המגזין הדיגיטלי השבועי לתולדות א"י וידיעת הארץ - בעריכת אילן שחורי  יום חמישי 31 בינואר 2013  כ' שבט תשע"ג  מהדורה מס' 49

 אילן,   

לקראת 96 שנה לגירוש הגדול של תושבי ת"א ויפו במלחמת העולם ה-1: מי אתה אחמד ג'מאל פאשא?

לפני 96 שנה, בפברואר 1917,  התעוררו תושביה של יפו ושכונת נווה צדק, לקולות נפץ אדירים, תוצאה של מתקפת פגזים שהגיעה מספינות מלחמה אנגליות בקרבת החוף. ב-22 בפברואר לוו הפגזות קשות אלה גם במתקפת  מטוסים.

אירוע זה הוביל ככל הנראה את המפקד התורכי של חזית ארץ ישראל, מפקד הארמיה העות'מנית הרביעית, אחמד  ג'מאל פאשא, להורות על  פינוי יהודי תל אביב ויפו מהאזור, פקודה שנחתמה ופורסמה ערב פסח ב-30 במרס. "הגירוש הגדול", של תושביה היהודיים של יפו ות"א, כעשרת אלפים איש, הותיר טראומה גדולה לשנים רבות. הוא התבצע, לאחר ששלוש שנים קודם לכן, ב-15 בדצמבר 1915, סמוך לראשית המלחמה, הורה ג'מאל פאשה לראשונה על גירוש יהודים מהאזור וציווה עליהם להתעמן, כלומר להפוך לנתינים עות'מניים. עד היום קיימות במחקר חילוקי דעות האם גירוש זה היה על מנת להגן על תושביה היהודיים של יפו, או פשוט לנקום בהם ולפגוע בהתיישבותם שעה שהכוחות הבריטיים התקדמו לאזור.

ג'מאל פאשא בעת ביקורו בים המלח

בכל ספרי הזיכרונות של אותה תקופה, בעשרות מאמרים וספרים שנכתבו לאחר מכן, הוצג אחמד ג'מאל פאשא כצורר הגדול, שונא היהודים והציונות שפעל ללא הרף לחסל את ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. אולם בשנים האחרונות, נערכו מחקרים לא מעטים ופורסמו מאמרים, שמאירים את ג'מאל פאשא באור קצת שונה, דווקא כמי שלעיתים סייע ליהודים ואף קידם אחדים מהם. פרופ' שמואל אביצור כתב על כך עוד בסוף שנות ה-70, פרופ' גדעון ביגר מסרב לכנות במאמריו את האירוע הדרמטי ביפו כ"גרוש". פרופ' דוד קושניר, המומחה לאימפריה העות'מנית, שפרסם את ספרו "מושל הייתי בירושלים" סבור שפעילותו של ג'מל פאשא לא הייתה אנטי יהודית כמדיניות ברורה, אלא נבעה משיקולים עות'מניים לחלוטין בעת המלחמה, וגם פרופ גור אלרואי עוסק רבות במאמריו בתחום זה.

אחד הצווים שהובאו בשמו של  ג'מאל פאשא 

מי היה אם כך אחמד ג'מאל פאשא, אחד משלושת הקצינים שהשתלטו על תורכיה והאימפריה העות'מנית לאחר המהפכה של 1908 ושמו נחתם בהיסטוריה כמי שהביא בן היתר לשואת העם הארמני. האם מדובר היה בקצין חכם שידע לצד היד הקשה והפקודות האכזריות גם להעניק מחוות ליישוב היהודי? לבקר בתל-אביב, ביקור כפול בראשון לציון ואף להעניק מתנה למושבה המתפתחת את החולות המגיעים עד הים. קורותיו באזורנו מספרים כי לא פעם איים בגירוש והשמד אולם אחרי זמן קצר היה מבטל הצווים.  מעניין במיוחד צו רשמי שפרסם ב-1915 בו נאמר בן היתר: "נודע לי כי בימים אלה נפוצו שמועות משמועות שונות בין התושבים לאמור, כי אחינו היהודים העות'מניים הגרים בארץ פלשתינה, אינם ממלאים את חובותיהם הלאומיות... הנני פוקד בכל תוקף להכחיש את כל השמועות שנפוצו כלפי אחינו היהודים, אשר הוכיחו באופן ברור את רגשותיהם הפטריוטיים".

ג'מאל פאשא בעת ביקורו ההיסטורי בראשון לציון

אפילו מאיר דיזנגוף סיפר בכמה הזדמנויות, גם בזיכרונותיו, כי בשלב מסוים הציע אחמד ג'מאל פאשא "אוטונומיה דתית ותרבותית" של היהודים בארץ ישראל, ואף הציע לעזור בהתיישבות יהודית. הוא העניק מעמד מיוחד לאהרון  אהרונסון כמומחה בתחום החקלאות ובספר שפורסם באחרונה ובו יומנו של הקונסול הספרדי מאותה תקופה, מציין זה שבכלל לג'מאל פאשה, הייתה אישה יהודייה כל זאת לצד איומיו הרבים בתליית יהודים, גרושים וחיסול ההתיישבות. הפכפכנות של שליט אכזר.

אחמד ג'מאל פאשא  מסתבר,  העריך את הכוחות המקצועיים וההשכלה של היהודים, כרופאים, מהנדסים ואגרונומים. הוא הסתייע בשירותיו של האגרונום אהרון אהרנסון (לאחר מכן איש ניל"י) במאבק נגד מכת הארבה. בענייני אספקת מזון הוא נועץ בד"ר ארתור רופין ובמומחים יהודים אחרים. את ארגון הנטיעות בנגב הטיל על צעירים מראשון לציון. מהנדס יהודי בשם גדליה וילבושביץ' מונה  להיות מהנדס ראשי במטהו ואף עמד מאחורי תכנון שדרות ג'מאל פאשא ביפו, כיום שדרות ירושלים. בזיכרונותיו כתב על ג'מאל פאשא  כי היו בו ( בג'מאל פאשא)  "קווים מאירים ואנושיים בדמותו האפלה [---] בחיים היומיומיים מתגלית לעיתים דמות אדם עם לב אנושי בדמותו העריצה"...

הודעת המשרד הארצישראלי אל תושבי הארץ היהודים נתיני המדינות הזרות לסדר את נתינותם העותמאנית עד 15 במאי 1915 

פרופ' שמואל אביצור ז"ל, ניסה במאמר שפרסם בסוף שנות ה-60 בכתב העת "קשת"  הציג הסבר מעניין השופך אור  על התנהלותו של אחמד ג'מאל פאשא. פרופ' אביצור הביא במאמר   מסמכים שפרסמו הסובייטים לאחר המהפכה ומתוכם מסתבר כי אחמד ג'מאל פאשא ביקש בתחילת מלחמת העולם הראשונה, לבגוד בשני רעיו ששלטו עמו על תורכיה והאימפריה העות'מנית. הוא הציע לבעלות הברית שנלחמו נגד הגרמנים והתורכים לעבור למחנה שלהן, אם יאשרו אותו בתמורה, כשליט על חלקי האימפריה התורכית באסיה. אביצור טוען כי ניראה שהרוסים הסכימו להצעה ומה גם שהם היו מקבלים כתמורה את חלקי תורכיה שבאירופה, אך האנגלים והצרפתים התעלמו ממנה.

שדרות ג'מאל פאשא ביפו בהקמתה בתקופת מלחמת העולם הראשונה. כיום שדרות ירושלים

ככל הנראה, אחמד ג'מאל פאשא סבור היה שליהודים יש השפעה רבה בארצות האנגלים והצרפתים ולפיכך  החל אז להתקרב אל היישוב היהודי מתוך תקווה שהדבר  יסייע לו במו"מ עם בעלות הברית. משלא הצליח הרע שוב את דרכיו.

אחמד ג'מאל פאשא, נולד ב-1872, באי היווני לסבוס לאב ממוצא תורכי שהיה רופא צבאי. מכאן הדרך של בנו לאקדמיה צבאית הייתה קצרה. בשנת 1893 קיבל אחמד ג'מאל את דרגת הסגן וב-1896, לאחר תקופה בבית הספר למלחמה , הוענקה לו דרגת סרן והוא הוצב במטה הכללי. בהמשך שירת במצודות קירקיליסה ואנדירנה. בשנת 1898 הוצב במקדוניה בדרגת  סרן ובשנת 1905 קודם לדרגת רב סרן. לאחר מכן הוא הפך למפקח של קו רכבת אוריינט סלוניקי. עמדה זו נתנה לו את ההזדמנות לארגן ולהקים בחלק האירופי של טורקיה את החטיבות המקומיות. בשנת 1907, הוא התמנה לסגל של ארמיה השלישית, שם הוא עבד עם מוסטפה כמאל ביי (אטאטורק).

סדרת ספרים שפורסמו על מעלליו של ג'מאל פאשא. בתורכיה הוצא נגד עונש מוות, אך ההתנקשות בחייו הקדימה את גזר הדין

במקדוניה יצר אחמד ג'מאל פאשה  קשרים עם מנהיגי התנועה המהפכנית והתקבל כחבר בוועד המנהל המרכזי של מפלגת ה"איחוד והקדמה", (İttihad ve Terakki Fırkası) שהיוותה זרם מרכזי במהפכת התורכים הצעירים. שלט יחד עם אנוור וטלעת פאשה, אשר היו מראשי השלטון באימפריה העותמאנית עד התמוטטותה. באביב 1909 שימש כמושל האזרחי של אוסקודר (Üsküdar) שליד איסטנבול.  באוגוסט 1909 מונה למושל (Vali) של אדנה (Adana).  באוגוסט 1911 הועבר לשמש כמושל בגדאד . בספטמבר 1912 מונה כמפקד דיוויזיות מילואים "קוניה" (Konya).  בינואר 1913 מונה לתפקיד המושל הצבאי של איסטנבול.  החל ממחצית דצמבר 1913 ועד לפברואר 1914 כיהן כשר לעבודות ציבוריות.  מונה לתפקיד שר הימייה.  ב-2 באוגוסט 1914 מונה בנוסף על תפקידו כשר הימייה למפקד ארמייה 2 ולימים מפקד ארמיה 4 שמנתה בתחילת 1915 מאה אלף איש. מושל אזור הלבנט (אזור הכולל כיום את ארץ-ישראל, ירדן סוריה ולבנון ) מדצמבר 1914 עד דצמבר 1917 .

א.פ. ויול, בספרו "מסעי מלחמה בארץ ישראל" כותב על תפקודו בכהונה זאת במילים: "היה שאפתן, אמביציוזי ובלתי מרוסן. כשרונו הצבאי לא היה רב, אך כאיש מנהלה גילה יכולת ומרץ". הצבא תחת פיקודו סבל ממחסור בקצינים מקצועיים, ממערך לוגיסטי לקוי, והחמור ביותר - ממורל נמוך וממגפת עריקות. בתוקף תפקידו הצבאי ניהל ג'מאל פשה מספר התקפות צבאיות כושלות כנגד הצבא הבריטי באזור תעלת סואץ; בחלק מן ההתקפות הצליחו חייליו לצלוח את התעלה, אבל נאלצו להיכנע לכוחות הבריטיים מחוסר תחמושת וציוד.

תושבי תל-אביב בעת הגירש. הסבל היה גדול מנשוא

יחסו של אחמד ג'מאל פאשא  ליישוב היהודי בארץ ישראל, היה לפיכך אמביוולנטי. מחד גיסא, הורה על ביצוע גירוש ללא סיבה של 10,000 יהודים מיפו בדצמבר 1914 ולאחר מכן ב-1917 , ומאידך   ערך ביקורים במוסדות יהודים. ניראה עם כך שהמחקר על שנות פעילותו של אחמד ג'מאל פאשא  בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עדיין לא הושלם ואולי צפוי בקרוב מחקר ועבודת Phd מעמיקה, ממנה ניתן יהיה ללמוד על תרומתו והשפעתו של מנהיג תורכי זה על היישוב היהודי בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

 קברו של אחמד ג'מאל פאשא

חדש באתר תל אביב שלי: ספרים דיגיטליים בנושא תולדות העיר 

אילן,  באתר תל אביב שלי, החל מימים אלה, מדור מיוחד המביא מהדורות דיגיטליות בחינם, של ספרים העוסקים בתולדות תל-אביב. בשלב זה כולל המאגר המיוחד הזה, 4 ספרים מלאים, חינם לכל צופה
לצפייה בספרים הדיגיטליים, לחצו על הקישור הבא:
http://www.mytelaviv.co.il/page.asp?page_parent=880
 

מאמר על תולדות ועדת השמות בעיריית תל אביב מאת אילן שחורי 

בימים אלה יצאה לאור חוברת חדשה של המגזין "ארץ וטבע" העוסק בסוגיות בתולדות א"י. במגזין זה התפרסם  הפעם מאמר שלי על תולדות ועדת השמות בעיריית תל אביב.
לקריאת המאמר המלא - יש ללחוץ על השורה הזו
אשמח לשמוע את חוות דעתכם  

סקירון - חדש על המדף: סקירה ראשונית של  ספרים ומחקרים בנושא תולדות ארץ ישראל וידיעת הארץ 

בארץ ובתפוצות בימי בית שני ובתקופת המשנה - ספר זיכרון לאריה כשר 

חדשות וידיעות מתחומי תולדות א"י וידיעת הארץ: אירועים, כנסים, ימי עיון ומידע רב 

באתר תיור ישראלי,  מופצים מדי יום חדשות בנושאי תולדות ארץ ישראל, ידיעת הארץ וסיורים מומלצים. אנא לחצו על הלינק הבא למבחר החדשות שפורסמו השבוע.

החדשה המרכזית שפורסמה השבוע: הארכיון הארכיאולוגי של ארץ ישראל, המנוהל ע"י רשות העתיקות והמרכז את הנתונים מפעילות כל הגופים הארכיאולוגיים בארץ, ממוחשב ובימים אלה עולה לרשת. זאת, במימון משותף של תוכנית מורשת במשרד ראש הממשלה – "ציוני דרך", ורשות העתיקות. ראשיתו של הארכיון המדעי במחלקת העתיקות הבריטית, המשכו באגף העתיקות הישראלי, ורשות העתיקות מטפלת בו היום תוך השקעת מחשבה ומשאבים רבים. ב הראשון, המכיל עשרות אלפי מסמכים, צילומים, מפות ותכניות מהשנים 1919-1948 מעכו ומירושלים, כבר ניתן לצפייה ברשת בכתובת

www.iaa-archives.org.il

 לקריאת לקט מהחדשות ניתן ללחוץ על הקישור הבא:

http://www.mytour-il.co.il/news.asp 

למעלה מאלף מציגים מהארץ ומהעולם, ב-300 ביתנים, ייטלו חלק בתערוכת בתיירות הבינלאומית בתל אביב IMTM שתפתח ביום שלישי הבא

מעלה מאלף מציגים מהארץ ומהעולם, ב-300 ביתנים, ייטלו חלק בתערוכת בתיירות הבינלאומית בתל אביב IMTM שתפתח ביום שלישי הבא.

 בטקס הפתיחה החגיגי בו יישאו דברים שר התיירות ומכובדים נוספים- אורחי משרד התיירות מחו"ל, שגרירי מדינות זרות ובכירי תעשיית התיירות בארץ על כל ענפיה. במסגרת הטקס יוענק פרס איש השנה בתיירות לנועז בר ניר- מנכ"ל משרד התיירות. מוקדם לטקס ייפגשו שר התיירות והמוזמנים בארוחת הבוקר המסורתית כמידי שנה.

 ביריד, שיתקיים בפעם ה-19 בתאריכים 5-6 בפברואר, ישתתפו יותר מ-1000 מציגים מהארץ ומהעולם בכ-300 ביתנים, ביניהן המדינות: יון, קפריסין, איטליה, הונגריה, ספרד- קטלוניה והאיים הקנרים, בולגריה, מלטה, מולדובה, גיאורגיה, ארמניה, קרואטיה, סלובניה, לטביה, סלובקיה, סרביה, רומניה, רוסיה, אוקראינה, בלרוסיה, פורטוגל, צ'כיה, צרפת, מדינות סקנדינביה- דנמרק, שבדיה, נורבגיה, בוסניה-סרפסקה, אתיופיה, קניה, טנזניה, מרוקו, גאנה, הודו, תאילנד, קוריאה, יפן, סרי לנקה, טאיוון, פיליפינים, ארגנטינה ופנמה.

 להרחבה בנושא תערוכת התיירות IMTM,  אנא לחצו על הלינק הזה.

כתבות על תערוכת IMTM באתר תיור ישראלי

סיורי VIP ברכב "אשכול"  -   לאתרי מורשת בישראל -לבודדים וקבוצות קטנות בעברית ובאנגלית

חדש...חדש...חדש...

אנא רשמו לפניכם, בימים אלה אני מתחיל לקיים  סיורי VIP ברחבי הארץ, לבודדים ולקבוצות קטנות ברכב "אשכול". בעברית ובאנגלית.  מומלץ לאורחים שמגיעים מחו"ל וחברות מבקשות להנעים את זמנם בסיורים בארץ. פרטים במייל ilan777@gmail.com או בנייד. 

פריחה מוקדמת בגלבוע / אילן שחורי

 מאמר מתוך אתר - תיור ישראלי

בין שפע החומרים הארכיונים, המאמרים והתמונות בתולדות ארץ ישראל וידיעת הארץ, באתר תיור ישראלי גם כתבות על אתרי תיירות והמקומות היפים בישראל. הפריחה המוקדמת בגלבוע הוא אחד מהם. לקישור ישיר למאמר לחצו כאן:

http://www.mytour-il.co.il/page.asp?page_parent=783 

ולעמוד כל המאמרים בקישור הזה:

http://www.mytour-il.co.il/page.asp?page_parent=765 

היו היה פעם