|
"הידעת את הארץ?" מאת אילן שחורי
סיפורו של יוסף ברסלבי (ברסלבסקי) מחוקרי ומורה הדרך הראשונים לחקר תולדות א"י וידיעת הארץ, שהשבוע מונצח ברחוב בת"א.
במשך 40 שנה (1920-1960) הקדיש עצמו, יוסף ברסלבי (ברסלבסקי) לחקר ארץ ישראל וידיעת הארץ. ברסלבי שהיה ממחדשי וחלוצי מקצוע תולדות ארץ ישראל וידיעת הארץ, ערך בארץ מאות סיורים בהם השתתפו אלפים, כתב מאות מאמרים וספרים רבים שהידועה בהם היא סדרת ספריו בששה כרכים "הידעת את הארץ?"
ברסלבי הגדיר את "ידיעת הארץ" כ-"השפעת גומלין בין הגאוגרפיה המדעית-מודרנית לבין ספרות עתיקה, ארכיאולוגיה, חקר חיי התושבים ותרבותם. כל אלה עושים את "ידיעת הארץ" לידיעת ארץ-התרבות העברית." יוסף ברסלבי, שנפטר לפני 41 שנה (1972) נשכח קמעה במהלך השנים ואולי רק חוקרי א"י ומורי הדרך זכרו את פועלו החשוב, זוכה בימים אלה לעדנה מחודשת עם החלטת מועצת עיריית תל אביב להנציח את פועלו ברחוב בת"א סמוך לפינת קרליבך והחשמונאים בטקס שיתקיים ביום שישי הקרוב ה-14 ביוני.
הפתיח המיוחד מתוך סדרת ספריו המפורסמים של יוסף ברסלבי משקף היטב את תפיסת עולמו של החוקר והמורה הראשוני הזה בתחום ידיעת הארץ : "הידעת את הארץ? התיטיב דעת, לפחות את סביבתך? היצאת לשוטט בצדי דרכים ובנתיבות בלתי כבושות, כדי לחדור לפני ולפנים של אזור מושבך, הנשקף אליך יום-יום, שעה-שעה, מרחוק? האם חדרת אל האזורים השכנים ואל פינותיהם החבויות והנעלמות? הידעת את פרטי נופיהם, לא מתוך טיסת-גלגלים אצה ומבוהלת, כי אם מתוך הסתכלות כנה, בלתי-אמצעית וברוכת רשמים?... העלית אל ההרים ואל הגבעות הסוגרים עליך, כדי לגלות אופקים ומראות - נוף חדשים, כדי להרחיב את מושגיך על שטחי הארץ מעבר ל'מחיצות', כדי להזין את עיניך בקסם המיוחד אשר תקסום לנו הארץ מפסגות הרים נישאות ומנקודות מצפה נעלות?"
יוסף ברסלבי, יליד אוקראינה (1896) איש העלייה השנייה, עלה לארץ ישראל עם משפחתו ב 1905 לאחר עלייתה ארצה המשפחה גרה תקופה קצרה ביפו (כמה חדשים) ואחר כך שנה וחצי ברמלה, שם הפעיל אביו אכסניה בדרך העגלות לירושלים. לאחר השהות ברמלה חזרה המשפחה ליפו וגרה ב"נווה שלום".שהשתקעה ברמלה ברסלבי הצעיר למד עברית על ידי מורה פרטי שהגיע מיפו ובהמשך מצא עצמו לומד בבית כנסת של יהודי חב"ד שפעל אז בנווה שלום שהייתה סמוכה לנווה צדק ולאחר מכן בבית הספרה "עזרה" ליהודי גרמניה. המשך לימודיו היו בגימנסיה הרצליה, שם סיים ב-1916 כבוגר המחזור הרביעי.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה גוייס לצבא התורכי. הוא נשלח לבית ספר לקצינים בקושטא ואחר כך לבית ספר לקציני מכונות ירייה בסן סטפאנו. בשל ידיעתו את השפה הגרמנית מונה בבית הספר הזה למתורגמן מגרמנית לתורכית ומתורכית לגרמנית וגם תרגם "רגלמן" [תקשיר] חדש למכונות ירייה מגרמנית לטורקית.
לאחר המלחמה ועם שובו חזרה לארץ ישראל הוזמן ע"י פסח אברבוך, מנהל בית-הספר לבנים בנוה-צדק ללמד בכתה א' של בית-הספר , במשך שנת לימודים אחת, ובראשית שנות ה-20, לאחר מאורעות תל-חי ויפו החל לעסוק בנושאי ביטחון הישוב והופעל על ידי אליהו גולומב. ברסלבי, בימי מאורעות ביפו היה ממונה על הגנת קצה רחוב בוסטרוס ביפו וגם ערך תימרונים ליליים לאנשי ההגנה בגבולות תל אביב.
יוסף ברסלבי (שני מימין) באחד מסיוריו ב"ביר הינדיס" (באר החושך) כיום "באר אורה"
יוסף ברסלבי לא נטש את תחום ההוראה ולאחר שהות קצרה ביפו מצא עצמו מורה לידיעת הלשון העברית במרחביה, כאחד המורים הראשונים של "אחדות העבודה" והסתדרות העובדים העברים הכללית. לימד לשון עברית ותנ"ך במרחביה ובבלפוריה, עבד בחקלאות אך גם דאג ללמד החקלאים באיזורו להשתמש בנשק. לימים סיפר ברסלבי, כי הנגיעה הראשונה שלו לידיעת הארץ נבעה מכך, כי בעת שהסתובב ברחבי עמק ישראל ונתקל בשמות כפרים ערביים, שחלקם שמרו על שמות תנ"כיים, התעוררו אצלו שאלות ותמיהות והוא החל לחקור בנושא. במקביל החל גם לקיים סיורים באיזור לחבריו בעיקר לתבור, עין חרוד והכרמל.
במשך חמש שנים בין 1922-1927 היה פעיל בועדת התרבות של ההסתדרות והפך למרצה נודד מטעם הוועדה ביישובי הארץ אותם לימד על ישובי הארץ, ארגן להם סיורים. ב-1924 נשלח יחד עם השומרים יגאל מרדכי וצבי נדב מטעם הועדה האינציאטיבית לחקר הנגב ועבר הירדן הדרומי שבראשה עמדו יצחק בן צבי ואשתו רחל ינאית בן צבי ,ישראל ומניה שוחט, חיים שטורמן ועוד לתור את מואב, אדום והנגב בקשר לתכנית התיישבות של חברי 'השומר' בחבלים אלה. חברי המשלחת נתבקשו להביא עמהם ידיעות על התנאים הגיאוגרפיים החלקאיים והאתנוגרפיים בחבלי ארץ אלה כדי ללמוד מהן על אפשרויות התישבות יהודית באותם חבלים. ב- 1922- יצא יוסף ברסלבי ללימודים באוניברסיטת וינה, שם למד לטינית ויוונית וב-1926 יצא לאוניברסיטת ברלין השתלם במדעי המזרח וארכיאולוגיה. את זמנו שם, סיפר מאוחר יותר, ניצל לעבור על כל המדרשים התלמודיים ומהם ניסה לדלות עדויות גיאוגרפיות על ארץ ישראל.
לאחר תום לימודיו, שב ברסלבי ב-1932 לארץ ישראל ולאחר שהות של שנה בחיפה עבר לתל אביב שם חי ופעל במשך 39 שנים מ 1933 עד ליום מותו ב 1972 עם חזרתו לארץ המשיך לעסוק בהפצת ידיעת הארץ, חידש את סיוריו, עסק בחקר הטופוגרפיה ההיסטורית של א"י והפעיל מוסדות לימוד מטעם ההסתדרות שעסקו בידיעת הארץ. במשך כ-30 שנה לימד ידיעת הארץ בסמינר למורים לוינסקי והכשיר דורות של מורות להוראת ידיעת הארץ.
אלפים הצטרפו אליו לסיורים ברחבי הארץ במהלך שנות ה-30. יוסף ברסלבי לא הסתפק בהטמעת ידיעת הארץ ברחבי ארץ ישראל .ב 1938 נשלח מטעם 'החלוץ' לפולניה לימד שם עברית והרצה הרצאות בתנ"ך ובידיעת הארץ בורשה, בקיבוצי ההכשרה. הוא ניהל בקרב כמה קהילות יהודיות בעיקר באיזור פולין וליטא, סמינרים בהיסטוריה והגיאוגרפיה של א"י. ב- 1937 יצא ללונדון, קיימברידג' ואוקספורד ועיין בגניזה של קהיר ובספרי מסעות על עולי רגל נוצרים בימה"ב. עיונים אלו תרמו לכמה וכמה ממחקריו אחר כך. לערים אלה וגם לפריז ומנצ'סטר נסע שוב ב 1957 להשלים את המחקרים הללו.
במשך 52 שנות פעילותו כחוקר ידיעת הארץ, פרסם ברסלבי את מחקריו בעיתונות ובשלל חוברות מדעיות של אותה תקופה. הוא עסק הרבה בפרשנות המקרא חלק מפרשנותו למקרא מצוי בתוך כרכי "הידעת את הארץ". ובעיקר בסוף חייו כתב מאמרים רבים בפרשנות המקרא, שרבים מהם פורסמו בכתב העת "בית מקרא", הוא הרצה יותר ממאה הרצאות ב"פרקי היום בתנ"ך" בקול ישראל ו 109 מהן פורסמו בספר בשם "מידע הארץ למקרא". במאמריו ניסה למצוא התאמה בין התנ"ך ובין ידיעת הארץ, לצורך זיהוי וחקר אתרים בארץ, או כדבריו: השפעת גומלין בין הגאוגרפיה המדעית-מודרנית לבין ספרות עתיקה, ארכאולוגיה, חקר חיי התושבים ותרבותם. כל אלה עושים את "ידיעת הארץ" לידיעת ארץ-התרבות העברית. תוצאות מחקריו באו לידי ביטוי בספריו הרבים. חלק גדול מתיאורי היישוב מאותם זמנים, שנכללו בספריו "הידעת את הארץ", מהווים עד היום מקור חשוב לקהילת חוקרי ארץ ישראל וידיעת הארץ.
חלק מחוויותיו במאות הסיורים שערך מצאו מקומם בסדרה ששה ספרים שהוציא לאור "הידעת את הארץ": הגליל ועמקי הצפון, ארץ הנגב, ים-המלח סביב-סביב, אל אילת ואל ים סוף, בין תבור לחרמון (על ספר זה זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל) וכן, נוף האדם בגליל. הוא הרבה גם בכתיבת מאמרים ו-545 מאמריו וספריו, כולל האנציקלופדיות העבריות, פורסמו בבמות רבות.
טוב עשתה וועדת השמות של עיריית תל-אביב שהחליטה על הנצחתו בעיר העברית הראשונה, שבה גר ופעל יוסף ברסלבי מ 1932 ועד פטירתו, 40 שנה, בשדרות קק"ל 19, (כיום שד. בן גוריון), ממש סמוך לביתו של דוד בן גוריון עצמו.
|
