

להמשך המאמר אנא לחצו בלינק הזה

בשנה הבאה יצוין בעולם היהודי, בשורה של טקסים, 80 שנה לפטירתו של חיים נחמן ביאליק, שבסוף שבוע זה, (שבת, כ"א בתמוז) יצוין 79 שנים למותו. ביאליק היה בן 61 בלבד בהסתלקותו ממחלה בעת ניתוח שעבר בחו"ל.

ביאליק הגיע לארץ ישראל ב 1924, כבר עם תוארו כמשורר הגדול של העם היהודי והתקבל על ידי מאיר דיזנגוף כבוד של מלכים. בין היתר באמצעות קריאת רחוב על שמו ברחוב עיריית תל-אביב, מגרש שקיבל להקמת ביתו ועוד.  15 שנה קודם לכן, בשנת ייסוד תל אביב (1909), ביקר ביאליק לראשונה בא"י וגם אז זכה לכבוד גדול. אין ספק שהיענותו של ביאליק לבקשתו של דיזנגוף, לבוא ולהתגורר בתל-אביב, הפכה את העיר העברית הראשונה ......

להמשך המאמר אנא לחצו על הלינק הזה

ב-4 ליולי, ביום חמישי בשבוע שעבר,  נחוג בארצות הברית וגם בישראל יום העצמאות ה-237 להיווסדה של האומה האמריקאית. מעניין להיווכח, כי האמריקאים גילו עניין בארץ ישראל כבר בשנת ה-62 לעצמאותם (לפני 175 שנה), עוד בטרם הפכה האומה האמריקאית למעצמה כלל עולמית ולפני שגורמים אמריקאים ביקשו להיות מעורבים פוליטית בארצות העולם. שליחים אמריקאים חצו יבשות באותה תקופה בעיקר משיקולים דתיים אוונגליסטים ,מעט משיקולים כלכליים, ובעיקר משיקולים יוקרתיים, כדי להביע נוכחות מול המעצמות שהתפתחו באותה תקופה כמו גרמניה, אנגליה וצרפת.

 הנוכחות האמריקאית המשמעותית הראשונה בארץ ישראל בעת החדשה הייתה כבר ב 1838,כלומר לפני 175 שנה, באמצעותו של כומר וחוקר מקרא מקונטיקט שבארצות הברית בשם אדוארד רובינסון.  לאחר שרכש השכלה באוניברסיטאות של  מסצ'וסטס ובברלין והתמקד בלימודי יוונית, עברית עתיקה....

כדי לקרוא את המשך המאמר אנא לחצו כאן:

בליבה של שכונת עג'מי ביפו, במתחם העוגן, אחד ממקומות המגורים  החדשים והמרהיבים ביותר ביפו וכמובן גם היקרים, הוצב לפני ימים אחדים שלט רחוב חדש.  שם הרחוב במתחם היוקרתי היפואי הוא יעקב קפלן. לא מדובר בקרוב משפחתו של אליעזר קפלן, שעל שמו רחוב מרכזי בקירייה בתל אביב, אלה בארכיאולוג העירוני בתל אביב של תקופת המנדט ושנות המדינה הראשונות, ד"ר יעקב קפלן, שרבים מהאתרי הארכיאולוגיה בתל אביב וסביבתה נתגלו בזכותו ולא רק שם.

אכן, ניתן יהיה מעתה להתבלבל בין שני רחובות קפלן של תל אביב יפו ואני לא מקנא ברשות הדואר בעניין זה. משום מה השלט שהוצב השבוע בעג'מי, לא מסביר כלל במי מדובר, אפילו לא הוסף התואר ד"ר לשמו, אלה רק השם בעברית, אנגלית וערבית, כפי שמחויבים  עתה להיות שלטי הרחובות ביפו.

כותב שורות אלה, החבר בוועדת השמות העירונית זאת הקדנציה השנייה, יזם את קריאת הרחוב על שמו של ד"ר יעקב קפלן בתל אביב. בראשית עבודתי ב"הארץ" ככתב לענייני תל אביב, הכרתי את ד"ר קפלן לראשונה, אי שם  בסוף שנות ה-70, אז שימש ד"ר קפלן כמנהל המוזיאון לתולדות יפו...

 את המשך המאמר ניתן לקרוא באתר תיור ישראלי, על ידי לחיצה על הלינק הזה:

באפריל 1929, במלאת לתל-אביב 20 שנה, פרסם זאב ז'בוטינסקי שני מאמרים ב"דואר היום" "תל-אביב על שום מה?" ו"מלילות מלכותי, ליובל ה-20 של בירת הישוב", בהם שיבח את הקמתה של תל אביב ואת התפתחותה המוצלחת.

''תל-אביב היא בלי ספק העיר שידובר בה בעולם כולו יותר מבכל עיר אחרת. כלפני 20 שנה כן גם עכשיו, נמצאים חוקרים וחטטנים, השואלים לטעם קיומה של העיר הזאת. מבלי הימנות על סוג האנשים הללו ארשה לעצמי להביע בזה דעתו של אדם 'פשוט': מפעל ריאלי המתקיים 20 שנה — יש טעם לקיומו, ועל אחת כמה וכמה כשמפעל זה גדל כמעט בלי הרף במשך זמן קיומו". התבטאויות דומות היו לו גם במאמרים נוספים מאוחר יותר ובין היתר כתב על התפתחותה: ''בימינו אנו קיימה תל-אביב את נבואת עלומיה והיתה לבירת ארצנו. אל נא יזעמו לי מעריצי ירושלים, ורשות להם לקוות כי בסוף תנצח עירם; אני בהווה מדבר, והיום בירתנו תל-אביב''

ציטוטים, הם רק דוגמאות בודדות למאמרים ורשימות נוספות שפרסם ז'בוטינסקי ב"דואר היום" ובעיתונים נוספים, בהם שיבח את העיר תל אביב, גילה יחס אוהד ביותר לפעולותיה ועמד על חשיבותה המיוחדת בארץ ישראל של תקופת המנדט...

את המשך המאמר המצוי באתר "תל אביב שלי", שהוא למעשה הרצאתו של אילן שחורי מהשבוע שעבר בקונגרס העולמי למדעי היהדות. אנא לחצו כאן:

בסוף השבוע שעבר הסתיים הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות, שנמשך 5 ימים ובו השתתפו 1,580 מרצים מ-40 מדינות שהתנהלו ב-420 מושבים.

 הקונגרס העולמי הששה-עשר למדעי היהדות, שאירגן  האיגוד העולמי למדעי היהדות, התקיים באוניברסיטה העברית בירושלים מ-28 ביולי ועד ל-1 באוגוסט והיה הכינוס הבין-לאומי הגדול והחשוב ביותר בתחומו. בקונגרס יעלו לדיון היבטים שונים של זהותנו והגדרתנו העצמית כיהודים וכישראלים.

 את המשך המאמר תוכלו לקרוא באתר תיור ישראלי על ידי לחיצה על הלינק הזה:

וגם  כאן

לאורך נחל הירקון, שפע של אתרים ארכיאולוגיים חלקם אינו מוכר לרוב הציבור. האתר המפורסם ביותר הוא כמובן שבע תחנות, אך החשוב ממנו, שאוגר בקרבו היסטוריה רומית עתיקה, לצד היסטוריה מודרנית, של אחד הקרבות החשובים בכיבוש הבריטי את א"י במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוא אתר "עשר תחנות".

אתר "עשר תחנות" נמצא בתחום המזרחי של פארק גני יהושע" , על הגדה הצפונית של הנחל, סמוך לצומת הרחובות פנחס רוזן ושיטרית. תחנה פופולרית ביותר לרוכבי האופניים לאורך הירקון. בסמוך לשרידים הארכאולוגיים שבמקום, הוצבו לפני מספר שנים .....

את המשך המאמר באתר תל אביב שלי ניתן לקרוא על ידי לחיצה בלינק הזה:

בפתיחת שנת הלימודים תשע"ד,  נפתחו הלימודים גם באולפנית של בני עקיבא ברחוב לילנבלום בתל-אביב, בו שוכן מבנה בן 88 שנים, ששימש שנים רבות את בית הספר תחכמוני בעיר תל אביב. בית הספר הציוני הדתי העברי  הראשון בת"א, ש-20 שנה קודם לכן ב-1905 ( לפני 108) שנים,  נוסד במבנה אחר ביפו במעורבותו של הרב קוק.

 צחוק הגורל הוא שאת האולפנית כיום מנהלת הרבנית  ואשת החינוך יפה מגנס, רעייתו של הרב מאיר יהושע מאיר מגנס מראשי ישיבת מרכז הרב בירושלים והמשמש גם כרב האולפנית וגם מלמד בחלק מהכיתות. שניהם מראשי תורתו של הרב קוק......

  את המשך המאמר באתר תל אביב שלי ניתן לקרוא על ידי לחיצה בלינק הזה:

מיד אחרי החגים ייפתח בתל-אביב המתחם המחודש של המושבה הטמפלרית שרונה. 142 שנה של התיישבות גרמנית, מנדטורית, ישראלית ובעיקר סודית,  נהפכים למוקד חדש של תרבות, אוכל, יוקרה היסטוריה ובידור עם 40 דונם של פרק ובתים משוחזרים ובעיקר חוויה מרגשת.

142 שנה לאחר הקמתה של המושבה הטמפלרית שרונה, שבמהלך שנים אלו, גורשו פעמיים תושביה הגרמנים, האזור הפך לבריטי, ולאחר מכן היה בשליטת צה"ל, מערכת הביטחון ומשרדי הממשלה, חוזר המקום בימים הקרובים לציבור כאחד ממתחמי הבילוי, התרבות, הקניות והיוקרה, הגדולים והמיוחדים שיהיו בישראל.

להמשך המאמר, קצת ארוך הפעם אנא לחצו על הלינק הזה

בחודש יולי לפני 86 שנה, רעשה ארץ ישראל בעוצמה אדירה, באחת מרעידות האדמה הקשות ביותר שידע האזור מאז שהחלו המדידות המדעיות. ב-11 ביולי 1927, יום שני, שהיה יום שרבי,  בשעה שלוש ו-7 דקות אחר הצהריים הזדעזעה ארץ ישראל, מעל 300 איש נהרגו, אלפים נפצעו ומעל אלף בתים ומבנים קרסו.

שכם, טבריה, לוד ורמלה נפגעו קשות. בתים רבים נהרסו בירושלים וגם יפו ותל-אביב נפגעו. בדיוק 90 שנה קודם לכן, ב-1 בינואר 1837, הייתה רעידת  אדמה  קודמת שזרעה הרס גדול ביותר, הייתה אחת הקטלניות ביותר ולפי אומדנים הגיעה לעוצמה של 5.75 עד 6.75. בסולם ריכטר. התוצאה הייתה אלפי הרוגים. צפת וטבריה נהרסו כמעט כליל. בצפת נהרגו כ-1800 איש  ובטבריה כ-600 נפש כ-28 אחוז מתושבי העיר, חלקם מפגיעה של גלי צונאמי ענקיים שעלו מהכינרת.

להמשך המאמר באתר תיור ישראלי - אנא לחצו על הלינק הזה