בדים ויצרים בעיר הלבנה / עדי מילשטיין
היסטוריה תל אביבית של סוף שנות הארבעים וראשית שנות החמישים, משולבת בסיפור רומנטי מרגש ומנגד חושף לראשונה את סודו של הקניון הראשון במדינת ישראל: "בית רומנו". מדובר ביצירת הביכורים של בת משפחת רומנו, עדי מילשטיין, ילידת ת"א, רעייתו של חתן פרס ישראל לכימיה, פרופ' דוד מילשטיין הגרה במכון ויצמן.
הספר, בהוצאת אוריון בן ה-250 עמודים, נקרא בנשימה אחת, לא רק עבור חובבי ההיסטוריה של ת"א, הוא פרי מחקר היסטורי ואירועים שקרו במציאות, משולבים ברומן המרתק המבליט למרבה ההפתעה את תרומתם של אנשי עסקים , שחלקם יהודים ממדינות ערב בעיקר מלבנון, לפיתוחה העסקי של תל אביב, במהלך שנות ה-40.
חזית בית רומנו עם פתיחתו, מאי 1948, ממש עם הקמת המדינה (צילום: רודי ויסנשטין)
בית רומנו, שנחנך ממש עם הקמתה של מדינת ישראל, הדרך להקמתו ושנותיו הראשונות מובאים בהבלטה בספר בדים ויצרים בעיר הלבנה. לעובר כיום בדרך יפו 9 בתל-אביב ורואה את הבית העצום הזה, מוזנח כולו, שידע ימים יפים והיווה גאווה תל אביבית לפני 65 שנה, נתפס ממש עם פתיחתו על ידי צה"ל בהקמתו ובו נפתחו אחדות ממחלקות הצבא, עד שמשפחת המייסדים, הפסידה את הכנס בשל חובות כבדים למדינה.
ספרה של עדי מילשטיין מביא את סיפורו של אלי רומנו, איש עסקים יליד לבנון, שהחליט לקום בוקר אחד ולעלות ראשון ממשפחתו לארץ ישראל. השתקע בת"א והפך עד מהרה בכסף שהביא עימו ובקשרים שרכש עם ערביי הסביבה בעיקר בעלי הקרקע בשייח מונס, לרוכש האדמות הידוע בתל אביב באותה תקופה.
מתחם החנויות הפנימי של ביתו רומנו עם פתיחתו, מאי 1948 (צילום: רודי ויסנשטין)
אלי רומנו, איש עסקים כריזמטי ובעל מעוף, חלם להקים על דרך יפו-תל אביב את מרכז הטקסטיל הגדול והמפואר ביותר במזרח התיכון. הוא רצה שהבית ינציח את שם משפחתו, ועל כן קרא לו "בית רומנו". עדי מילשטיין, מביאה את סיפורו של אלי רומנו ואת סיפור המשפחה, דרך עיני אחותו הצעירה של אלי, מרגלית רומנו, המספרת את סיפור הספר.
מרגלית, שהעריצה את אחיה, אהבה אותו והתפעלה מכישוריו ומחזונו, גילתה עניין רב בעסקיו המתנהלים בצל המנדט הבריטי ומלחמת העצמאות. תוך כדי כך היא חושפת בפני הקורא את מערכות היחסים הסוערות במשפחת רומנו: מאבקי כוח, אהבה, מסירות ובגידה. בסופו של דבר היא עצמה הופכת להיות קורבן של מערכת יחסים סבוכה זו.
הסופרת עדי מילשטיין על רקע בית רומנו של היום: (צילום: יחסי ציבור)
במארג סיפורה המרתק על המתחולל במשפחת רומנו, המספרת שוזרת ביד רגישה ואוהבת את קורות העיר הלבנה של שנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים: שמחה ועצבות על רקע עלייה בלתי לגלית, הפצצות העיר, חיילי בעלות הברית שמגיעים לרגיעה מהחזית ומציפים את רחוב הירקון, יחסים טעונים עם העיר השכנה יפו. כולם עולים כחיים לעיני הקורא על רקע התפאורה החיה של רחובות תל אביב וימה, והוא כאילו מתהלך ביניהם, צופה במתרחש סביבו כלא מאמין.
את הספר בדים ויצרים בעיר הלבנה בהוצאת הספרים אוריון, שבו 248 עמודים ומחיר לצרכן 80 ש"ח, ניתן להשיג בכל חנויות הספרים, דרך חנות ההוצאה ברחוב סחרוב 19, קניון ערי החוף, ראשון לציון ובאתר ההוצאה:
www.orion-books.co.il
עם יציאתו של הספר לאור מספרת המחברת עדי מילשטיין: "על אופי העיר שהייתה בשנות הארבעים וראשית החמישים למדתי מהוריי ומקרובי משפחה, משיחות עם חוקרים והיסטוריונים, מקריאה של עיתונים יומיים שיצאו באותה תקופה, מספרים ומאמרים שנכתבו על תל-אביב של אותם ימים. תוך כדי איסוף החומר התבהרו לי מספר עובדות: עיקר פיתוחה וגידולה של תל-אביב בשנות הארבעים וראשית החמישים, שבהן עוסק הספר, נעשה בעיקר בידי אנשי עסקים פרטיים. אלי רומנו היה אחד מקבוצה מרשימה של אנשי מעש שהגדירו עצמם כאנשי עסקים המבקשים לעשות רווחים אך תוך כדי כך גם השקיעו את אונם ומרצם לגידולה ופיתוחה של תל-אביב מתוך דחף ציוני" .
"רבים מיהודים אלה, כמו אלי, הגיעו מארצות סוריה ולבנון ששם הקהילות היהודיות היו ידועות בכישורים מסחריים גבוהים. הקהילות היהודיות בסוריה ולבנון היו קהילות מבוססות בעיקרן, והיהודים שהגיעו ארצה באותה תקופה הביאו עמם לתל-אביב כספים שאותם השקיעו בקניית אדמות, בעיקר מהשכנים הערביים, ובבניית מבנים ובכך תרמו לפיתוחה המואץ של תל-אביב בשנים אלה. רבים מהם התגייסו לבריגדה ויצאו לאירופה להילחם מתוך רצון להציל את אחיהם. רבים מהם תרמו למאבק לתקומת ישראל, כפי שמתואר בספר".
הסופרת עדי מילשטיין עם ספרה הראשון. השני בדרך (צילום: יחסי ציבור)
"עלי לציין שבשנות השלושים והארבעים, השנים שבהן הגיעו אותם אנשי מעש לתל-אביב, לא הייתה עדיין אותה יד שכיוונה רבים מהעולים ממדינות ערב לאזורי ספר או לפריפריה. אנשים אלה בחרו מרצונם לבוא לתל-אביב ואף אחד לא מנע זאת מהם. מעמדם הכלכלי ועשייתם החשובה הקנו להם מעמד של יוקרה בציבור ובמוסדות הלאומיים והמקומיים. נדמה לי שתרומתם החשובה של אותם יהודים ממדינות ערב לפיתוחה של תל-אביב יפו, נשכח ברבות השנים ואני מקווה שספר זה יחזיר להם את תהילתם".
"גדלתי ב"כור ההיתוך" כמו רבים מבני גילי. למדתי בילדותי בבית חינוך א' ברחוב טשרניחובסקי בתל-אביב, בית ספר שחרת על דיגלו את ערכי תנועת העבודה. כמזרחית, הייתי במיעוט בכיתה כי רוב רובה של אוכלוסיית הילדים והמורים הייתה מעדות אשכנז. זו הייתה גם התרבות השלטת והמקובלת. כדי לתפוס את מקומי בחברת הילדים גם אני כאחרים התעלמתי מהעושר הרוחני של בני משפחתי ומתרומתם לביטחונה וביסוסה של מדינת ישראל. המחקר והכתיבה של ספר זה החזירו לי את הגאווה במורשתי ובמשפחתי".
עדי מילשטיין עוסקת בימים אלה בכתיבת ספר שני, רומאן שיעסוק במשפחה אמיצה המצליחה לשרוד באירופה את תופת מלחמת העולם השנייה.
|