הורדוס המלך, האיש ,פועלו ומסעו האחרון

לראשונה תהיה לציבור הישראלי אפשרות  לחזות בגילוי המרשים של קברו של המלך הורדוס, בתערוכה מיוחדת במינה וראשונה מסוגה בעולם שנפתחה השבוע במוזיאון ישראל בירושלים: "הורדוס – מסעו האחרון של מלך יהודה". תערוכה המתפרשת על פני 900 מ"ר אליה הובאו למעלה מ-30 טון של פריטים ארכיאולוגיים  הרודיאניים מרחבי הארץ.

ארון הקבורה של הורדוס, מגולף באבן-גיר אדמדמה ומעוטר ברוזטות ופלמטות

מאת אילן שחורי

פרופ' אברהם שליט ז"ל, חוקר תקופת בית שני וחתן פרס ישראל, היה אולי הראשון שהאיר כבר לפני כ-40 שנה באור אחר את מסכת חייו הדרמטית של המלך הורדוס שעד אז נחשב למוקצה מבין המלכים ששלטו בארץ ישראל. פרופ' שליט עמד על תרומתו הגדולה של הורדוס לפיתוחה של ארץ ישראל בספרו החשוב "הורדוס המלך האיש ופועלו". היה זה לאחר שרבים וטובים מבין ההיסטוריונים היהודיים, הבליטו במאמריהם ומחקריהם  רק את הצד השלילי בפעילותו של המלך, רוצח בית חשמונאי.

יוסף גרץ, מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19, כתב  בחיבורו החשוב "דברי ימי ישראל"   על הורדוס, כי מדובר בעריץ זועף וצמא דם, המחזיק בצפורנו  את קרבנו המפרפר ואינו מרפה ממנו עד שמצץ מתוכו את כל דמו. ההיסטוריון יוסף קלוזנר, מומחה לתקופת הבית השני, שהיה ממקימי האוניברסיטה העברית בירושלים והעורך הראשי של האנציקלופדיה העברית  הגדיר בשנות ה-50 של המאה הקודמת את הורדוס בספריו כרשע גמור שקם על בית חשמונאי החוקי והשמידו וחמס ושדד את העם היהודי כדי למצוא חן בעיני הגויים.

הכניסה לאולם תערוכת הורדוס במוזיאון ישראל. למטה משמאל: פרופ' אהוד נצר ז"ל

עבודת השימור של אמבט אבן ככל הנראה שהיה בשימוש הורדוס עצמו, שהתגלתה בארמון הורדוס בקיפרוס שביריחו (מימין) והאמבט המיוחד באולם התצוגה בתערוכה (משמאל)

בראייה דומה לזו של שליט, החזיק גם פרופ' אהוד נצר ז"ל. אדריכל, ארכיאולוג והיסטוריון שהקדיש חייו לחקר התקופה ההרודיאנית והתמחה בעיקר במפעליו של הורדוס בהרודיון, ביריחו, במצדה ובבניאס. מפעל חייו של פרופ' נצר, היה חיפוש אחר קברו של הורדוס בהרודיון לפי תיאורו של יוסף בן מתתיהו  ואכן ב-2007, לאחר אכזבות רבות וחשיפות אחרות בהר, נמצא המאוזוליאום המפואר וקברו של הורדוס. פרופ' נצר חשף במקום גם תיאטרון סמוך וקברים נוספים. ב-25 באוקטובר 2010, בעת סיור במקום עם קבוצת חוקרים, כחלק מהכנות לתערוכה שתכנן במוזיאון ישראל על גילוייו, נפל פרופ' נצר סמוך למתחם הקבר, נפצע אנושות ונפטר זמן קצר לאחר מכן.

ג'יימס סניידר, מנכ"ל מוזיאון ישראל, על רקע שחזור הקומה העליונה של קברו של הורדוס - שיא התערוכה

התערוכה שנפתחה השבוע במוזיאון ישראל בירושלים "הורדוס – מסעו האחרון של מלך יהודה" היא מעין צוואתו של פרופ' אהוד נצר, שתוכננה והוכנה על ידי תלמידיו ועמיתיו בראשות דודי מבורך, אוצר לתקופה ההלניסטית, הרומית והביזנטית, וד"ר סילביה רוזנברג, אוצרת בכירה לארכיאולוגיה קלסית שחפרה שנים רבות יחד עם פרופ' נצר. התערוכה המיוחדת הזו, שתמשך עד ראשית אוקטובר, היא ראשונה מסוגה בעולם המוקדשת כולה למלך הורדוס, מהדמויות רבות הפנים, המרתקות והשנויות במחלוקת ביותר בהיסטוריה היהודית ובתולדות האימפריה הרומית.

התערוכה המיוחדת והמרגשת הזו, שבשיאה מוצג למבקרים אולם ענק, ובמרכזו  קברו של הורדוס שנתגלה,  כוללת להנאתם של המבקרים,כ-250 ממצאים ארכאולוגיים שנתגלו בעת האחרונה בהרודיון, ביריחו ובאתרים אחרים, שיכולים להאיר באור חדש את ההשפעות הפוליטיות, האדריכליות והאסתטיות שהיו לשלטונו של הורדוס בין השנים 37 ועד 4 לפני הספירה.

 בין החפצים המוצגים  שכולם עברו שחזור מקיף במעבדות השימור במוזיאון ישראל  נחשפים  ארונות קבורה (סרקופגים) מקבר הורדוס, ציורי קיר מהרודיון, האמבט הפרטי של הורדוס  מקיפרוס שביריחו ; פריטי אבן מגולפים מהר הבית שלא הוצגו מעולם וכן אגן שיש מעוטר שהחוקרים סבורים שהורדוס קיבל במתנה מאוגוסטוס.

משולחנו של המלך: כלי טרה סיגילטה (כלים מחרס אדמדם ממורק), וכלי זכוכית מן המאה הראשונה לפני הספירה- ראשית המאה הראשונה לספירה

הורדוס כונה "גדול הבנאים שידעה הארץ" אך גם גונה בשל מוצאו וספק יהדותו ובשל הבריתות הפוליטיות השנויות במחלוקת שכרת, בשל הוראתו להוציא להורג את אשתו ושלושה מבניו ובשל טעות שייחסה לו את טבח התינוקות בבית-לחם, כמתואר בברית החדשה. ( ככל הנראה הכותב ביקש לתאר את מעשיו של בנו שנקרא גם הוא הורדוס). התערוכה מבקשת להבין טוב יותר את הדמות ההיסטורית הזאת באמצעות האדריכלות המונומנטלית שבנה ובעזרת חפצי האמנות שהקיף עצמו בהם. בתערוכה מוצגים במלוא הדרם  מפעלי הבנייה העצומים שלו, קשריו הדיפלומטיים המורכבים עם הקיסרים ועם האצולה הרומית  ובשיא, משתתף המבקר  במסע ההלוויה המפואר מיריחו אל מכלול הקבר שבנה לעצמו בהרודיון.

כותרת יונית מן הקומה העליונה של קבר הורדוס (מימין) וכותרת קורינתית, חוליית עמוד ובסיס מארמונו של הורדוס בקיפרוס (משמאל)

אגן שיש מעוטרת בראשי סילנים (דמויות מיתולוגיות). ייתכן שאגן זה ניתן במתנה להורדוס מאת הקיסר אוגוסטוס או סגנו מרקוס אגריפה. המאה הראשונה לפני הספירה

במרכז התערוכה מוצג שחזור מרשים של חדר הקבורה של המלך הורדוס, שהובא מההרודיון למוזיאון ישראל, לאולם שנאלץ היה לעבור שיפוץ מיוחד וחיזוק היסודות כדי להחזיק את  משקל שלושת הטונות של חלק מהמבנה שחשף אהוד נצר.

ב-2007, בתום 40 שנות חיפוש, מצא הארכאולוג הנודע פרופסור אהוד נצר ז"ל מהאוניברסיטה העברית את הקבר שחיפש בהרודיון שבגבול מדבר יהודה. באתר נתגלו ארמון-מצודה וכן מכלול ובו גנים, בריכות, בתי מרחץ מעוטרים ותאטרון ובו תא מלכותי. בערוב ימיו שינה הורדוס את התכנון הפנימי של המכלול כדי להתאימו לתהלוכת הלוויה שלו ולקבורתו ובנה מאוזוליאום מרהיב הפונה לירושלים. התערוכה במוזיאון מוקדשת לזכרו של פרופ' נצר, שנפל אל מותו בשנת 2010 באתר שבו גילה את התגלית המרעישה.

ג'יימס סניידר, מנכ"ל מוזיאון ישראל נושא דברים בסיור העיתונאים שהתקיים במוזיאון ישראל לקראת פתיחת התערוכה

ציורי קיר ופריטים שהובאו מחדר האירוח המלכותי בהרודיון

בסיור עיתונאים שהתקיים ביום שלישי השבוע לקראת פתיחתה של התערוכה אמר ג'יימס סניידר, מנכ"ל  מוזיאון ישראל כי  פרופ' אהוד נצר ראה בגילוי קברו של הורדוס את גולת הכותרת של חפירותיו שנמשכו כמה עשורים, והתגליות של הארכאולוגים החופרים באתר בחמש השנים האחרונות מעמיקות את הערכתנו להישגו זה, שהעשיר את הבנתנו לגבי הורדוס, מלכותו ואת תפקידו בתולדות האזור. " מדובר בפרויקט הארכיאולוגי הגדול ביותר אי פעם של המוזיאון. תערוכה המוצגת על פני 900 מטרים רבועים ולקראתה הבאנו למוזיאון פריטים ארכיאולוגים מאתרים הרודיאניים שונים ברחבי הארץ שמשקלם 30 טון. אנו גאים בעבודת השחזור והשימור המקיפה שצוות מעבדות המוזיאון הצליח להשלים וגאים להציג את הממצאים החשובים הללו לקהל בתערוכה שתאיר את התקופה שהייתה ציר מרכזי בתולדותיה של ארץ-ישראל", ציין ג'יימס סניידר.

דיוקן שיש, עטור זר, של הקיסר אוגוסטוס שהיה ידידו הקרוב של המלך הורדוס, המאה הראשונה לפנה"ס (מימין) ודיוקן ברונזה של מרקוס אגריפה, יד ימינו של אוגוסטוס. אגריפה היה בקשרי ידידות עם הורדוס ואף ביקר בארץ בשנת 15 לפני הספירה (משמאל)

קטע מציור קיר מאחד מארמונותיו המפוארים של הורדוס

למבקר בתערוכה תהיה כאמור הרגשה עם הכניסה, של השתתפות במסלול ההלוויה של הורדוס שתוכנן בקפידה; החל מחדר הכס המלכותי בארמון החורף שלו ביריחו דרך ירושלים אל אחוזת הקבר שלו בהרודיון. תהלוכת הלוויה של הורדוס יצאה מארמון החורף המפואר שלו ביריחו ונסתיימה בארמונו המרהיב בהרודיון, שם נקבר במאוזוליאום הפונה לירושלים שהכין לעצמו מבעוד מועד.  המסע האחרון של המלך מוצג  באמצעות שחזורים של רכיבים אדריכליים מיוחדים מיריחו ומהרודיון , ובהם חדר המלך המעוטר מן הארמון ביריחו, שם הוצב ארונו, וחדר הקבורה מהמאוזוליאום. כל זאת תוך הבלטת נושאים מרכזיים ובהם השפעתו של הורדוס על הנוף האדריכלי בארץ ישראל; יחסיו המורכבים בתוך האימפריה הרומית; ומותו וקבורתו.

גביעי יין מפוארים עשויים כסף מימיו של אוגוסטוס. כלים מסוג זה, אשר שימשו במשתאות המפוארים של האריסטוקרטיה הרומית, וודאי שימשו גם בארמונותיו של הורדוס, סוף המאה הראשונה לפני הספירה עד תחילת המאה הראשונה לספירה (בתמונה למעלה). גביעי זכוכית מפוארים מימיו של אוגוסטוס, המאה הראשונה לספירה כלים מסוג זה, אשר שימשו במשתאות המפוארים של האריסטוקרטיה הרומית, וודאי שימשו גם בארמונותיו של הורדוס (בתמונה למטה).

המלך הורדוס נודע במפעלי הבנייה העצומים שלו שדרשו השקעת משאבים עצומה והביאו לשינוי פני הארץ. נוסף על המיזם הידוע ביותר שלו - בניית הר הבית ובית המקדש – בנה הורדוס ארמונות מרהיבים, מצודות, מבני ציבור, מקדשים פגאניים וערים שלמות המשקפים שילוב של מסורות וחומרי בנייה מקומיים עם טכנולוגיות וסגנונות רומיים. כל אלה מוצגים  בתערוכה באמצעות סרטונים והדמיות, פריטים ארכיטקטוניים ושחזורים מירושלים, מיריחו, מקיפרוס ומהרודיון.

קטע מציור קיר בדגם המדמה בהט, ארמון הורדוס בשומרון,  המאה הראשונה לפני הספירה  (מימין) וכו הפינה הדרום מערבית בחדר האירוח המלכותי בהרודיון בשעת חשיפתה. הציור מתאר חלון שתריסיו פתוחים, ומבעד לו נשקף נוף הררי עם חיות, ודמותו של פאון (משמאל).

סיום התערוכה מוביל לחלל גדול ובמרכזו קבר הורדוס בתוך מוזיליאום הקבר שמעליו הורכבה הקומה העליונה. בצילום, החלל המרכזי במהלך סיור העיתונאים השבוע.

עלייתו של הורדוס לשלטון הייתה שזורה בעלייתה המטאורית של האימפריה הרומית, שהורדוס רחש לה הערצה. תחילה תמך במרקוס אנטוניוס, אך משהובס זה המיר הורדוס את נאמנותו לקיסר הראשון אוגוסטוס.

הורדוס הביע את נאמנותו זו על-ידי כך שהקדיש מקדשים וערים לכבוד הקיסר וגם לכבוד סגנו מרקוס אגריפס, באמצעות תמיכה כלכלית, צבאית ופוליטית. קשריו המיוחדים של הורדוס עם רומא  מומחשים בתערוכה באמצעות דיוקנאות של אוגוסטוס, ליוויה ומרקוס אגריפס וחפצים מפוארים בני הזמן שהובאו לאזור מרומא וכן ממצאים מהרודיון שהובאו או שנעשו בידי אומנים מרומא.

 אוצרי התערוכה: דודי מבורך, אוצר לתקופה ההלניסטית, הרומית והביזנטית, וד"ר סילביה רוזנברג, אוצרת בכירה לארכיאולוגיה קלסית

צילומים: מידד סוכובולסקי, אנדריי ואינר, מוזיאון ישראל ירושלים, ואילן שחורי