"אגד" נוסדה כקואופרטיב ב -1 בינואר 1933 כתוצאת מיזוג של ארבע חברות תחבורה ציבורית קטנות במרכז הארץ: (המהיר, הגה, קדימה והתאחדות הנהגים).

את השם "אגד" הציע המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק. באותה תקופה מנתה אגד 963 חברים ו-20 שכירים אשר הפעילו 338 אוטובוסים בקווים קבועים בין ירושלים, תל אביב וחיפה וכמו כן קווים אל סוריה, לבנון, עבר הירדן, מצרים ועיראק.

נהגי אגד המשיכו בעבודתם הסדירה בתקופת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, על אף קשיי ההתמודדות עם מארבי הערבים וסכנת החיים שנסיעה בין-עירונית הייתה כרוכה בה. בתקופת מלחמת העצמאות שולבו נהגי אגד בשיירות שהעבירו אספקה ותגבורת לירושלים הנצורה דרך שער הגיא.

ב- 17 ביולי 1933 פרסמה ממשלת המנדט הבריטית תקנות מחייבות בנושא הסעת נוסעים בדרכים. בתקנות אלה הוגדרו קווי האוטובוסים, הוגבל מספרם ונקבעו תעריפי מקסימום  לנסיעה בכל קו. עקב התחרות החריפה שהשתוללה אז בין קבוצות נהגים מחירי הנסיעה בפועל היו נמוכים בהרבה מתעריפי המקסימום שהתירה הממשלה. בחברות האוטובוסים היהודיות היו התעריפים נמוכים בכעשרה אחוזים מן המקסימום המאושר, בשירותי התחבורה הערביים נעו מחירי הנסיעה בין 15 ל - 20 אחוזים מתחת למקסימום

בתקופה זו ניתנו רשיונות בארץ ישראל ל - 777 אוטובוסים, מהם 541 לקווים בינעירוניים ו - 236 לקווים עירוניים. קואופרטיב "אגד" ירש ביום הקמתו (1.1.1933) את שירותי המוניות של חברות התחבורה שהתאחדו: "המהיר", "התאחדות הנהגים", "הגה" ו"קדימה". הקואופרטיב-האח "דרום יהודה" החזיק אף הוא צי של מוניות שירות. שירותי המוניות הללו קיימו קשר גם עם הארצות השכנות.

ב-9 במאי 1939 מוזג לתוך אגד שרות תחבורה בשם "הצפון" שמנה 7 נהגים והפעיל קו מחיפה לטבריה דרך עפולה. בשנת 1940 מוזג לתוך אגד שרות אוטובוסים בשם "אקספרס הגליל" שהפעיל קווים מצפת לטבריה ולחיפה. ב-27 במרץ 1941 מוזג לתוך אגד שרות תחבורה " שירות עמק הירדן" שמנה 5 נהגים והפעיל קווים מעמק הירדן לטבריה ולחיפה.

ב-1942 מוזג לתוך אגד שרות התחבורה של יוסף רשל שהפעיל קווים מטבריה ליבנאל ולאל חמה. ב-1 ביולי 1947 מוזג לתוך אגד "שירות החולה" שהפעיל קווי תחבורה בין מטולה, צפת וטבריה.

 מיד לאחר קום המדינה הציע שר התחבורה הראשון דוד רמז לאחד את כל מפעילי התחבורה הציבורית בארץ לקואופרטיב אחד.

פרט לאגד פעלו בארץ עוד מספר קואופרטיבים. הגדולים בהם קואופרטיב "דרום יהודה", שנוסד בשנת 1931 מאיחוד של קואופרטיב "דרום" וקואופרטיב "יהודה", ושח"ר (שירותי חיפה רבתי), תאגיד שנוצר בדצמבר 1947 מאיחוד של קואופרטיב "חבר" וקואופרטיב "משמר המפרץ" שפעלו באזור חיפה.

לאחר דיונים רבים וישיבות סוערות של הממשלה הוחלט ב-1 בנובמבר 1951 לאחד את הקואופרטיבים לתחבורה "שחר" (צפון הארץ), אגד (מרכז הארץ) ו-"דרום יהודה" (דרום הארץ) לקואופרטיב בשם א.ש.ד. (א- אגד, ש- שחר ד- דרום יהודה). מספר חודשים לאחר האיחוד החליטה ההנהלה של אש"ד לשוב לשם המקורי אותו הציע ביאליק, הלא הוא אגד. בתחילת שנת 1967 אוחד אל תוך אגד גם קואופרטיב התחבורה הירושלמי המקשר.

לקואופרטיב "אגד", חלק נכבד בהחלטת עיריית ת"א, בראשית שנות השלושים, להוביל להקמתה של תחנה מרכזית לאוטובוסים, לאחר שברחבי העיר מימי תל אביב הקטנה, היו מספר תחנות ראשיות של החברות השונות.

לא פחות מ-52 שנה, היוותה התחנה המרכזית הישנה של תל אביב, את מרכז החיים התחבורתיים של תל אביב, מיום פתיחתה בדצמבר 1941 ועד סיום פעילותה במקום ב-18 באוגוסט 1993 עת עברה הפעילות לתחנה המרכזית החדשה.  

ב-52 שנות אלה ידעה התחנה המרכזית  ימים יפים ושימשה כמרכז מסחרי בולט וחשוב בתל אביב המפתחת של ימי מלחמת העולם השנייה והשנים הראשונות לקום המדינה. אך התחנה ידעה גם ימים קשים ביותר, כמו למחרת הכרזת המדינה ב-15 למאי 1948 עת ספגה התחנה הפצצה קשה של מטוסים מצריים ורבים נהרגו במקום, אך גם שורה של פיגועים טרוריסטיים ופיצוצי אוטובוסים בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים.

לא הייתה זו תחנת האוטובוסים הראשונה של תל אביב הקטנה. קדמו לה, תחנה מרכזית של אגד בתחילת שדרות רוטשילד שהובילה בעיר נוסעים לירושלים וכן שורה  לא קטנה של מסופי תחנות בדרום העיר מצד חברות האוטובוסים המקומיות שקיימו שרותי נוסעים בין עירוניים.

כבר בראשית שנות השלושים, בעיקר עם ראשית העלייה הגדולה של יהודי גרמניה החל  להתגבש בתל אביב הצורך בתחנה מרכזית אחת לאוטובוסים, שתשרת במקביל את כל החברות השונות ותהווה מוקד לתחבורה בין תל אביב לדרום הארץ ולצפונה.

על תולדות התחנה המרכזית הישנה של תל אביב, אביא מאמר בניוז-לטר נפרד בתקופה הקרובה.
 
ראוי לציין כי "יד יצחק בן צבי", מפיק בימים אלה, מהדורה מיוחדת של "עת-מול", שתוקדש לפעילותה של חברת "אגד". במהדורה זו, כלול גם מאמר של כותב שורות אלה על תולדותיה של התחנה המרכזית הישנה של תל-אביב.

הסברי תמונות:

1. התמונה העליונה:   תחנת אגד הראשונה בתל אביב. רוטשילד מס' 1. למעלה סמל אגד הראשון.

2.   המודעה הראשונה של קואופרטיב אגד שפורסמה ב"ידיעות עיריית ת"א ב-1934. שנה לאחר הקמת הקואופרטיב.

3. כרטיס הנסיעה הראשון שהנפיקה אגד. עדיין אפשר לראות את שמות החברות שהתלכדו יחדיו לקואופרטיב.

4. אגד בשנות ה-30

5. התחנה המרכזית הישנה בתל אביב בימיה הראשונים. רציפי אגד בלטו בה.

6. דוגמאות של אוטובוסים שליוו את חברת אגד בשנות השלושים, הארבעים והחמישים.

7. דוגמאות של כרטיסי נסיעה  מהשנים הראשונות.

בהמשך הניוזלטר ניתן   להנות  גם ממידע רב בתחומי תולדות ארץ ישראל, כנסים חדשים, ספרים, סיורים ועוד
 
 במהלך סוף השבוע הקרוב, 4-5 בינואר , אקיים מגוון סיורים בין היתר לכרם התימנים, נווה צדק, המושבה האמריקאית ושכונת עג'מי. פרטים  והרשמה אצל אילן  052-7747748  - לא לשכוח כמובן את הסיור המיוחד לחג המולד האורתודוכסי שיתקיים ביום ראשון ה-6 בינואר משולב בתהלוכה ביפו. פרטים מלאים בהמשך.

לעמוד  ההרשמה לכל הסיורים, ניתן ללחוץ על הלינק הזה:
http://www.mytelaviv.co.il/tours_all.asp

רחל,  אל תחמיצו את הסיור המיוחד לכבוד חג המולד האורתודוכסי ביפו. בואו קחו חלק בסיור שישתלב בחגיגות בעיר עם תהלוכת הצופים הססגונית.

תאריך: יום ראשון ה-6 בינואר
שעה: 15:30 אחר הצהריים

מקום מיפגש: מתחת למגדל השעון ביפו
מחיר למשתתף : 100 שקלים - כולל סנגריה

סיור נצרות מיוחד ביפו לרגל חג המולד היווני אורתודוכסי, באווירה הססגונית והציורית של יפו בחגה המיוחד.  הסיור ישתלב בתהלוכת קרנבל ססגונית, שיקיימו בליווי תזמורת תופים גדולה, 400 נערים ונערות, נוצרים אורתודוכסים של יפו

לצפייה בסרטון קצר לקראת הסיור אנא לחצו כאן:
http://www.youtube.com/watch?v=hPoFejrC2mY

וכן לצפות בקליפ קצר, של  שיחה שקיימו עמי בערוץ הראשון לקראת האירוע.
http://www.youtube.com/watch?v=c6AF6zPFo1A&list=LLsdwiG8_Mn672AObSK8Yegg&feature=mh_lolz

במהלך הסיור נפגוש את סוגי הכנסיות השונות ביפו, נבקר בבית משפחה שקישטה את ביתה בסמלי החג, נבקר בחנות למימכר מוצרי סנטה קלאוס ונקנח בבית קפה נוצרי בעג'מי שהתחפש לסנטה קלאוס ושם נקנח בסנגרייה חמה.
את הסיור יקיים, חוקר ת"א אילן שחורי, עלות הסיור 100 שקלים (כולל הסנגרייה), ונפגשים ליד מגדל השעון ביום ראשון  ה-6 בינואר בשעה 15:30  .
 
הרשמה באתר תל אביב שלי בלינק הבא:

http://www.mytelaviv.co.il/tour_page.asp?topic_id=426

או אצל אילן בנייד: 052-7747748

רחל,  באתר תל אביב שלי, החל מימים אלה, מדור מיוחד המביא מהדורות דיגיטליות בחינם, של ספרים העוסקים בתולדות תל-אביב. בשלב זה כולל המאגר המיוחד הזה, 4 ספרים מלאים, חינם לכל צופה

לצפייה בספרים הדיגיטליים, לחצו על הקישור הבא:

http://www.mytelaviv.co.il/page.asp?page_parent=880


 

רחל,  חדש...חדש..חדש..
בימים אלה עלה לאוויר אתר תל אביב שלי המחודש. הכל על תולדות תל-אביב. כנסו לראות והביעו את דעתכם. מאילן שחורי

 

רחל, בימים אלה יצאה לאור חוברת חדשה של המגזין "ארץ וטבע" העוסק בסוגיות בתולדות א"י.

במגזין זה התפרסם  הפעם מאמר שלי על תולדות ועדת השמות בעיריית תל אביב.

לקריאת המאמר המלא - יש ללחוץ על השורה הזו

אשמח לשמוע את חוות דעתכם

ב-16 בינואר, יתקיים באוניברסיטת תל-אביב, באולם דרכליס שבבניין גילמן, כנס מיוחד לכבודו של פרופ'  יעקב שביט עם צאתו לגימלאות.

שביט מבכירי חוקרי תולדות הציונות וחוקר תולדות א"י, סופר שגם עסק בשירה פרסם לאורך השנים מאות מאמרים וספרים רבים בתולדות ארץ ישראל ונושאים אחרים. נושא הכנס יהיה "גבולות ודיאלוגים בתרבויות ובין תרבויות", ובו ישתתפו ראשי אוניברסיטת ת"א, חוקרים ופרופסורים, מבין עמיתיו של פרופ' שביט כמו פרופ יעקב גורני, ישראל ברטל,  יוסי בן ארצי,  אביבה חלמיש, נדב נאמן, יורם ארדר, אייל זיסר, אהרון שי ועוד.

הפנל הראשון בכנס יעסוק בשאלה "האם לארץ ישראל יש היסטוריה?",  הפנל השני בסוגיית תרבויות נפגשות - תרבויות מתנגשות. דיון אחר יתמקד בין התנ"ל לכתבי הקודש והפנל הרביעי בנושא מעט לעט: כתיבה באקדמה ומחוצה לה.

רחל, לפני ימים אחדים, השתתפתי בתכנית בערוץ הראשון בטלוויזיה "ערב טוב ישראל" ובו הבאתי צילומים שלי מצפון הארץ ומספר המלצות למסלולי סיורים לתקופת הסתיו והחורף.

לצפייה בשידור עליכם ללחוץ על הלינק הזה

הראיון  הרדיופוני שנמשך כשעה, היה  בתוכניתה  של ריקי הראל ברשת א', ביום 2 באוקטובר בשעה  11:00.

להקשבה לכל הראיון יש ללחוץ על הלינק הזה:

באתר תיור ישראלי,  מופצים מדי יום חדשות בנושאי תולדות ארץ ישראל, ידיעת הארץ וסיורים מומלצים. אנא לחצו על הלינק הבא למבחר החדשות שפורסמו השבוע.

לקריאת לקט מהחדשות ניתן ללחוץ על הקישור הבא:

נחשפו בחפירה של רשות העתיקות לפני עבודות לביצוע כביש 1 החדש ע"י חברת נתיבי ישראל -  מקדש ומצבור נדיר של כלי פולחן מתקופת המקרא. נחשפו בתל מוצא. הממצאים, המתוארכים לראשית ימי המלוכה, ובהם - בין השאר, צלמיות חרס של גברים ושל סוסים, מהווים עדות נדירה לפולחן בסביבות ירושלים של ראשית תקופת המלוכה...
 
לקריאת לקט מהחדשות ניתן ללחוץ על הקישור הבא:

רחל, תמונה היסטורית נדירה:      1934 - בית החרושת ללבנים "סיליקט", סיפק את מרבית חומרי הבנייה לבתי תל אביב בשנות העשרים ותחילת שנות השלושים. על אותו שטח, ברחוב דוריאנוב בתל-אביב, הוקם לימים בניין "כלל".....

כרזה, מודעה או גלויה זו ורבות אחרות, תצלומים נדירים וחדשים. מידע תיירותי, היסטורי, ארכיאולוגי רב. חדשות מתחומי התיירות ועוד הרבה הפתעות. הכל באתר התיירות החדש. תיור ישראלי בכתובת:

http://www.mytour-il.co.il

רחל