המגזין הדיגיטלי השבועי לתולדות א"י וידיעת הארץ - בעריכת אילן שחורי  יום רביעי ה-7 באוגוסט  2013  -כג באב תשע"ג  מהדורה מס' 69

 אילן, 

דיזנגוף פינת ז'בוטינסקי

באפריל 1929, במלאת לתל-אביב 20 שנה, פרסם זאב ז'בוטינסקי שני מאמרים ב"דואר היום" "תל-אביב על שום מה?" ו"מלילות מלכותי, ליובל ה-20 של בירת הישוב", בהם שיבח את הקמתה של תל אביב ואת התפתחותה המוצלחת.

''תל-אביב היא בלי ספק העיר שידובר בה בעולם כולו יותר מבכל עיר אחרת. כלפני 20 שנה כן גם עכשיו, נמצאים חוקרים וחטטנים, השואלים לטעם קיומה של העיר הזאת. מבלי הימנות על סוג האנשים הללו ארשה לעצמי להביע בזה דעתו של אדם 'פשוט': מפעל ריאלי המתקיים 20 שנה — יש טעם לקיומו, ועל אחת כמה וכמה כשמפעל זה גדל כמעט בלי הרף במשך זמן קיומו". התבטאויות דומות היו לו גם במאמרים נוספים מאוחר יותר ובין היתר כתב על התפתחותה: ''בימינו אנו קיימה תל-אביב את נבואת עלומיה והיתה לבירת ארצנו. אל נא יזעמו לי מעריצי ירושלים, ורשות להם לקוות כי בסוף תנצח עירם; אני בהווה מדבר, והיום בירתנו תל-אביב''

ציטוטים, הם רק דוגמאות בודדות למאמרים ורשימות נוספות שפרסם ז'בוטינסקי ב"דואר היום" ובעיתונים נוספים, בהם שיבח את העיר תל אביב, גילה יחס אוהד ביותר לפעולותיה ועמד על חשיבותה המיוחדת בארץ ישראל של תקופת המנדט...

את המשך המאמר המצוי באתר "תל אביב שלי", שהוא למעשה הרצאתו של אילן שחורי מהשבוע שעבר בקונגרס העולמי למדעי היהדות. אנא לחצו כאן:

הסתיים הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות.  פרופסור משה אידל , נבחר כנשיא החדש של האיגוד העולמי למדעי היהדות 

בסוף השבוע שעבר הסתיים הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות, שנמשך 5 ימים ובו השתתפו 1,580 מרצים מ-40 מדינות שהתנהלו ב-420 מושבים.

 הקונגרס העולמי הששה-עשר למדעי היהדות, שאירגן  האיגוד העולמי למדעי היהדות, התקיים באוניברסיטה העברית בירושלים מ-28 ביולי ועד ל-1 באוגוסט והיה הכינוס הבין-לאומי הגדול והחשוב ביותר בתחומו. בקונגרס יעלו לדיון היבטים שונים של זהותנו והגדרתנו העצמית כיהודים וכישראלים.

 את המשך המאמר תוכלו לקרוא באתר תיור ישראלי על ידי לחיצה על הלינק הזה:

וגם  כאן

הרעש הגדול – 86 שנה לרעידת האדמה הגדולה שידעה ארץ ישראל: מאות נהרגו ונפצעו, אלפים נותרו חסרי קורת גג 

בדיוק החודש לפני 86 שנה, רעשה ארץ ישראל בעוצמה אדירה, באחת מרעידות האדמה הקשות ביותר שידע האזור מאז שהחלו המדידות המדעיות. ב-11 ביולי 1927, יום שני, שהיה יום שרבי,  בשעה שלוש ו-7 דקות אחר הצהריים הזדעזעה ארץ ישראל, מעל 300 איש נהרגו, אלפים נפצעו ומעל אלף בתים ומבנים קרסו.

שכם, טבריה, לוד ורמלה נפגעו קשות. בתים רבים נהרסו בירושלים וגם יפו ותל-אביב נפגעו. בדיוק 90 שנה קודם לכן, ב-1 בינואר 1837, הייתה רעידת  אדמה  קודמת שזרעה הרס גדול ביותר, הייתה אחת הקטלניות ביותר ולפי אומדנים הגיעה לעוצמה של 5.75 עד 6.75. בסולם ריכטר. התוצאה הייתה אלפי הרוגים. צפת וטבריה נהרסו כמעט כליל. בצפת נהרגו כ-1800 איש  ובטבריה כ-600 נפש כ-28 אחוז מתושבי העיר, חלקם מפגיעה של גלי צונאמי ענקיים שעלו מהכינרת.

להמשך המאמר באתר תיור ישראלי - אנא לחצו על הלינק הזה

סקירון - חדש על המדף: סקירה ראשונית של  ספרים ומחקרים בנושא תולדות ארץ ישראל וידיעת הארץ 

פאר וחול – אדריכלות אקלקטית בת"א / תמי לרר 

חדשות וידיעות מתחומי תולדות א"י וידיעת הארץ: אירועים, כנסים, ימי עיון ומידע רב 

באתר תיור ישראלי,   ובאתר תל אביב שלי מופעים מדי יום חדשות בנושאי תולדות ארץ ישראל, ידיעת הארץ וסיורים מומלצים.   השבוע  על שני מבני ציבור ממלכתיים, שכמותם טרם נמצאו בממלכת יהודה מהמאה ה-10 לפני הספירה, נחשפו במהלך השנה האחרונה ע"י חוקרים של האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות בחורבת קיאפה - עיר מבוצרת ביהודה מימי דוד המלך, המזוהה עם שעריים המקראית.  

לחדשה המלאה  על הגילוי שפורסמה באתר ,תיור ישראלי לחצו כאן:

ליתר החדשות בתחומי תולדות א"י שפורסמו השבוע אנא לחצו על הלינק הבא

http://www.mytour-il.co.il/news.asp 

תמונה היסטורית - השבוע לפני

ביום ראשון הקרוב, ה-11 באוגוסט, יימלאו 84 שנה להקמת הסוכנות היהודית בציריך על ידי נציגים יהודים מ-26 מדינות. הסוכנות היהודית הוקמה כזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית. על פי סעיף 4 בכתב המנדט הסוכנות היוותה לשכת קשר בין היישוב היהודי בארץ ישראל (פלשתינה-א"י) לבין המנדט הבריטי. בפועל, הייתה הסוכנות בתקופת המנדט הבריטי מוסד השלטון של היישוב היהודי. עם הקמת המדינה הועברו תפקידיה העיקריים לידי ממשלת ישראל.

 בתמונה משמאל, כרוז   מתקופת המנדאט,  מטעם הסוכנות היהודית, הקורא לגיוסם של הצעירים לשרות למען העם. 

  תמונות היסטוריות רבות, מסמכים נדירים וסרטונים באתר תיור ישראלי - לתולדות ארץ ישראל וידיעת הארץ.

לחצו כאן לעבור לאתר תיור ישראלי

אילן,   סיורי VIP ברכב "אשכול"  -   לאתרי מורשת בישראל -לבודדים וקבוצות קטנות בעברית ובאנגלית

חדש...חדש...חדש...

אנא רשמו לפניכם, בימים אלה אני מתחיל לקיים  סיורי VIP ברחבי הארץ, לבודדים ולקבוצות קטנות ברכב "אשכול". בעברית ובאנגלית.  מומלץ לאורחים שמגיעים מחו"ל וחברות מבקשות להנעים את זמנם בסיורים בארץ. פרטים במייל ilan777@gmail.com או בנייד. 

אילן,  מאמר על תולדות ועדת השמות בעיריית תל אביב מאת אילן שחורי  

בימים אלה יצאה לאור חוברת חדשה של המגזין "ארץ וטבע" העוסק בסוגיות בתולדות א"י. במגזין זה התפרסם  הפעם מאמר שלי על תולדות ועדת השמות בעיריית תל אביב.

לקריאת המאמר המלא - יש ללחוץ על השורה הזו

אשמח לשמוע את חוות דעתכם  

תל אביב שלי - האתר לתולדות תל אביב יפו

אילן, 

אתר תל אביב שלי בעריכתו של אילן שחורי, מיועד לאוהבי תל-אביב, אוהבי תולדות תל אביב ואוהבי ההיסטוריה של תל-אביב. הוא עתיד לשמש במה לתלמידים, סטודנטים וחוקרים העוסקים בהיסטוריה של אחוזת בית ותל אביב שחגגה לפני שלוש שנים את שנת המאה  להיווסדה ( הוכרזה רשמית בשנת 1909) אולם כבר ב- 2006 , ניתן היה לציין מאה שנה לראשית המחשבות וההכנות להקמתה של אגודת בוני בתים ביפו שהפכה לאחוזת בית ותל אביב. התרחשות שהחלה ב 1906.

 באתר תל אביב שלי ניתן יהיה למצוא לצד רשימה ביבליוגרפית מלאה של כל הספרים שנכתבו עד היום על תל אביב, גם רשימה של עשרות מאמרים ומחקרים שפורסמו בנושא, תמונות מהימים הראשונים, מסמכים ופורום המיועד לתלמידים וחוקרים להחליף דעות ורעיונות בנושא

לביקור והתרשמות באתר לחצו כאן  

חדש באתר תל אביב שלי: ספרים דיגיטליים בנושא תולדות העיר 

אילן,  באתר תל אביב שלי, החל מימים אלה, מדור מיוחד המביא מהדורות דיגיטליות בחינם, של ספרים העוסקים בתולדות תל-אביב. בשלב זה כולל המאגר המיוחד הזה, 4 ספרים מלאים, חינם לכל צופה לצפייה בספרים הדיגיטליים, לחצו על הקישור הבא:

http://www.mytelaviv.co.il/page.asp?page_parent=880    

יום שישי הקרוב ה-9 באוגוסט - בשעה 10 בבוקר: הסודות הכמוסים של הכרם - טעמים וריחות בכרם התימנים

סיור ססגוני ומיוחד המשלב את הסודות הכמוסים בכרם התימנים, סיור של ריחות וטעמים.  סיור חוויתי של ריחות וטעמים בשכונה הציורים כרם התימניים בתל-אביב שהוקמה  כשכונת קרטונים ופחונים כ-30 שנה  לפני  הקמת אחוזת בית. 
לצפייה בסיור מצולם, אנא לחץ בלינק הבא: 
http://www.youtube.com/watch?v=jUk8VmrD0_8 
אנו נכיר במהלך הסיור את הפינות הקטנות והמיוחדות בשוק ססגוני ומיוחד זה. הסיור בכרם יהיה בעקבות הבתים נמוכי הקומה, הפאות המסתלסלות השמלות הרקומות, הצעד הקליל וניחוח הפיתות הנאפות.  בין היתר נטעם  לחוח וביצה אצל נחמה, נבקר במאפייה ידנית לפיתות תימניות מסוף המאה ה-19 ועוד.

מפלטין לעצמאות -  ראו קליפ קצר מסיור שהתקיים בסוף השבוע עם מטיילי מכון ז'בוטינסקי על אתרי האצ"ל בתל-אביב

סיור עם מטיילי מכון ז'בוטינסקי אתמול בת"א, ממלון לעצמאות, סיור בעקבות אתרי האצ"ל בעיר.

http://youtu.be/uhUxO1KV_Jo 

12 מיליון פריטים סרוקים, חלקם נדירים מהמאה ה-19 באתר האינטרנט החדש של הארכיון הציוני. 

אילן,  

הארכיון הציוני של ההסתדרות הציונית, משיק בימים אלה אתר המתעד באופן המקיף ביותר מאגר מידע עצום ובו כ- 12 מיליון פריטים סרוקים חלקם נדירים מהמאה ה- 19 ועד ימינו.

בסיור עיתונאים שהיה ביום רביעי בארכיון הציוני בירושלים , מסר מנהלו החדש של הארכיון, ד"ר יגאל סתרי (עד לאחרונה מקים ומנהל המוזיאון ברמלה)  כי הארכיון הציוני, מאפשר לציבור הרחב, גישה למיליוני מסמכים שטרם נחשפו להזמין בקלות ובאופן ידידותי מסמכים שונים, ולקבל העתק מצולם במחיר סימלי...

 להמשך המאמר, ראה באתר תיור ישראלי לתולדות א"י  בלינק הזה 

האם בית האדמו"ר  מהוסיאטין  המתפורר ברחוב ביאליק בת"א, יחדל להיות בית כנסת ויזכה לשחזור ושימור? 

דרמה של ממש מתחוללת בימים אלה ברחוב ביאליק בתל אביב, ליד אחד מהבתים שיועדו לשימור מחמיר, פרי תכנונו של האדריכל יוסף ברלין מ-1922. מבנה שהחל את דרכו בראשית שנות העשרים כסנטוריום, הפך לבית מגורים יוקרתי של משפחת בעלי עסקים ובסוף שנות ה-30 גם בית מגוריו של הרב ישראל פרידמן, המפורסם בשם האדמו"ר מהוסיאטין. הוא שהקים בחדר המרכזי בדירתו בית כנסת, שלאחר פטירתו ב-1948 הפך למרכז החסידות בתל-אביב.  

להמשך המאמר אנא לחצו על הלינק הזה:

חדשות בעתיקות - העלון הארכיאולוגי של ד"ר צביקה צוק מרשות העתיקות - מהדורת מאי  2013 

במהדורת מאי של המגזין דברים לזכר חברים אסתי ידין, ארכיאולוגית במכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, הלכה לעולמה החודש. היא הייתה יד ימינו של פרופ' משה כוכבי בחפירות של תל אפק שבגן לאומי ירקון. בין היתר כותב צוק כי אסתי היתה אשת שדה בכל נשמתה. בעלת עין חדה התופסת כל ניואנס של גוון בחתך החפירה. ד"ר צביקה גל כתב לנו אודותיה . יהי זכרה ברוך.

מאמר אחר עוסק בגן לאומי עבדת מהרס לשיקום – אורית בורטניק ממוינת שימור במחוז דרום מתארת באופן דרמטי את המהלך לשיקום עבדת שנעשה ב 3 השנים האחרונות  מאז הונדליזם הנוראי שפקד את המקום. בתום פעולות אלו עבדת נראית טוב יותר מאשר אי פעם ואתם מוזמנים לבקר.

סיפור נוסף הוא אתרי החנייה בחולות חלוצה: אסטרטגיה של תפיסת שטח. דן גזית, חברו של צביקה צוק  לספסל לימודי הארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב יפרסם בקרוב את תוצאות הסקר של מפת צאלים עלי השקד שנים רבות. מתוך הסקר הוא מביא לפנינו עניין אחד העוסק באתרי חנייה ופריסתם בשטח.

המאמר האחרון מוקדש לכנס מפעלי המים העתיקים הבינלאומי מס' 51. לדברי צביקה צוק שהיה ממארגני הכנס, היה זה כנראה כנס הבינלאומי הגדול ביותר שאורגן אי פעם על ידי רשות הטבע והגנים. השתתפו בו 75 אורחים מחו"ל ועוד כ 70 ישראלים למשך 7 ימים שכללו סיורים והרצאות. הכנס זכה לשבחים רבים והוגדר כטוב ביותר מבין כל הכנסים עד  היום. צביקה צוק מביא סיכום תמציתי של הכנס.

לקריאת העלון המלא יש ללחוץ על הלינק הזה:

"הידעת את הארץ?"  - סיפורו של יוסף ברסלבי (ברסלבסקי) מחוקרי ומורה הדרך הראשונים לחקר תולדות א"י וידיעת הארץ, שהוונצח באחרונה ברחוב בת"א.

במשך 40 שנה  (1920-1960) הקדיש עצמו, יוסף ברסלבי (ברסלבסקי) לחקר ארץ ישראל וידיעת הארץ. ברסלבי שהיה ממחדשי וחלוצי מקצוע תולדות ארץ ישראל וידיעת הארץ, ערך בארץ מאות סיורים בהם השתתפו אלפים, כתב מאות מאמרים וספרים רבים שהידועה בהם היא סדרת ספריו בששה כרכים "הידעת את הארץ?"

ברסלבי  הגדיר את "ידיעת הארץ" כ-"השפעת גומלין בין הגאוגרפיה המדעית-מודרנית לבין ספרות עתיקה, ארכיאולוגיה, חקר חיי התושבים ותרבותם. כל אלה עושים את "ידיעת הארץ" לידיעת ארץ-התרבות העברית."  יוסף ברסלבי, שנפטר לפני 41 שנה (1972) נשכח קמעה במהלך השנים ואולי רק חוקרי א"י ומורי הדרך זכרו את פועלו החשוב, זוכה בימים אלה לעדנה מחודשת עם החלטת  מועצת עיריית תל אביב להנציח את פועלו ברחוב בת"א סמוך לפינת קרליבך והחשמונאים בטקס שיתקיים ביום שישי הקרוב ה-14 ביוני...

להמשך המאמר אנא לחצו בלינק הזה

מה לעשות לשכלולה של תל אביב?

בשנה הבאה יצוין בעולם היהודי, בשורה של טקסים, 80 שנה לפטירתו של חיים נחמן ביאליק, שבסוף שבוע זה, (שבת, כ"א בתמוז) יצוין 79 שנים למותו. ביאליק היה בן 61 בלבד בהסתלקותו ממחלה בעת ניתוח שעבר בחו"ל.

ביאליק הגיע לארץ ישראל ב 1924, כבר עם תוארו כמשורר הגדול של העם היהודי והתקבל על ידי מאיר דיזנגוף כבוד של מלכים. בין היתר באמצעות קריאת רחוב על שמו ברחוב עיריית תל-אביב, מגרש שקיבל להקמת ביתו ועוד.  15 שנה קודם לכן, בשנת ייסוד תל אביב (1909), ביקר ביאליק לראשונה בא"י וגם אז זכה לכבוד גדול. אין ספק שהיענותו של ביאליק לבקשתו של דיזנגוף, לבוא ולהתגורר בתל-אביב, הפכה את העיר העברית הראשונה ......

להמשך המאמר אנא לחצו על הלינק הזה

175 שנה לגילוי קשת רובינסון ולנוכחות האמריקאית בארץ הקודש: עולי הרגל וחוקרי א"י האמריקאים הראשונים שפתחו עידן חדש 

ב-4 ליולי, ביום חמישי בשבוע שעבר,  נחוג בארצות הברית וגם בישראל יום העצמאות ה-237 להיווסדה של האומה האמריקאית. מעניין להיווכח, כי האמריקאים גילו עניין בארץ ישראל כבר בשנת ה-62 לעצמאותם (לפני 175 שנה), עוד בטרם הפכה האומה האמריקאית למעצמה כלל עולמית ולפני שגורמים אמריקאים ביקשו להיות מעורבים פוליטית בארצות העולם. שליחים אמריקאים חצו יבשות באותה תקופה בעיקר משיקולים דתיים אוונגליסטים ,מעט משיקולים כלכליים, ובעיקר משיקולים יוקרתיים, כדי להביע נוכחות מול המעצמות שהתפתחו באותה תקופה כמו גרמניה, אנגליה וצרפת.

 הנוכחות האמריקאית המשמעותית הראשונה בארץ ישראל בעת החדשה הייתה כבר ב 1838,כלומר לפני 175 שנה, באמצעותו של כומר וחוקר מקרא מקונטיקט שבארצות הברית בשם אדוארד רובינסון.  לאחר שרכש השכלה באוניברסיטאות של  מסצ'וסטס ובברלין והתמקד בלימודי יוונית, עברית עתיקה....

כדי לקרוא את המשך המאמר אנא לחצו כאן:

קפלן כפול שניים. על קריאת רחוב חדש בתל אביב להנצחתו של הארכיאולוג ד"ר יעקב קפלן

בליבה של שכונת עג'מי ביפו, במתחם העוגן, אחד ממקומות המגורים  החדשים והמרהיבים ביותר ביפו וכמובן גם היקרים, הוצב לפני ימים אחדים שלט רחוב חדש.  שם הרחוב במתחם היוקרתי היפואי הוא יעקב קפלן. לא מדובר בקרוב משפחתו של אליעזר קפלן, שעל שמו רחוב מרכזי בקירייה בתל אביב, אלה בארכיאולוג העירוני בתל אביב של תקופת המנדט ושנות המדינה הראשונות, ד"ר יעקב קפלן, שרבים מהאתרי הארכיאולוגיה בתל אביב וסביבתה נתגלו בזכותו ולא רק שם.

אכן, ניתן יהיה מעתה להתבלבל בין שני רחובות קפלן של תל אביב יפו ואני לא מקנא ברשות הדואר בעניין זה. משום מה השלט שהוצב השבוע בעג'מי, לא מסביר כלל במי מדובר, אפילו לא הוסף התואר ד"ר לשמו, אלה רק השם בעברית, אנגלית וערבית, כפי שמחויבים  עתה להיות שלטי הרחובות ביפו.

כותב שורות אלה, החבר בוועדת השמות העירונית זאת הקדנציה השנייה, יזם את קריאת הרחוב על שמו של ד"ר יעקב קפלן בתל אביב. בראשית עבודתי ב"הארץ" ככתב לענייני תל אביב, הכרתי את ד"ר קפלן לראשונה, אי שם  בסוף שנות ה-70, אז שימש ד"ר קפלן כמנהל המוזיאון לתולדות יפו...

 את המשך המאמר ניתן לקרוא באתר תיור ישראלי, על ידי לחיצה על הלינק הזה: