הדרמה שפרקה את קיבוץ הראל ומי היה האדמו"ר ממרחביה

אחת הטראומות הגדולות של השמאל הציוני בראשית ימי המדינה, התרחשה לפני 60 שנה, בתחילת 1953, עת סולקו ממפ"ם ומהקיבוץ הארצי ראשי האגף השמאלי בתנועה בראשותו של משה סנה, גירוש שגרר בעקבותיו משבר בקיבוץ הארצי והוביל להרחקתם מהקיבוצים של   כ-250 חברים שתמכו בעמדותיו של סנה.

הדרמה הגדולה התרחשה בקיבוץ  הראל שהוקם לאחר הקמת המדינה על ידי חברי השומר הצעיר ובוגרי הפלמ"ח שהגיעו מחטיבת יפתח והנגב, ובהם צעירים בולטים כמו יעקב אגמון, אלימלך רם, בני אמדורסקי, עמיקם גורביץ' ודני קרוון מערכת היחסים המתוחה בין חברי הקיבוץ להנהגת התנועה הביאה לבסוף להתפרקותו של הקיבוץ  ב-1955.

צילום אוויר של קיבוץ הראל - שהוקם ב-1948 בפרוזדור ירושלים

פרשת קיבוץ הראל, שהתפתחה על רקע העימות בין משה סנה למאיר יערי, עימות שהתעצם בעקבות  "משפט פראג" מסוף 1952,  בו הואשמו 14 מבכירי המפלגה הקומוניסטית הצ'כוסלובקית כ"בוגדים, טרוצקיים, טיטואיסטים וציונים" ובו נשפט גם מרדכי אורן, חבר קיבוץ מזרע, נדונה בין היתר בספרה החדש של  פרופ' אביבה חלמיש שראה אור השבוע והמגולל את קורות חייו של מאיר יערי מהקמת המדינה ועד פטירתו בפברואר 1987. מאיר יערי, האדמו"ר ממרחביה: שנות המדינה, בהוצאת עם עובד, ספרית אפקים.  זהו החלק השני של מחקרה הגדול של פרופ' חלמיש על מנהיג השומר הצעיר ומפ"ם. את החלק הראשון של הביוגרפיה - מאיר יערי: חמישים השנים הראשונות 1897- 1947, פרסמה פרופ' חלמיש לפני כ-3 שנים.

יותר מחמישים שנה היה מאיר יערי מנהיג השומר הצעיר על שלוש מסגרותיו, תנועת הנוער, הקיבוץ הארצי ומפ"ם. פרופ' אביבה חלמיש מנסה במחקרה לפצח את חידת מנהיגותו של אחד האישים הפוליטיים המשמעותיים ביותר  בציונות הישראלית במאה ה-20.  כיצד עלה מאיר יערי, למעמד של מנהיג השומר הצעיר, איך נותר במעמד זה זמן כה רב ומה פשר השותפות יוצאת הדופן בינו ובין עמיתו ל"הנהגה ההיסטורית" יעקב חזן. מאיר יערי, האדמו"ר ממרחביה: שנות המדינה, הוא סיפורו של המנהיג והאדם, ותולדותיו של הציבור שבראשו עמד.

מאיר יערי (מימין) ומשה סנה (משמאל) ידידים שהפכו לאוייבים

החלק השני של הביוגרפיה, מציג את העמדות של יערי בעניינים שעיצבו את תולדות תנועתו והמדינה. הספר מציע נרטיב עובדתי ופרשני משלים ולעיתים אף חלופי, של תולדות השומר הצעיר ועוסק בסוגיות מרכזיות בתולדות מדינת ישראל והשמאל הציוני, ובכללן המתח שבין צורכי הביטחון לערכי מוסר, סדר הקדימויות בהגשמת הציונות והסוציאליזם, היחס לברית המועצות, השאלה הערבית, קליטת עלייה, התמורות שחלו בקיבוץ ובמעמדו בחברה הישראלית והשלכותיה של מלחמת ששת הימים. הספר מגולל את סיפורם של יערי ושל תנועתו מערב הקמת המדינה ועד אמצע שנות השמונים של המאה העשרים.

בחלק השני של הביוגרפיה על מאיר יערי, עוסקת אביבה חלמיש בסוגיות מרתקות רבות סביב מעורבותו של מנהיג מפ"ם, כמעט בכל העניינים שהיו על סדר יומה של מדינת ישראל בשנותיה הראשונות וגם לאחר מכן. בין היתר דנה פרופ' חלמיש במלחמת העצמאות: פינוי יישובים ללא קרב; גורלה של האוכלוסייה הערבית הלא-לוחמת; פירוק הפלמ"ח; הסליקים בקיבוצים: מי הקים אותם ולשם מה?;  סוגיה אחרת עוסקת בבחירות לאסיפה המכוננת (הכנסת הראשונה), ומדוע נשארה מפ"ם מחוץ לממשלה; ההשפעה השלילית של הישיבה באופוזיציה על מפ"ם ועל החברה הישראלית.

בוועידה עולמית של מפ"ם ב-1948, יושבים מימין לשמאל יעקב חזן (שלישי), מאיר יערי(רביעי)

פרופ' אביבה חלמיש מרחיבה גם על הזיקה לברית המועצות – סיבותיה, גילוייה והאכזבות שזו הנחילה ליערי ולתנועתו; מחיר ההשמאלה; משפט פראג ומרדכי אורן וכמובן פרשת קיבוץ הראל, פרשת משה סנה והשפעותיה על מפ"ם והקיבוץ הארצי.

עוד כולל הספר על הדו-קרב מעל גבי העיתונות בין מאיר יערי לסבא-של-יריב (בן-גוריון), 1953.התגובות על מות סטאלין, פרשת מעצרו, משפטו ומאסרו של אהרן כהן באשמת ריגול. יחסיו של יערי עם סופרים ומשוררים (שלונסקי, לאה גולדברג, נתן שחם, נעמי פרנקל, משה שמיר). העימות עם אפרים ריינר כמייצג הדור הצעיר. פרק אחר עוסק בקשייו של הקיבוץ בתקופת העלייה הגדולה בראשית שנות המדינה ובשאלה האם הקיבוץ היה נכס או נטל לשמאל הציוני. היחס לערבים אזרחי ישראל; המאבק לביטול הממשל הצבאי; שאלת הפליטים הפלסטינים. עמדותיו של מאיר יערי בשאלת שלימות הארץ. התנגדותו למבצע קדש (סיני) ולנסיגה מסיני ב-1957, היחס לגרמניה ועוד.

פרופ' חלמיש עוסקת בספרה גם בסוגיה, מדוע יערי (וגם חזן) לא כיהן מעולם כשר בממשלת ישראל? על השפעת הוועידה העשרים של המפלגה הקומוניסטית בברה"מ. אירועי תקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים וחלקו של יערי בניסיון למנוע את הדחת אשכול. עמדותיו של יערי בשאלת השטחים שנכבשו בששת הימים ולגבי ירושלים. התנגדותו הנחרצת להקמת מדינה פלסטינית ולמו"מ עם ערפאת ותמיכתו באופציה הירדנית. מאבקו של יערי נגד שי"ח (שמאל ישראלי חדש).

עניין אחר לו מקדישה פרופ' חלמיש הוא יחסו של יערי לדת, למסורת היהודית, ליידיש. יחסיו עם שמעון פרס. תהליך הדחתו של יערי מכס המנהיג. פשר המנהיגות הזוגית של יערי וחזן. התמודדותו עם מגבלותיו הבריאותיות ועם ההזדקנות ולסיכום: חידת מנהיגותו.

מחברת הספר, פרופ' אביבה חלמיש, חוקרת תולדות עם ישראל וארץ ישראל במאה העשרים, היא ראש תחום היסטוריה של העת החדשה באוניברסיטה הפתוחה. אביבה חלמיש, ילידת תל אביב ובוגרת "תיכון חדש", הייתה חברה בתנועת הנוער "השומר הצעיר" כחניכה וכמדריכה, שרתה בנח"ל והייתה חברת קיבוץ להב. את לימודיה האקדמיים עשתה באוניברסיטה העברית בירושלים (תואר ראשון) ובאוניברסיטת קולומביה (תואר שני). עבודת המאסטר שלה עסקה במפ"ם והמיעוט הערבי בישראל 1966-1957 ואת עבודת הדוקטורט סיימה באוניברסיטת ת"א, בהנחייתה של פרופ' אניטה שפירא על "מדיניות העלייה והקליטה של ההסתדרות הציונית 1931-1937". הייתה חוקרת-אורחת באוניברסיטת ניו יורק ושהתה כפרופסור-אורח באוניברסיטת ברנדייס ב-2010. פרופ' חלמיש שימשה בין השנים 2011-2009 נשיאת האגודה הבינלאומית ללימודי ישראל (Association for Israel Studies). היתה חברה בהנהלת החברה ההיסטורית הישראלית ומכהנת כחברת הוועד המנהל של האיגוד העולמי למדעי היהדות.

 ב-1990 פרסמה אביבה חלמיש את ספרה על אוניית המעפילים אקסודוס. אקסודוס - הסיפור האמיתי: פרשת אניית המעפילים "יציאת אירופה תש"ז. ספרים נוספים שפרסמה הם, "במירוץ כפול נגד הזמן": מדיניות העלייה הציונית בשנות השלושים, ירושלים : הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2006, מאיר יערי: ביוגרפיה קיבוצית; חמישים השנים הראשונות, 1947-1897, תל אביב: הוצאת עם עובד ספרית אפקים, 2009. אביבה חלמיש פרסמה גם סדרת ספרים במסגרת האוניברסיטה הפתוחה כמו: ירושלים בתקופת המנדט הבריטי, תל אביב 1991; ירושלים בתקופה המוסלמית הראשונה 1099-638, עם יורם ארדר, תל אביב, 1994:, מ'בית לאומי' ל'מדינה בדרך' - היישוב היהודי בארץ-ישראל בין מלחמות העולם, א-ג, תל אביב ורעננה, 2004 -2012, ועוד. ספרים אלה, בנוסף למאמרים רבים שכתבה בתחומי מחקרה פרסמה חלמיש עשרות מאמרי ביקורת על ספרי מחקר, בכתבי עת מדעיים ובמוספים ספרותיים של העיתונים הארץ, ידיעות אחרונות, מעריב ועל המשמר.