קובץ מחקרים תעודה כ"ה:

בארץ ובתפוצות בימי בית שני ובתקופת המשנה - ספר זיכרון לאריה כשר

 עורכים: יובל שחר ואהרון אופנהיימר בשיתוף רז מוסטיגמן.

לפני שבועות אחדים התקיים בבית הספר למדעי היהדות ע"ש חיים רוזנברג, באוניברסיטת תל אביב, יום עיון לזכרו של פרופ' אריה כשר ז"ל, ששנים רבות שימש כמרצה בחוג להיסטוריה של עם ישראל. במקביל ליום העיון יצא לאור גם קובץ המחקרים השנתי של בית הספר למדעי היהדות, "תעודה", שהוקדש הפעם לזכרו של אריה כשר, קובץ מחקרים שהיה אמור להביע הוקרה לפרופ' כשר עם פרישתו מאוניברסיטת תל-אביב, אך למרבה הצער הוא נפטר תוך כדי עריכת הקובץ, וספר המחקרים הפך להיות ספר לזכרו.

את פרופ' אריה כשר הכרתי לפני כ-30 שנה בהיותי סטודנט לתואר ראשון בחוג להיסטוריה של עם וארץ ישראל בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת ת"א. את התעניינותי וחיבתי הרבה לתקופת בית השני אפשר בהחלט לציין לזכותו של פרופ' כשר ז"ל, שבהרצאותיו המרתקות והמלאות בידע, השכיל לקרב את הסטודנטים לנפתולי האימפריה הרומית בתקופת שלטונה בארץ ישראל. בחדרי ההרצאה הגדולים ב"גילמן" ישבו אז עשרות סטודנטים והקשיבו בצמאה לסיפוריו התיאטרליים של פרופ' כשר, שכתלמידו המובהק של פרופ' יהושע אפרון (שלימד גם הוא באותה תקופה), הצליח להפוך את קהל תלמידיו, כאילו הם עצמם מצויים בימים הסוערים של האימפריה הרומית.

אריה כשר, יליד כפר ויתקין, בן כיתתו של גד יעקובי ז"ל, נענה אז בתום לימודיו התיכוניים לקריאתו של דוד בן גוריון והתנדב להדריך במושב התימנים יכיני בנגב, במקביל לימד גם במכללת רופין. כשר ביקש להתקבל ללימודים אקדמיים בתחומי המתמטיקה והפיזיקה, אך שוכנע ללמוד ספרות והיסטוריה באבו כביר, שם פעלה אז בימיה הראשונים אוניברסיטת ת"א. תחילה כסטודנט של מן המניין, אך שגילה אותו מורהו להיסטוריה פרופ' צבי יעבץ, זה כבר דאג לו ב-1959 להפוך לסטודנט מן המניין והיה גם לפטרונו בהמשך הלימודים. לימים סיפר כי את אהבתו הגדולה להיסטוריה רכש מאביו, יוסף כשר, איש תנועת החלוץ, שהתיישב כפר ויתקין, שכל יום היה מציג בפניו את סיפורים היסטוריים מתולדות עם ישראל.

את התואר הראשון השני והשלישי עשה באוניברסיטת תל אביב.  נושא הדוקטורט היה "מעמדם המשפטי-מדיני ומערכת זכויותיהם של יהודי מצרים בתקופה ההלניסטית ובימי הפרינקיפאט הרומי". כשר לימד שנים רבות בחוג להיסטוריה של עם ישראל שבאוניברסיטת תל אביב, שימש כפרופסור מן המניין בחוג וכיהן כראש המרכז לחקר ארץ ישראל ויישובה באוניברסיטת תל אביב, המסונף גם ליד בן צבי. שימש חוקר אורח באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה ופרופסור אורח באוניברסיטאות סינסינטי וממפיס בארצות הברית.

 בשנת 2005 פרש לגמלאות. אריה כשר פרסם סדרה ארוכה של ספרים, בהם אדום, ערב וישראל,  כנען, פלשת, יוון וישראל. ספרו האחרון היה לפני מספר שנים על המלך הורדוס: "מלך רודף ורדוף". אריה כשר זכה לשורה ארוכה של פרסים בהם פרס שלום בארון לשנת תשל"ט 1978, ובפרס ביאליק לשנת תש"ן 1990 וזכה גם לתואר יקיר העיר נתניה לשנת תשס"ח. לפני כחמש שנים נפטרה ממחלה בתו הבכורה, לה היה קשור במיוחד, השדרנית וסופרת הילדים אורנה יקיר וב-26 באוקטובר 2011 נפטר גם אריה כשר.

  בספר הזיכרון לאריה כשר כ-500 עמודים, מעל 20 מאמרים העוסקים בסוגיות והיבטים שונים  של תקופת בית שני ותקופת המשנה, תחום מחקריו והתמחותו של אריה כשר. בפתח הקובץ ניתן למצוא את  מאמר הדן ב"תרומת אריה כשר לחקר ארץ ישראל והתפוצות בתקופת בית שני", וכן רשימה מפורטת של כל פרסומיו. בין אלו שתרמו מאמרים לספר הזיכרון ניתן למצוא את העורך יובל שחר, עמיתו וידידו של כשר אהרון אופנהיימר, רבקה ניר, יאיר הופמן, סילבי הוניגמן, מרין בן זאב, רז מוסטיגמן, גדעון פוקס, דניאל שוורץ, אוריאל רפפורט, מנחם מור, בן ציון רוזנפלד, חנה ז"ל וזאב ספראי, מנחם בן שלום, יהושע שוורץ, שמעון דר, אברהם טל, יעקב טפלר, עדנה ישראלי ודוד רוקח. (כתב: אילן שחורי)