| יום חמישי 13 בדצמבר 2012 - כט בכסליו תשע"ג ניוזלטר מס' 42 |
| הפרשייה המוזרה של קהילת ציון שעמדה מאחורי הקמתה של הרצליה ונאלצה ב-1929 להעמידה למכירה פומבית - לכבוד 88 שנה לעיר |
|
|
מה הקשר בין הרצליה, החוגגת היום, ה-13 בדצמבר, 88 שנה להיווסדה, לבין עפולה, קריית אתא, רמת ישי, וגם המושב בלפוריה בעמק יזרעאל. כל הישובים הללו, הוקמו במהלך תקופת המנדט, טרום הקמתה של מדינת ישראל, על ידי "קהילת ציון", חברה ציונית מיישבת מאמריקה.
הקמתה של הרצליה, בשיתוף חברי אגודת "בני בנימין" הייתה גולת הכותרת של "קהילת ציון", שהסתבכה כלכלית בסוף שנות העשרים. היא לא מילאה את הבטחתה להקים אופרה בעפולה, הוכרזה כפושטת רגל, ונאלצה להעמיד את "הרצליה" למכירה פומבית....
העיר הרצליה בת כ־90 אלף התושבים שוכנת בדרום מערב השרון, על שטח שיפוט בן 26 אלף דונם. העיר גובלת ברמת השרון בדרום, בכפר שמריהו ובמועצה האזורית חוף השרון בצפון, ברעננה במזרח ובים התיכון במערב. הנוף הגיאוגרפי של הרצליה בנוי לפי רצועות אורך, כשלכל רצועה תכונות אופייניות וסוגי קרקע וצמחייה מיוחדים לה. הרצועה הראשונה משתרעת בחלק המזרחי של הרצליה, המתנשא לגובה של כחמישים מטר מעל פני הים, ובו מרכז העיר והשכונות שמסביב למרכז. |
|
הרצועה השנייה היא המרזבה התיכונה, או האבוס המזרחי - שטח חקלאי מבורך, שפסי הרכבת חוצים אותו. רצועה זו מחלקת את הרצליה לחלק מזרחי ולחלק מערבי.
רצועה שלישית היא רכס הכורכר, שגובהו כשלושים מטר מעל פני הים. ברכס זה נחצבה מנהרה - נקבה המנקזת את מי הגשמים ממזרח. הרצועה הרביעית היא המרזבה הרביעית, או האבוס המערבי. ברצועה זו עובר כביש חיפה-תל־אביב. מעברו המערבי של הכביש נמצאות שכונותיה של הרצליה פיתוח. הרצועה החמישית היא רכס מצוקי הכורכר המתנשאים מחוף הים, שם בנויים בתי המלון הגדולים של הרצליה.
הרצליה משתרעת על שטח נרחב לאורך חוף הים התיכון. את שטחה חוצה כביש החוף, העובר על תוואי של דרך עתיקת יומין, היא ״דרך הים״ - ״ויא מאריס״ בפי הרומאים. לדרך זו היו שני סעיפים, שהתחברו בעין עירון (ואדי ערה). הסעיף המזרחי עבר לרגלי הרי השומרון, והסעיף השני עבר קרוב לים.
דרך הים עברה את קיסריה, אפולוניה־רשף, יפו, ודרומה עד למצרים. מאורעות היסטוריים רבים התרחשו בדרך הים. בימי שלום עברו במקום סוחרים, ובימי מלחמה - גייסות צבא של עמים רבים. תולדות האזור שבו שוכנת העיר, ראשיתן בתקופה הכנענית. במקום עמדה עיר בשם רשפון, על שם אל האש הכנעני רשף. חפירות ארכיאולוגיות גילו גם שרידים של יישוב פניקי, מכמיש, מן המאה השישית לפני הספירה.
בימי ההתנחלות היה האזור בתחום נחלתו של חצי שבט מנשה, שהירקון שימש גבול בינה ובין נחלת שבט דן. בתקופת השופטים פלשו לכאן דרך הים הפלישתים וגויי הים. אלה התיישבו באזור ודחקו את רגלי השבטים היהודיים שישבו במקום. |
|
במשך התקופה ההלניסטית ובימי בית שני עמדה באזור העיר הגדולה אפולוניה, שנבנתה על־ידי היוונים ונקראה על־שם האל היווני אפולון. עיר זו נכבשה בידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי. בתקופה הביזנטית נקראה העיר סוזוזה. המוסלמים שכבשוה החזירו לה את שמה השמי ארסוף, הוא רשף.
בימי הביניים לכדו הצלבנים את העיר, ושמה הערבי נשתבש בפיהם לארסור. תחת שלטונם הפכה העיר למרכז מסחרי גדול ומבוצר עם נמל חשוב, שאת שרידיו ניתן לראות בחופי הים. העיר הוחרבה סופית בידי הממלוכים, אשר בנו על שרידיה עמדת תצפית ומסגד על־שם לוחם ערבי - אבו אל־חסן עלי, שנפל בקרב עם הצלבנים. המסגד סידנא עלי הוא אתר מקודש למוסלמים.
חורבותיה של אפולוניה נקראות היום תל־ארשף - שם המנציח את השם הקדום רשף. מושב העובדים, שהוקם בקרבת מקום ב־1936, נקרא רשפון, כשם העיר הכנענית הקדומה.
רעיון הקמתה של מושבה עברית בשרון נולד בראשית שנות העשרים על ידי יהודים ציוניים באמריקה, שהקימו חברה בשם ״קהיליית ציון״. חברה זו שמה לה למטרה להקים יישובים עבריים בארץ ישראל על־ידי עידוד היוזמה הפרטית. באותו זמן השלים יהושע חנקין, גואל אדמות ישראל, את קנייתן של אדמות הכפרים הערביים ג׳ליל ואל־חראם, שהיו בבעלותם של אפנדים תושבי לבנון והוחכרו לפלאחים. תהליך קניית הקרקעות והמשא־ומתן עם עשרות פלאחים, שנחשבו כאריסים, היה קשה ומייגע, אך לא איש כחנקין ייסוג ממטרתו.
ב־17 בספטמבר 1921 נערך החוזה לקניית שטח קרקע של 6 ו אלף דונם, במחיר 4.5 לירות מצריות הדונם. הקרקעות הועברו לבעלותה של ״הכשרת היישוב״, וחברת ״קהיליית ציון״ רכשה ממנה 13,800 דונם לבניית מושבה חקלאית בשם הרצליה. |
|
חברת ״קהיליית ציון" מינתה את שמואל פאסמן מארצות־הברית כמנהל פעולותיה בארץ־ישראל. את תכנון הקרקעות והיישוב החדש מסר פאסמן לאדריכל הנודע ריכארד קאופמן, מאבות התכנון הכפרי בארץ־ישראל.
המתכנן חילק את שטח הקרקע לארבעה אזורים: אזור א', חולות שפת הים - להקמת בתי מלון ומוסדות קיט; אזור ב׳, מזרחה לחוף הים - לבניית בתי מגורים ברמה גבוהה, ״עיר גנים״ כיום הרצליה פיתוח: אזור ג׳, רכס גבעות הכורכר - לבינוי עירוני ומסחרי; אזור ד׳ - שטח קרקע לגידולים חקלאיים. אומדן אכלוסה של הרצליה היה 40 אלף נפש.
פאסמן בחר בשמעון זאב לוין לנהל את הקמת המושבה הרצליה. לוין עלה מארצות־הברית ב־1922 ופתח בתל־אביב חנות לממכר טבק. בחנות זו התנהלה גם מכירת חלקות קרקע להתיישבות בהרצליה. כאשר הגיע מספר הקונים למאה, כינס לוין אספת קונים. עשרים איש הגיעו לאספה וארבעה־עשר מהם הביעו את רצונם לעלות מיד על הקרקע שקנו. ביום המיועד לעלייה על אדמת הרצליה, הגיעו שבעה. היו אלה אנשים חדורי שאיפה ציונית לבנות מושבה חקלאית כדי לסייע בבניית הבית הלאומי בארץ־ישראל.
שבעת החלוצים היו: שמעון זאב לוין, יצחק בינדר, יוסף דוד בוהקוב, יעקב גוטהרץ, משה כהני, יהושע אבני ונחמיה גינזבורג, כולם זיכרונם לברכה. התאריך 13 בדצמבר 1924, נקבע אז רשמית כיום ייסודה של המושבה.
|
|
במשך 12 שנה, מסוף 1924 עד סוף 1936, פעל בהרצליה ועד מקומי ללא כל סמכות רשמית ומוכרת מצד ממשלת המנדאט.
ועד המקום היה מוסד מוכר רק על־ידי המוסדות הלאומיים של היישוב העברי בארץ ועל־ידי המוסדות הציוניים - הועד הלאומי וההסתדרות הציונית. כלפי חוץ - מוסדות המנדאט - נחשבה רק אגודת מפעל המים כבעלת מעמד רשמי, שכן היא הייתה רשומה כאגודה, ועל שמה היו רשומות האדמות והקרקעות הציבוריות של הרצליה. הועד היה אמנם משולל סמכויות חוקיות להטיל מיסים ולחתום על חוזים ועל שטרות, אולם התושבים צייתו לו מתוך משמעת פנימית.
ביום כ״ו במרחשוון תרפ״ה, 23 בנובמבר 1924, עלו השבעה על הקרקע השוממה. בשעת בוקר מוקדמת יצאו השבעה מתל־אביב על גבי שתי עגלות עמוסות חפצים, מזון וחומרי בנייה. בצהרי היום הגיעו אל אדמתם ובחרו בגבעת חול נישאה לנקודת היאחזותם. עד שקיעת החמה עמד על תילו צריף מגורים - הצריף הראשון בהרצליה. כשבוע ימים לאחר מכן הצטרפה אל השבעה משפחת לנצט- צבי, רעייתו אירנה ושני ילדיהם הקטנים. הייתה זו המשפחה הראשונה בהרצליה, וחלוצת העבודה החקלאית באדמת השממה.
ביוני 1925 עלו על אדמתן בהרצליה 25 משפחות ״בני בנימין״, ובעקבותיהן התיישבו משפחות נוספות. מספר המתיישבים בסוף אותה שנה הגיע למאה. |
|
באביב 1925 השלים האדריכל קאופמן את תוכניתו. הוא חילק את הקרקעות והקצה שטחי קרקע לצרכים ציבוריים: בית ועד, בית כנסת, בית ספר, גני נוי, בית חולים, מגרשי משחקים ועוד. ״קהיליית ציון״ החלה מיד בעבודות הכשרה ראשונות.
עדיפות ניתנה לניקוז הביצה הממארת, שאיימה בהפצת מחלת הקדחת. להפתעת המודדים נמצאה להם מנהרה מתקופת הרומאים, חפורה מתחת לגבעות הכורכר.
לאחר ניקוי המנהרה מאבנים ומסחף חולות לאורך 165 מטר, החלו מי הביצה לזרום ממזרח לגבעות, דרך נקבת המנהרה, אל הואדי המוליך לכיוון הים. סכנת הקדחת חלפה, ובמקום הביצה נתגלתה אדמה דשנה, טובה לגידולי תבואות וירקות. עתה ניגשה החברה לסלילת כביש בתוך השטח המיובש. הכביש, שהיה למעשה יציקת בטון, חיבר את החלק המזרחי של הרצליה עם החלק המערבי שלה והקל על התחבורה לתל־אביב. כביש זה נקרא היום שדרת ״שבעת הכוכבים״.
המשימה הבאה, שנטלה ״קהיליית ציון" על עצמה, הייתה לדאוג למקור מים מתוקים. ברחוב הרב קוק, במקום שבו נמצא כיום בית האבות, חפרו חברי קבוצת ״השדה״ את הבאר הראשונה. עבודת הכרייה נמשכה למעלה מארבעה חודשים, ולבסוף, בעומק שלושים מטר, הגיעו החופרים למים מתוקים, לשמחתם הרבה של המתיישבים. כמות המים שסיפקה הבאר, היתה 60 מ״ק לשעה. זמן קצר לאחר חפירת הבאר הקימה ״קהיליית ציון" על ״גבעת הייסוד״ מגדל מים בגובה 30 מטרים.
היה זה אחד המפעלים המרשימים של הימים ההם ביישוב העברי. ״סולל בונה״ ביצעה אז את העבודה, שנחשבה מסובכת ביותר. מיקומו של המגדל בראש הגבעה היה מוצלח, ולחץ המים הספיק במשך שנים רבות. |
|
כדי להעביר את המים לבתי המתיישבים, החלה גם עבודה מקיפה של הנחת צינורות, ולשם כך הוקמה אגודה בשם ״הספקת מים להרצליה״. זמן קצר לאחר מכן החלו להפעיל אותה כאגודה מקומית - אגודת מפעל המים בע״מ.
האגודה סיפקה מים לשתייה ולהשקאת הפרדסים וגני הירק. אגודת המים חרגה מפעולותיה הרגילות להספקת מים וסייעה רבות בפיתוח המושבה על־ידי סלילת כביש מחבר בין הרצליה לתל־אביב דרך רמת השרון - פעולה מבורכת שקיצרה את הדרך לתל־אביב וסייעה לפיתוחה של המושבה. האגודה עסקה בפעולות תרבות לחבריה, ואף הקציבה סכומים ניכרים למתן מילגות לתלמידים. בשנת 1972 העבירה אגודת מפעל המים את רכושה (שהיה למעשה הרכוש הציבורי של המושבה), מכון המים ומגרשים רבים, לבעלותה של עיריית הרצליה ב־1936 גדל מספר התושבים בהרצליה, וממשלת המנדאט אישרה למושבה הרצליה מעמד רשמי.
הועד המקומי הפך למועצה מקומית, שקיבלה סמכויות רשמיות לייצג את כלל תושבי המקום. בשנת 1936 הגיע מספר התושבים בהרצליה ל־2300, ושטח שיפוטה השתרע על 2177 דונם. בשנת 1945 הורחב שטח השיפוט ל־3392 דונם. לאחר הקמת המדינה אוחדו מבחינה מוניציפאלית כל אזורי הרצליה, ובשנת 1960 הגיע מספר תושביה ל־22 אלף, ומשרד הפנים אישר להרצליה מעמד של עיר. |
|
בתחילת 1929 נקלעה חברת ״קהיליית ציון״ למשבר כספי חמור. מקורותיה הכספיים של החברה האמריקנית בארץ ובחו״ל אכזבו. החברה נאלצה לקבל הלוואות גדולות מבעלי הון פרטיים.
כביטחונות לסילוק חובותיה היא שעבדה את כל קרקעות המושבה, וכשהגיע זמן הפירעון, לא הצליחה החברה לעמוד בהתחייבותה והוכרזה כפושטת רגל. במאי 1929 נחרדו תושבי הרצליה לקרוא בעיתון ״הארץ״ מודעה על מכירה פומבית של ״מושבה שלמה, ידועה בשם ׳הרצליה׳, שייכת למחוז יפו, בה בערך 115 בתי־אבן, 40 פרדסים, שטח האדמה 8760 דונם, מהם 5000 דונם אדמת בור והשאר נטיעה״. בנק אפ״ק(אנגלו־פלשתין בנק) נחלץ להצלת המושבה. היתה זו הפעם הראשונה והיחידה בתולדות היישוב בארץ, שמושבה שלמה הוצעה למכירה פומבית.
שמה של הרצליה: זכה חוזה מדינת היהודים, ד״ר בנימין זאב הרצל, שעל שמו נקראה נקודת ההתיישבות היהודית החדשה, שהוקמה באמצע שנות העשרים. לאמיתו של דבר, היתה כוונה להנציח את שמו של הרצל ביישוב יהודי עברי חדש כבר בתחילת המאה, ב־1909, כאשר הוקמה השכונה היהודית העברית הראשונה, ״אחוזת בית״. אולם מייסדי השכונה העברית החדשה חששו לקרוא למקום מושבם על שמו של חוזה מדינת היהודים מפחד השליטים התורכים, שלא ראו בעין יפה את רצון היהודים להתיישב בארץ. על כן החליטו אלה לקרוא לשכונתם החדשה ״תל־אביב״, כתרגום שם ספרו של הרצל "אלטנוילנד״. רק חמש־עשרה שנה מאוחר יותר, לאחר מיגור השלטון התורכי באו־ץ־ישראל בידי הבריטים, הונצח שמו של הרצל ביישוב יהודי אחר, צפונית לתל־אביב - הרצליה. |
|
בהרצליה מספר אתרי עתיקות, כמו תל מיכל, המנהרה הרומית, העיר אפולניה וסידנא עלי, המשקפים את חשיבותו הרבה של האזור בימי קדם. מקומות אלה, השווים בהחלט ביקור הפכו זה מכבר לאתרי תיירות.
אפולוניה: על אפולניה, עיר הנמל הקדומה בחוף הרצליה, ועל גלגולי שמה סופר לעיל. בשנים האחרונות מנסים מספר ארכיאולוגים ישראלים לרדת לשורשי העיר הקדומה, ובמקום מתנהלות חפירות. מן היישוב שחרב נותרו שרידי המבצר, שחומותיו הבצורות התמוטטו ונפלו לים.
סידנא עלי: המסגד סידנא עלי (״אדוננו עלי״) מתנשא על גבעה מדרום לאפולוניה, צפונית־מערבית להרצליה. צריחו היפה, המיתמר לגובה של 21 מטר, והחומות שמסביבו מעניקים לוויית חן לחוף הים. המסגד הוקם על קבר של לוחם ערבי בשם עלי, שעל־פי המסורת המוסלמית, נפל בקרב נגד הצלבנים בשנת 1181 לספירה. המסגד בנוי שתי קומות, שבהן חדרים רבים ללימוד ולתפילה. במרכז מצויה חצר גדולה. ממחקרים שנעשו באחרונה עולה, כי המסגד שופץ בשנת 1481, אולם רוב חלקיו הם מהתקופה התורכית. במשך תקופות ארוכות שימש מסגד סידנא עלי מרכז לעולי רגל, ובעונת הקיץ היו נערכות במקום חגיגות המוניות של ערבים מקרוב ומרחוק.
במשך השנים התיישבו מסביב למסגד ערבים מעריצים, והם בנו כפר קטן במורד אל הים. פרנסתם הייתה על דיג ועל גידול אבטיחים. במלחמת השחרור נטשו הערבים את כפרם. ״הנקודה היהודית״ הקשורה לסידנא עלי היא, שכותלי המסגד העניקו מסתור מהחום ליהודית, אשתו של השר משה מונטיפיורי, בסיירה באזור בקיץ 1839. יהודי אחר שדרך על אדמת סידנא עלי במאה ה־19, הוא יחיאל בריל, מאבות העיתונות העברית בארץ־ישראל. ביקורו במקום נערך במאי 1883, 41 שנה בטרם נוסדה הרצליה.
|
|
המנהרה הרומית: בתקופה הרומית והביזנטית נאלצו התושבים המקומיים באזור הרצליה להתמודד עם בעיית ניקוז מי הגשם. רכסי הכורכר במישור החוף הפריעו מאוד לניקוז מי הגשמים, ובאזור נוצרו ביצות ממאירות, שחסמו את המעבר החופשי אל שטחי החקלאות.
הפתרון שמצאו הקדמונים, היה חפירת תעלת ניקוז באורך של 165 מטר כנקבה לרוחב רכס הכורכר, שעליו שוכנת כיום הרצליה ג׳. באמצעות נקבת הניקוז הועברו המים מהאבוס המזרחי אל האבוס המערבי, וממנו עשו את דרכם בתעלה לים. שרידי מנהרת הניקוז מצויים עד היום בשני פתחים: הפתח המערבי, סמוך לתחנת האוטובוס בכביש החוף בצומת אכדיה, והפתח המזרחי שליד מסילת הברזל, ממזרח לגבעת הכורכר. בימים שלפני מלחמת השחרור שימשה המנהרה את אנשי ה׳׳הגנה״ כאתר אימונים בנשק.
תל מיכל: מטמון של מטבעות עתיקים, שרידי מקדש ובית קברות נחשפו לפני שנים אחדות בתל מיכל, אתר ארכיאולוגי הנמצא כחצי ק״מ מבתיה הדרומיים של הרצליה פיתוח. משלחת חפירות מיוחדת מטעם המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל־אביב חשפה במקום שרידי תחנת סחר ימית, שהתקיימה לסירוגין מתקופת הברונזה ועד לתקופה הרומית הקדומה. פריחתו של היישוב הקדום במקום הייתה בעיקר בתקופה הפרסית, מהמאה השישית עד המאה הרביעית לפני הספירה. באותה תקופה שגשגו לאורך חוף הים מספר יישובים, ששימשו כתחנות מסחר פניקיות. הממצאים מן התקופה הפרסית באתר כוללים ממגורות ומבנה, ששימש ככל הנראה כמצודה, וכן קראמיקה מייצור מקומי ומיבוא. |
|
הסברי תמונות:
1. התמונה העליונה: למעלה מימין ראש המועצה הראשון: אברהם הירש, משמאל נשיא קהילת ציון ש' ויינשטיין עם חברי ועד המושבה הרצליה, למטה חגיגות העשור להרצליה. דצמבר 1934.
2. טקס הגרלת המגרשים למושבה הרצליה, בל"ג בעומר תרפ"ה, 1925.
3-4-5. מגדל המים הראשון שנבנה בהרצליה (מצוי כיום בשטח בית הספר ויצמן), וכן שלד מגדל המים בעת בנייתו ב-1926. למטה: אדמות המושבה החקלאית הרצליה לפני הקמתה.
6-7. סמל קהיליית בני ציון וכן ההודעה הרשמית על פשיטת הרגל של החברה וההכרזה על מכירתה הפומבית של הרצליה.
8-9. מצבת הזיכרון לזכר שבעת המתיישבים הראשונים. למטה רחוב בהרצליה בשנות ה-30 (בעבר בית הספר הראשון בהרצליה ולאחר מכן משרדי העירייה).
10-11. המתיישבים הראשונים חופרים באר מים. למטה ראשוני המתיישבים חופרים תעלות לניקוז הביצות ולייבושן וכן הנחת צינורות הבטון להעברת המים, דרך המנהרה הרומית.
12-13. קבוצת "סולל בונה" שעסקה בעבודות בנייה שונות בימיה הראשונים של הרצליה. למטה משפחת לנצט, מחלוצי היישוב.
14-15. סלילת הכביש החדש לתל אביב דרך רמת השרון ב-1941. למטה, שער הספר לתולדות הרצליה שנכתב על ידי אילן שחורי ויצא לאור בהוצאת "אביבים" לפני כעשרים שנה.
16. תל מיכל.
17. מיסגד סידני עלי
|
לשיתוף ניוזלטר זה בעמוד הפייסבוק אנא לחצו על הלוגו המצורף |
בהמשך הניוזלטר ניתן להנות גם ממידע רב בתחומי תולדות ארץ ישראל, כנסים חדשים, ספרים, סיורים ועוד
במהלך השבת הקרובה, אקיים סיור אחד בלבד: מסתורי שכונת עג'מי ביפו, בשבת בשעה 15:00. פרטים והרשמה אצל אילן 052-7747748 לעמוד ההרשמה לכל הסיורים, ניתן ללחוץ על הלינק הזה: http://www.mytelaviv.co.il/tours_all.asp
|
| חדש באתר ת"א שלי: ספרים דיגיטליים בנושא תולדות העיר |
| אתר תל אביב שלי המחודש עלה לאוויר - לחצו על הבאנר |
Ilan, חדש...חדש..חדש..
בימים אלה עלה לאוויר אתר תל אביב שלי המחודש. הכל על תולדות תל-אביב. כנסו לראות והביעו את דעתכם. מאילן שחורי
|
| מאמר חדש על תולדות ועדת השמות בעיריית תל אביב מאת אילן שחורי |
Ilan, בימים אלה יצאה לאור חוברת חדשה של המגזין "ארץ וטבע" העוסק בסוגיות בתולדות א"י.
במגזין זה התפרסם הפעם מאמר שלי על תולדות ועדת השמות בעיריית תל אביב.
לקריאת המאמר המלא - יש ללחוץ על השורה הזו
אשמח לשמוע את חוות דעתכם
|
| "ימי הגימנסיה", על ימיה של הגימנסיה העברית הראשונה - תערוכה חדשה במוזיאון ארץ ישראל בת"א |
|
במוזיאון ארץ ישראל בת"א, נפתחה בשבוע שעבר, תערוכת "ימי הגימנסיה", על ימיה של הגמנסיה העברית הראשונה בין הקמתה ב-1905, עד להרסיתה בהרצל פינת אחד העם ב-1959.
התערוכה מתקיימת תוך ציון 107 שנים להיווסדה של הגינסיה ומתקיימת בשיתוף פעולה בין המוזיאון לגמססיה עצמה. "107 שנה חלפו מאז הקמת הגמנסיה והגיע הזמן לגלות אנשים, מעשים ואירועים בתערוכה המציגה פרקים בתולדות אחד המוסדות החשובים והמשמעותיים ביותר שעיצבו את התרבות העברית. בתערוכה פריטים, מסמכים, דגמים, שרידים מן הבניין וצילומים נדירים מארכיון הגימנסיה", נאמר בהזמנה שהופצה לתערוכה.
|
| קטע קצר מ"ערב טוב ישראל" עם אילן שחורי ובו המלצות למסלולי סיור לתקופת סוף הקיץ וראשית הסתיו |
Ilan, לפני ימים אחדים, השתתפתי בתכנית בערוץ הראשון בטלוויזיה "ערב טוב ישראל" ובו הבאתי צילומים שלי מצפון הארץ ומספר המלצות למסלולי סיורים בתקופת החגים.
לצפייה בשידור עליכם ללחוץ על הלינק הזה |
| ריקי הראל משוחחת ברשת א עם אילן שחורי על טיולי סוכות 2 באוקטובר 2012 |
| סקירון - חדש על המדף: סקירה ראשונית של ספרים ומחקרים בנושא תולדות ארץ ישראל וידיעת הארץ |
|
|
|
| חמש דקות מהצימר / אמנון גופר |
|
|
הוצאת "עם עובד" והסופר ומורה הדרך אמנון גופר חברו יחדיו ובימים אלה הוציאו לאור ספרון אלבומי חביב בשם "חמש דקות מהצימר", חופשה אחת ו-80 טיולים בלתי נשכחים באזור הצפון. עיתוי מושלם לימים של תחילת סוף העונה החמה, בואכה חגי תשרי והקרירות הצפונית הנעימה. שמו של הספר מרמז על הכלול בו.
ב-192 עמודים, עם צילומים יפים מעשה ידיה של הצלמת עדי אלדר, מביא אמנון גופר את הקורא אל 80 הצעות למסלולי טיולים הסמוכים לצימרים ובתי הארחה בצפון. טיולי, שלי עדות מחברו קצרים ונטולי מאמץ "כאן ממש קרוב על יד הכביש, בקצה חורשה או במורד הוואדי. לא יותר מחמש דקות נסיעה ועוד קטע הליכה וכבר נגעתם". |
|
| |
|
|
|
|
| כל ההתחלות / מרדכי נאור |
|
|
הסופר וחוקר תולדות ארץ ישראל, ד"ר מרדכי נאור עשה זאת שוב. בימים אלה, מצטרף ספר חדש לרשימה הארוכה של למעלה מ 130 ספרים, רובם בנושאי ארץ-ישראל והעם היהודי, שכתב וערך ד"ר מדרכי נאור.
הפעם, לקראת ראש השנה תשע"ג, החליט מוטקה נאור לעסוק בהתחלות החדשות בארץ ישראל המתחדשת מאז היציאה מחומות ירשלים במחצית המאה ה-19. ספרו " כל ההתחלות – 120 התחלות ישראליות: בחברה, בצבא, בכלכלה ובתרבות, שיצא לאור הוצאת "מודן", הוא במתכונת אלבומית ומתפרש על פני 220 עמודים המודפסים ,בכרומו נאה וצילומים היסטוריים וכרזות נוסטלגיות המעוררות געגועים לעבר. |
|
| |
| פרויקט אתרי מורשת - מעכשיו חדשות ועדכונים מדי יום באתר תיור ישראלי |
|
|
|
|
ממשלת ישראל מצויה בעיצומו של פרוייקט פיתוח ושימור אתרי המורשת בישראל. החלטת הממשלה קבעה כי יש לשקם ולהעצים תשתיות מורשת לאומית, באמצעות השקעה ממשלתית בשיקום ושימור נכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים, המביאים לידי ביטוי את המורשת הלאומית של עם ישראל בארצו.
|
|
| |
|
|
|
|
| המשך הטור הימני.... |
|
|
אנו באתר "תיור ישראלי" החלטנו לעקוב מקרוב אחרי פרוייקט חשוב זה ונביא מידי פעם עידכונים. באתר נפתח איזור מיוחד למידע בנושא פרוייקט המורשת, בכלל זאת חוברת מיוחדת שהוכנה על ידי מזכיר הממשלה, עו"ד צבי האוזר המרכז את הפרויקט. |
|
| |
Ilan
פתחתי בפייסבוק עמוד מיוחד לתיירות ישראלית, מידע היסטורי סיורים ועוד בשם תיור ישראלי, אשמח עם תכנסו ותצטרפו על ידי עשיית LIKE
http://www.facebook.com/MyTourIl
אנא תעבירו מיל זה גם לחבריכם ואשמח לראותכם בסיורים. כדאי לדעת שאני מקיים במהלך השבוע סיורים פרטיים, לבודדים וקבוצות בעברית ואנגלית. לישראלים ותיירים. על הסיורים הללו ניתן לראות בקליפ הנ"ל
http://www.youtube.com/watch?v=ZQKj4lhfmwQ
אני מאחל לכם סוף שבוע נעים ומקווה לראותכם בסיורים |
| חדשות וידיעות מתחומי תולדות א"י וידיעת הארץ: אירועים, כנסים, ימי עיון ומידע רב |
שרידי חווה חקלאית מהתקופה ההלניסטית/חשמונאית, וכן בקבוק בושם ומשקולת עשויה עופרת, נחשפו לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות שערכה רשות העתיקות לפני עבודות התשתית של הרכבת הקלה בחפירת בשכונת קריית יובל. . לקריאת לקט מהחדשות ניתן ללחוץ על הקישור הבא: |
| סיורים בהדרכת אילן שחורי - תל אביב שלי לסוף השבוע הקרוב - בכפוף למספר הנרשמים.... באתר תל אביב שלי מופיעה רשימה מפורטת של הסיורים |
| הסודות הכמוסים של הכרם - טעמים וריחות בכרם התימנים - יום שישי ה-14 בדצמבר בשעה 10:00 בבוקר |
סיור חד פעמי המשלב את הסודות הכמוסים בכרם התימנים, סיור של ריחות וטעמים. סיור ססגוני של ריחות וטעמים בשכונה הציורים כרם התימניים בתל-אביב שהוקמה כשכונת קרטונים ופחונים כ-30 שנה לפני הקמת אחוזת בית.
לצפייה בסיור מצולם, אנא לחץ בלינק הבא:
http://www.youtube.com/watch?v=jUk8VmrD0_8
אנו נכיר במהלך הסיור את הפינות הקטנות והמיוחדות בשוק ססגוני ומיוחד זה. הסיור בכרם יהיה בעקבות הבתים נמוכי הקומה, הפאות המסתלסלות השמלות הרקומות, הצעד הקליל וניחוח הפיתות הנאפות. בין היתר נטעם לחוח וביצה אצל נחמה.
נשמע על המוכתר הראשון של הכרם משה לוי ונחום ועל הדפוס המיוחד שהקים, דפוס מל"ן, על מלכת אסתר הראשונה. נבקר בבית הצדפים, בפינות הנסתרות ובכלל נלמד על תרומתם הגדולה של התימניים לבניין הארץ, תרבותה והמאכלים שלה, מימי כפר השילוח, משה יבניאלי ובית המוטור בכינרת.
סיור טעמים שהוא חגיגה לא רק לחובבי הקולינריה. את הסיור יקיים, חוקר ת"א אילן שחורי, עלות הסיור 90 שקלים (כולל הטעימות) ונפגשים ביום שישי בבוקר ה-14 בדצמבר - בשעה 10:00 בצהריים בכניסה לרח' נחלת בניימין. הסיור יתקיים בתנאי מוקדם של השתתפות עשרה אנשים.
הרשמה באתר תל אביב שלי או על ידי לחיצה בלינק הבא:
http://www.mytelaviv.co.il/tour_page.asp?topic_id=390
|
| מלחמת שלוש ברוקח: סיפורה של אחוזת ביית ונווה צדק - שבת ה-15 בדצמבר בשעה 10:00 בבוקר |
סיור המציג את הסיבות שהביאו להקמת אחוזת בית, מקום מגורי התושבים הראשונים לצד סיפורה של נווה צדק ומלחמת 150 השנה בין משפחות שלוש ורוקח. מקום הפגישה לסיור, מתחת מגדל שלום ליד חנות גולף בשעה 10:00, מחיר 85 שקלים למשתתף, וכן ניתן להירשם בלינק הבא:
http://www.mytelaviv.co.il/tour_page.asp?topic_id=384 |
|
|
|
| נפלאות שכונת עג'מי ביפו. האמת על השכונה והשקרים של הסרט |
|
|
יום שבת ה-15 בדצמבר בשעה 15:00 - סיור מפתיע בשכונת עג'מי היפואית, בין נצרות וציונות, שכלל לא דומה לסרט שקלקל את הדימוי לשכונה. הרשמה מראש חובה. מחיר 85 שקלים למשתתף. נפגשים ברחבת השעון ביפו. |
|
| |
|
|
|
|
| אמריקה בתל-אביב - סיור מיוחד במושבה האמריקאית טמפלרית בין יפו לת"א. היכן שהכל התחיל |
|
|
יום שבת 15 בדצמבר בשעה 12:30 - מקום פגישה - רחוב אילת פינת רחוב ניצנה, מול מסעדת נלו. הדרמה מאחורי הקמת המושבה האמריקאית שהפכה למושבה הטמפלרית. על הברון יוסטינוב (בתמונה) ועל מלון ירושלים, הרשמה מראש חובה 85 שקל, (פגישה אילת פינת ניצנה) |
|
| |
| בקרוב אתר תל אביב שלי המחודש My Tel Aviv |
| מחכה לראתכם בסיורים ולכל שאלה ניתן לפנות אלי. בברכה מאילן שחורי 052-7747748 |
Ilan, תמונה היסטורית נדירה: בשבת הקרובה ה-15 בדצמבר ימלאו 64 שנה לתחילת מבצע "על כנפי נשרים", לעלייתם של יהודה תימן למדינת ישראל. בתמונה: משפחה תימנית בדרכה למחנה המעבר של הג'וינט ליד עדן.
כרזה, מודעה או גלויה זו ורבות אחרות, תצלומים נדירים וחדשים. מידע תיירותי, היסטורי, ארכיאולוגי רב. חדשות מתחומי התיירות ועוד הרבה הפתעות. הכל באתר התיירות החדש. תיור ישראלי בכתובת:
http://www.mytour-il.co.il
|
|
לשיתוף ניוזלטר זה בעמוד הפייסבוק אנא לחצו על הלוגו המצורף |
Ilan
|
|
|
| |
|
| יום חמישי 13 בדצמבר 2012 - כט בכסליו תשע"ג ניוזלטר מס' 42 |
| הפרשייה המוזרה של קהילת ציון שעמדה מאחורי הקמתה של הרצליה ונאלצה ב-1929 להעמידה למכירה פומבית - לכבוד 88 שנה לעיר |
|
|
מה הקשר בין הרצליה, החוגגת היום, ה-13 בדצמבר, 88 שנה להיווסדה, לבין עפולה, קריית אתא, רמת ישי, וגם המושב בלפוריה בעמק יזרעאל. כל הישובים הללו, הוקמו במהלך תקופת המנדט, טרום הקמתה של מדינת ישראל, על ידי "קהילת ציון", חברה ציונית מיישבת מאמריקה.
הקמתה של הרצליה, בשיתוף חברי אגודת "בני בנימין" הייתה גולת הכותרת של "קהילת ציון", שהסתבכה כלכלית בסוף שנות העשרים. היא לא מילאה את הבטחתה להקים אופרה בעפולה, הוכרזה כפושטת רגל, ונאלצה להעמיד את "הרצליה" למכירה פומבית....
העיר הרצליה בת כ־90 אלף התושבים שוכנת בדרום מערב השרון, על שטח שיפוט בן 26 אלף דונם. העיר גובלת ברמת השרון בדרום, בכפר שמריהו ובמועצה האזורית חוף השרון בצפון, ברעננה במזרח ובים התיכון במערב. הנוף הגיאוגרפי של הרצליה בנוי לפי רצועות אורך, כשלכל רצועה תכונות אופייניות וסוגי קרקע וצמחייה מיוחדים לה. הרצועה הראשונה משתרעת בחלק המזרחי של הרצליה, המתנשא לגובה של כחמישים מטר מעל פני הים, ובו מרכז העיר והשכונות שמסביב למרכז. |
|
הרצועה השנייה היא המרזבה התיכונה, או האבוס המזרחי - שטח חקלאי מבורך, שפסי הרכבת חוצים אותו. רצועה זו מחלקת את הרצליה לחלק מזרחי ולחלק מערבי.
רצועה שלישית היא רכס הכורכר, שגובהו כשלושים מטר מעל פני הים. ברכס זה נחצבה מנהרה - נקבה המנקזת את מי הגשמים ממזרח. הרצועה הרביעית היא המרזבה הרביעית, או האבוס המערבי. ברצועה זו עובר כביש חיפה-תל־אביב. מעברו המערבי של הכביש נמצאות שכונותיה של הרצליה פיתוח. הרצועה החמישית היא רכס מצוקי הכורכר המתנשאים מחוף הים, שם בנויים בתי המלון הגדולים של הרצליה.
הרצליה משתרעת על שטח נרחב לאורך חוף הים התיכון. את שטחה חוצה כביש החוף, העובר על תוואי של דרך עתיקת יומין, היא ״דרך הים״ - ״ויא מאריס״ בפי הרומאים. לדרך זו היו שני סעיפים, שהתחברו בעין עירון (ואדי ערה). הסעיף המזרחי עבר לרגלי הרי השומרון, והסעיף השני עבר קרוב לים.
דרך הים עברה את קיסריה, אפולוניה־רשף, יפו, ודרומה עד למצרים. מאורעות היסטוריים רבים התרחשו בדרך הים. בימי שלום עברו במקום סוחרים, ובימי מלחמה - גייסות צבא של עמים רבים. תולדות האזור שבו שוכנת העיר, ראשיתן בתקופה הכנענית. במקום עמדה עיר בשם רשפון, על שם אל האש הכנעני רשף. חפירות ארכיאולוגיות גילו גם שרידים של יישוב פניקי, מכמיש, מן המאה השישית לפני הספירה.
בימי ההתנחלות היה האזור בתחום נחלתו של חצי שבט מנשה, שהירקון שימש גבול בינה ובין נחלת שבט דן. בתקופת השופטים פלשו לכאן דרך הים הפלישתים וגויי הים. אלה התיישבו באזור ודחקו את רגלי השבטים היהודיים שישבו במקום. |
|
במשך התקופה ההלניסטית ובימי בית שני עמדה באזור העיר הגדולה אפולוניה, שנבנתה על־ידי היוונים ונקראה על־שם האל היווני אפולון. עיר זו נכבשה בידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי. בתקופה הביזנטית נקראה העיר סוזוזה. המוסלמים שכבשוה החזירו לה את שמה השמי ארסוף, הוא רשף.
בימי הביניים לכדו הצלבנים את העיר, ושמה הערבי נשתבש בפיהם לארסור. תחת שלטונם הפכה העיר למרכז מסחרי גדול ומבוצר עם נמל חשוב, שאת שרידיו ניתן לראות בחופי הים. העיר הוחרבה סופית בידי הממלוכים, אשר בנו על שרידיה עמדת תצפית ומסגד על־שם לוחם ערבי - אבו אל־חסן עלי, שנפל בקרב עם הצלבנים. המסגד סידנא עלי הוא אתר מקודש למוסלמים.
חורבותיה של אפולוניה נקראות היום תל־ארשף - שם המנציח את השם הקדום רשף. מושב העובדים, שהוקם בקרבת מקום ב־1936, נקרא רשפון, כשם העיר הכנענית הקדומה.
רעיון הקמתה של מושבה עברית בשרון נולד בראשית שנות העשרים על ידי יהודים ציוניים באמריקה, שהקימו חברה בשם ״קהיליית ציון״. חברה זו שמה לה למטרה להקים יישובים עבריים בארץ ישראל על־ידי עידוד היוזמה הפרטית. באותו זמן השלים יהושע חנקין, גואל אדמות ישראל, את קנייתן של אדמות הכפרים הערביים ג׳ליל ואל־חראם, שהיו בבעלותם של אפנדים תושבי לבנון והוחכרו לפלאחים. תהליך קניית הקרקעות והמשא־ומתן עם עשרות פלאחים, שנחשבו כאריסים, היה קשה ומייגע, אך לא איש כחנקין ייסוג ממטרתו.
ב־17 בספטמבר 1921 נערך החוזה לקניית שטח קרקע של 6 ו אלף דונם, במחיר 4.5 לירות מצריות הדונם. הקרקעות הועברו לבעלותה של ״הכשרת היישוב״, וחברת ״קהיליית ציון״ רכשה ממנה 13,800 דונם לבניית מושבה חקלאית בשם הרצליה. |
|
חברת ״קהיליית ציון" מינתה את שמואל פאסמן מארצות־הברית כמנהל פעולותיה בארץ־ישראל. את תכנון הקרקעות והיישוב החדש מסר פאסמן לאדריכל הנודע ריכארד קאופמן, מאבות התכנון הכפרי בארץ־ישראל.
המתכנן חילק את שטח הקרקע לארבעה אזורים: אזור א', חולות שפת הים - להקמת בתי מלון ומוסדות קיט; אזור ב׳, מזרחה לחוף הים - לבניית בתי מגורים ברמה גבוהה, ״עיר גנים״ כיום הרצליה פיתוח: אזור ג׳, רכס גבעות הכורכר - לבינוי עירוני ומסחרי; אזור ד׳ - שטח קרקע לגידולים חקלאיים. אומדן אכלוסה של הרצליה היה 40 אלף נפש.
פאסמן בחר בשמעון זאב לוין לנהל את הקמת המושבה הרצליה. לוין עלה מארצות־הברית ב־1922 ופתח בתל־אביב חנות לממכר טבק. בחנות זו התנהלה גם מכירת חלקות קרקע להתיישבות בהרצליה. כאשר הגיע מספר הקונים למאה, כינס לוין אספת קונים. עשרים איש הגיעו לאספה וארבעה־עשר מהם הביעו את רצונם לעלות מיד על הקרקע שקנו. ביום המיועד לעלייה על אדמת הרצליה, הגיעו שבעה. היו אלה אנשים חדורי שאיפה ציונית לבנות מושבה חקלאית כדי לסייע בבניית הבית הלאומי בארץ־ישראל.
שבעת החלוצים היו: שמעון זאב לוין, יצחק בינדר, יוסף דוד בוהקוב, יעקב גוטהרץ, משה כהני, יהושע אבני ונחמיה גינזבורג, כולם זיכרונם לברכה. התאריך 13 בדצמבר 1924, נקבע אז רשמית כיום ייסודה של המושבה.
|
|
במשך 12 שנה, מסוף 1924 עד סוף 1936, פעל בהרצליה ועד מקומי ללא כל סמכות רשמית ומוכרת מצד ממשלת המנדאט.
ועד המקום היה מוסד מוכר רק על־ידי המוסדות הלאומיים של היישוב העברי בארץ ועל־ידי המוסדות הציוניים - הועד הלאומי וההסתדרות הציונית. כלפי חוץ - מוסדות המנדאט - נחשבה רק אגודת מפעל המים כבעלת מעמד רשמי, שכן היא הייתה רשומה כאגודה, ועל שמה היו רשומות האדמות והקרקעות הציבוריות של הרצליה. הועד היה אמנם משולל סמכויות חוקיות להטיל מיסים ולחתום על חוזים ועל שטרות, אולם התושבים צייתו לו מתוך משמעת פנימית.
ביום כ״ו במרחשוון תרפ״ה, 23 בנובמבר 1924, עלו השבעה על הקרקע השוממה. בשעת בוקר מוקדמת יצאו השבעה מתל־אביב על גבי שתי עגלות עמוסות חפצים, מזון וחומרי בנייה. בצהרי היום הגיעו אל אדמתם ובחרו בגבעת חול נישאה לנקודת היאחזותם. עד שקיעת החמה עמד על תילו צריף מגורים - הצריף הראשון בהרצליה. כשבוע ימים לאחר מכן הצטרפה אל השבעה משפחת לנצט- צבי, רעייתו אירנה ושני ילדיהם הקטנים. הייתה זו המשפחה הראשונה בהרצליה, וחלוצת העבודה החקלאית באדמת השממה.
ביוני 1925 עלו על אדמתן בהרצליה 25 משפחות ״בני בנימין״, ובעקבותיהן התיישבו משפחות נוספות. מספר המתיישבים בסוף אותה שנה הגיע למאה. |
|
באביב 1925 השלים האדריכל קאופמן את תוכניתו. הוא חילק את הקרקעות והקצה שטחי קרקע לצרכים ציבוריים: בית ועד, בית כנסת, בית ספר, גני נוי, בית חולים, מגרשי משחקים ועוד. ״קהיליית ציון״ החלה מיד בעבודות הכשרה ראשונות.
עדיפות ניתנה לניקוז הביצה הממארת, שאיימה בהפצת מחלת הקדחת. להפתעת המודדים נמצאה להם מנהרה מתקופת הרומאים, חפורה מתחת לגבעות הכורכר.
לאחר ניקוי המנהרה מאבנים ומסחף חולות לאורך 165 מטר, החלו מי הביצה לזרום ממזרח לגבעות, דרך נקבת המנהרה, אל הואדי המוליך לכיוון הים. סכנת הקדחת חלפה, ובמקום הביצה נתגלתה אדמה דשנה, טובה לגידולי תבואות וירקות. עתה ניגשה החברה לסלילת כביש בתוך השטח המיובש. הכביש, שהיה למעשה יציקת בטון, חיבר את החלק המזרחי של הרצליה עם החלק המערבי שלה והקל על התחבורה לתל־אביב. כביש זה נקרא היום שדרת ״שבעת הכוכבים״.
המשימה הבאה, שנטלה ״קהיליית ציון" על עצמה, הייתה לדאוג למקור מים מתוקים. ברחוב הרב קוק, במקום שבו נמצא כיום בית האבות, חפרו חברי קבוצת ״השדה״ את הבאר הראשונה. עבודת הכרייה נמשכה למעלה מארבעה חודשים, ולבסוף, בעומק שלושים מטר, הגיעו החופרים למים מתוקים, לשמחתם הרבה של המתיישבים. כמות המים שסיפקה הבאר, היתה 60 מ״ק לשעה. זמן קצר לאחר חפירת הבאר הקימה ״קהיליית ציון" על ״גבעת הייסוד״ מגדל מים בגובה 30 מטרים.
היה זה אחד המפעלים המרשימים של הימים ההם ביישוב העברי. ״סולל בונה״ ביצעה אז את העבודה, שנחשבה מסובכת ביותר. מיקומו של המגדל בראש הגבעה היה מוצלח, ולחץ המים הספיק במשך שנים רבות. |
|
כדי להעביר את המים לבתי המתיישבים, החלה גם עבודה מקיפה של הנחת צינורות, ולשם כך הוקמה אגודה בשם ״הספקת מים להרצליה״. זמן קצר לאחר מכן החלו להפעיל אותה כאגודה מקומית - אגודת מפעל המים בע״מ.
האגודה סיפקה מים לשתייה ולהשקאת הפרדסים וגני הירק. אגודת המים חרגה מפעולותיה הרגילות להספקת מים וסייעה רבות בפיתוח המושבה על־ידי סלילת כביש מחבר בין הרצליה לתל־אביב דרך רמת השרון - פעולה מבורכת שקיצרה את הדרך לתל־אביב וסייעה לפיתוחה של המושבה. האגודה עסקה בפעולות תרבות לחבריה, ואף הקציבה סכומים ניכרים למתן מילגות לתלמידים. בשנת 1972 העבירה אגודת מפעל המים את רכושה (שהיה למעשה הרכוש הציבורי של המושבה), מכון המים ומגרשים רבים, לבעלותה של עיריית הרצליה ב־1936 גדל מספר התושבים בהרצליה, וממשלת המנדאט אישרה למושבה הרצליה מעמד רשמי.
הועד המקומי הפך למועצה מקומית, שקיבלה סמכויות רשמיות לייצג את כלל תושבי המקום. בשנת 1936 הגיע מספר התושבים בהרצליה ל־2300, ושטח שיפוטה השתרע על 2177 דונם. בשנת 1945 הורחב שטח השיפוט ל־3392 דונם. לאחר הקמת המדינה אוחדו מבחינה מוניציפאלית כל אזורי הרצליה, ובשנת 1960 הגיע מספר תושביה ל־22 אלף, ומשרד הפנים אישר להרצליה מעמד של עיר. |
|
בתחילת 1929 נקלעה חברת ״קהיליית ציון״ למשבר כספי חמור. מקורותיה הכספיים של החברה האמריקנית בארץ ובחו״ל אכזבו. החברה נאלצה לקבל הלוואות גדולות מבעלי הון פרטיים.
כביטחונות לסילוק חובותיה היא שעבדה את כל קרקעות המושבה, וכשהגיע זמן הפירעון, לא הצליחה החברה לעמוד בהתחייבותה והוכרזה כפושטת רגל. במאי 1929 נחרדו תושבי הרצליה לקרוא בעיתון ״הארץ״ מודעה על מכירה פומבית של ״מושבה שלמה, ידועה בשם ׳הרצליה׳, שייכת למחוז יפו, בה בערך 115 בתי־אבן, 40 פרדסים, שטח האדמה 8760 דונם, מהם 5000 דונם אדמת בור והשאר נטיעה״. בנק אפ״ק(אנגלו־פלשתין בנק) נחלץ להצלת המושבה. היתה זו הפעם הראשונה והיחידה בתולדות היישוב בארץ, שמושבה שלמה הוצעה למכירה פומבית.
שמה של הרצליה: זכה חוזה מדינת היהודים, ד״ר בנימין זאב הרצל, שעל שמו נקראה נקודת ההתיישבות היהודית החדשה, שהוקמה באמצע שנות העשרים. לאמיתו של דבר, היתה כוונה להנציח את שמו של הרצל ביישוב יהודי עברי חדש כבר בתחילת המאה, ב־1909, כאשר הוקמה השכונה היהודית העברית הראשונה, ״אחוזת בית״. אולם מייסדי השכונה העברית החדשה חששו לקרוא למקום מושבם על שמו של חוזה מדינת היהודים מפחד השליטים התורכים, שלא ראו בעין יפה את רצון היהודים להתיישב בארץ. על כן החליטו אלה לקרוא לשכונתם החדשה ״תל־אביב״, כתרגום שם ספרו של הרצל "אלטנוילנד״. רק חמש־עשרה שנה מאוחר יותר, לאחר מיגור השלטון התורכי באו־ץ־ישראל בידי הבריטים, הונצח שמו של הרצל ביישוב יהודי אחר, צפונית לתל־אביב - הרצליה. |
|
בהרצליה מספר אתרי עתיקות, כמו תל מיכל, המנהרה הרומית, העיר אפולניה וסידנא עלי, המשקפים את חשיבותו הרבה של האזור בימי קדם. מקומות אלה, השווים בהחלט ביקור הפכו זה מכבר לאתרי תיירות.
אפולוניה: על אפולניה, עיר הנמל הקדומה בחוף הרצליה, ועל גלגולי שמה סופר לעיל. בשנים האחרונות מנסים מספר ארכיאולוגים ישראלים לרדת לשורשי העיר הקדומה, ובמקום מתנהלות חפירות. מן היישוב שחרב נותרו שרידי המבצר, שחומותיו הבצורות התמוטטו ונפלו לים.
סידנא עלי: המסגד סידנא עלי (״אדוננו עלי״) מתנשא על גבעה מדרום לאפולוניה, צפונית־מערבית להרצליה. צריחו היפה, המיתמר לגובה של 21 מטר, והחומות שמסביבו מעניקים לוויית חן לחוף הים. המסגד הוקם על קבר של לוחם ערבי בשם עלי, שעל־פי המסורת המוסלמית, נפל בקרב נגד הצלבנים בשנת 1081 לספירה. המסגד בנוי שתי קומות, שבהן חדרים רבים ללימוד ולתפילה. במרכז מצויה חצר גדולה. ממחקרים שנעשו באחרונה עולה, כי המסגד שופץ בשנת 1481, אולם רוב חלקיו הם מהתקופה התורכית. במשך תקופות ארוכות שימש מסגד סידנא עלי מרכז לעולי רגל, ובעונת הקיץ היו נערכות במקום חגיגות המוניות של ערבים מקרוב ומרחוק.
במשך השנים התיישבו מסביב למסגד ערבים מעריצים, והם בנו כפר קטן במורד אל הים. פרנסתם הייתה על דיג ועל גידול אבטיחים. במלחמת השחרור נטשו הערבים את כפרם. ״הנקודה היהודית״ הקשורה לסידנא עלי היא, שכותלי המסגד העניקו מסתור מהחום ליהודית, אשתו של השר משה מונטיפיורי, בסיירה באזור בקיץ 1839. יהודי אחר שדרך על אדמת סידנא עלי במאה ה־19, הוא יחיאל בריל, מאבות העיתונות העברית בארץ־ישראל. ביקורו במקום נערך במאי 1883, 41 שנה בטרם נוסדה הרצליה.
|
|
המנהרה הרומית: בתקופה הרומית והביזנטית נאלצו התושבים המקומיים באזור הרצליה להתמודד עם בעיית ניקוז מי הגשם. רכסי הכורכר במישור החוף הפריעו מאוד לניקוז מי הגשמים, ובאזור נוצרו ביצות ממאירות, שחסמו את המעבר החופשי אל שטחי החקלאות.
הפתרון שמצאו הקדמונים, היה חפירת תעלת ניקוז באורך של 165 מטר כנקבה לרוחב רכס הכורכר, שעליו שוכנת כיום הרצליה ג׳. באמצעות נקבת הניקוז הועברו המים מהאבוס המזרחי אל האבוס המערבי, וממנו עשו את דרכם בתעלה לים. שרידי מנהרת הניקוז מצויים עד היום בשני פתחים: הפתח המערבי, סמוך לתחנת האוטובוס בכביש החוף בצומת אכדיה, והפתח המזרחי שליד מסילת הברזל, ממזרח לגבעת הכורכר. בימים שלפני מלחמת השחרור שימשה המנהרה את אנשי ה׳׳הגנה״ כאתר אימונים בנשק.
תל מיכל: מטמון של מטבעות עתיקים, שרידי מקדש ובית קברות נחשפו לפני שנים אחדות בתל מיכל, אתר ארכיאולוגי הנמצא כחצי ק״מ מבתיה הדרומיים של הרצליה פיתוח. משלחת חפירות מיוחדת מטעם המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל־אביב חשפה במקום שרידי תחנת סחר ימית, שהתקיימה לסירוגין מתקופת הברונזה ועד לתקופה הרומית הקדומה. פריחתו של היישוב הקדום במקום הייתה בעיקר בתקופה הפרסית, מהמאה השישית עד המאה הרביעית לפני הספירה. באותה תקופה שגשגו לאורך חוף הים מספר יישובים, ששימשו כתחנות מסחר פניקיות. הממצאים מן התקופה הפרסית באתר כוללים ממגורות ומבנה, ששימש ככל הנראה כמצודה, וכן קראמיקה מייצור מקומי ומיבוא. |
|
הסברי תמונות:
1. התמונה העליונה: למעלה מימין ראש המועצה הראשון: אברהם הירש, משמאל נשיא קהילת ציון ש' ויינשטיין עם חברי ועד המושבה הרצליה, למטה חגיגות העשור להרצליה. דצמבר 1934.
2. טקס הגרלת המגרשים למושבה הרצליה, בל"ג בעומר תרפ"ה, 1925.
3-4-5. מגדל המים הראשון שנבנה בהרצליה (מצוי כיום בשטח בית הספר ויצמן), וכן שלד מגדל המים בעת בנייתו ב-1926. למטה: אדמות המושבה החקלאית הרצליה לפני הקמתה.
6-7. סמל קהיליית בני ציון וכן ההודעה הרשמית על פשיטת הרגל של החברה וההכרזה על מכירתה הפומבית של הרצליה.
8-9. מצבת הזיכרון לזכר שבעת המתיישבים הראשונים. למטה רחוב בהרצליה בשנות ה-30 (בעבר בית הספר הראשון בהרצליה ולאחר מכן משרדי העירייה).
10-11. המתיישבים הראשונים חופרים באר מים. למטה ראשוני המתיישבים חופרים תעלות לניקוז הביצות ולייבושן וכן הנחת צינורות הבטון להעברת המים, דרך המנהרה הרומית.
12-13. קבוצת "סולל בונה" שעסקה בעבודות בנייה שונות בימיה הראשונים של הרצליה. למטה משפחת לנצט, מחלוצי היישוב.
14-15. סלילת הכביש החדש לתל אביב דרך רמת השרון ב-1941. למטה, שער הספר לתולדות הרצליה שנכתב על ידי אילן שחורי ויצא לאור בהוצאת "אביבים" לפני כעשרים שנה.
16. תל מיכל.
17. מיסגד סידני עלי
|
|
לשיתוף ניוזלטר זה בעמוד הפייסבוק אנא לחצו על הלוגו המצורף |
בהמשך הניוזלטר ניתן להנות גם ממידע רב בתחומי תולדות ארץ ישראל, כנסים חדשים, ספרים, סיורים ועוד
במהלך השבת הקרובה, אקיים סיור אחד בלבד: מסתורי שכונת עג'מי ביפו, בשבת בשעה 15:00. פרטים והרשמה אצל אילן 052-7747748 לעמוד ההרשמה לכל הסיורים, ניתן ללחוץ על הלינק הזה: http://www.mytelaviv.co.il/tours_all.asp
|
| חדש באתר ת"א שלי: ספרים דיגיטליים בנושא תולדות העיר |
| אתר תל אביב שלי המחודש עלה לאוויר - לחצו על הבאנר |
Ilan, חדש...חדש..חדש..
בימים אלה עלה לאוויר אתר תל אביב שלי המחודש. הכל על תולדות תל-אביב. כנסו לראות והביעו את דעתכם. מאילן שחורי
|
| מאמר חדש על תולדות ועדת השמות בעיריית תל אביב מאת אילן שחורי |
Ilan, בימים אלה יצאה לאור חוברת חדשה של המגזין "ארץ וטבע" העוסק בסוגיות בתולדות א"י.
במגזין זה התפרסם הפעם מאמר שלי על תולדות ועדת השמות בעיריית תל אביב.
לקריאת המאמר המלא - יש ללחוץ על השורה הזו
אשמח לשמוע את חוות דעתכם
|
| "ימי הגימנסיה", על ימיה של הגימנסיה העברית הראשונה - תערוכה חדשה במוזיאון ארץ ישראל בת"א |
|
במוזיאון ארץ ישראל בת"א, נפתחה בשבוע שעבר, תערוכת "ימי הגימנסיה", על ימיה של הגמנסיה העברית הראשונה בין הקמתה ב-1905, עד להרסיתה בהרצל פינת אחד העם ב-1959.
התערוכה מתקיימת תוך ציון 107 שנים להיווסדה של הגינסיה ומתקיימת בשיתוף פעולה בין המוזיאון לגמססיה עצמה. "107 שנה חלפו מאז הקמת הגמנסיה והגיע הזמן לגלות אנשים, מעשים ואירועים בתערוכה המציגה פרקים בתולדות אחד המוסדות החשובים והמשמעותיים ביותר שעיצבו את התרבות העברית. בתערוכה פריטים, מסמכים, דגמים, שרידים מן הבניין וצילומים נדירים מארכיון הגימנסיה", נאמר בהזמנה שהופצה לתערוכה.
|
| קטע קצר מ"ערב טוב ישראל" עם אילן שחורי ובו המלצות למסלולי סיור לתקופת סוף הקיץ וראשית הסתיו |
Ilan, לפני ימים אחדים, השתתפתי בתכנית בערוץ הראשון בטלוויזיה "ערב טוב ישראל" ובו הבאתי צילומים שלי מצפון הארץ ומספר המלצות למסלולי סיורים בתקופת החגים.
לצפייה בשידור עליכם ללחוץ על הלינק הזה |
| ריקי הראל משוחחת ברשת א עם אילן שחורי על טיולי סוכות 2 באוקטובר 2012 |
| סקירון - חדש על המדף: סקירה ראשונית של ספרים ומחקרים בנושא תולדות ארץ ישראל וידיעת הארץ |
|
|
|
| חמש דקות מהצימר / אמנון גופר |
|
|
הוצאת "עם עובד" והסופר ומורה הדרך אמנון גופר חברו יחדיו ובימים אלה הוציאו לאור ספרון אלבומי חביב בשם "חמש דקות מהצימר", חופשה אחת ו-80 טיולים בלתי נשכחים באזור הצפון. עיתוי מושלם לימים של תחילת סוף העונה החמה, בואכה חגי תשרי והקרירות הצפונית הנעימה. שמו של הספר מרמז על הכלול בו.
ב-192 עמודים, עם צילומים יפים מעשה ידיה של הצלמת עדי אלדר, מביא אמנון גופר את הקורא אל 80 הצעות למסלולי טיולים הסמוכים לצימרים ובתי הארחה בצפון. טיולי, שלי עדות מחברו קצרים ונטולי מאמץ "כאן ממש קרוב על יד הכביש, בקצה חורשה או במורד הוואדי. לא יותר מחמש דקות נסיעה ועוד קטע הליכה וכבר נגעתם". |
|
| |
|
|
|
|
| כל ההתחלות / מרדכי נאור |
|
|
הסופר וחוקר תולדות ארץ ישראל, ד"ר מרדכי נאור עשה זאת שוב. בימים אלה, מצטרף ספר חדש לרשימה הארוכה של למעלה מ 130 ספרים, רובם בנושאי ארץ-ישראל והעם היהודי, שכתב וערך ד"ר מדרכי נאור.
הפעם, לקראת ראש השנה תשע"ג, החליט מוטקה נאור לעסוק בהתחלות החדשות בארץ ישראל המתחדשת מאז היציאה מחומות ירשלים במחצית המאה ה-19. ספרו " כל ההתחלות – 120 התחלות ישראליות: בחברה, בצבא, בכלכלה ובתרבות, שיצא לאור הוצאת "מודן", הוא במתכונת אלבומית ומתפרש על פני 220 עמודים המודפסים ,בכרומו נאה וצילומים היסטוריים וכרזות נוסטלגיות המעוררות געגועים לעבר. |
|
| |
| פרויקט אתרי מורשת - מעכשיו חדשות ועדכונים מדי יום באתר תיור ישראלי |
|
|
|
|
ממשלת ישראל מצויה בעיצומו של פרוייקט פיתוח ושימור אתרי המורשת בישראל. החלטת הממשלה קבעה כי יש לשקם ולהעצים תשתיות מורשת לאומית, באמצעות השקעה ממשלתית בשיקום ושימור נכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים, המביאים לידי ביטוי את המורשת הלאומית של עם ישראל בארצו.
|
|
| |
|
|
|
|
| המשך הטור הימני.... |
|
|
אנו באתר "תיור ישראלי" החלטנו לעקוב מקרוב אחרי פרוייקט חשוב זה ונביא מידי פעם עידכונים. באתר נפתח איזור מיוחד למידע בנושא פרוייקט המורשת, בכלל זאת חוברת מיוחדת שהוכנה על ידי מזכיר הממשלה, עו"ד צבי האוזר המרכז את הפרויקט. |
|
| |
Ilan
פתחתי בפייסבוק עמוד מיוחד לתיירות ישראלית, מידע היסטורי סיורים ועוד בשם תיור ישראלי, אשמח עם תכנסו ותצטרפו על ידי עשיית LIKE
http://www.facebook.com/MyTourIl
אנא תעבירו מיל זה גם לחבריכם ואשמח לראותכם בסיורים. כדאי לדעת שאני מקיים במהלך השבוע סיורים פרטיים, לבודדים וקבוצות בעברית ואנגלית. לישראלים ותיירים. על הסיורים הללו ניתן לראות בקליפ הנ"ל
http://www.youtube.com/watch?v=ZQKj4lhfmwQ
אני מאחל לכם סוף שבוע נעים ומקווה לראותכם בסיורים |
| חדשות וידיעות מתחומי תולדות א"י וידיעת הארץ: אירועים, כנסים, ימי עיון ומידע רב |
שרידי חווה חקלאית מהתקופה ההלניסטית/חשמונאית, וכן בקבוק בושם ומשקולת עשויה עופרת, נחשפו לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות שערכה רשות העתיקות לפני עבודות התשתית של הרכבת הקלה בחפירת בשכונת קריית יובל. . לקריאת לקט מהחדשות ניתן ללחוץ על הקישור הבא: |
| סיורים בהדרכת אילן שחורי - תל אביב שלי לסוף השבוע הקרוב - בכפוף למספר הנרשמים.... באתר תל אביב שלי מופיעה רשימה מפורטת של הסיורים |
| הסודות הכמוסים של הכרם - טעמים וריחות בכרם התימנים - יום שישי ה-14 בדצמבר בשעה 10:00 בבוקר |
סיור חד פעמי המשלב את הסודות הכמוסים בכרם התימנים, סיור של ריחות וטעמים. סיור ססגוני של ריחות וטעמים בשכונה הציורים כרם התימניים בתל-אביב שהוקמה כשכונת קרטונים ופחונים כ-30 שנה לפני הקמת אחוזת בית.
לצפייה בסיור מצולם, אנא לחץ בלינק הבא:
http://www.youtube.com/watch?v=jUk8VmrD0_8
אנו נכיר במהלך הסיור את הפינות הקטנות והמיוחדות בשוק ססגוני ומיוחד זה. הסיור בכרם יהיה בעקבות הבתים נמוכי הקומה, הפאות המסתלסלות השמלות הרקומות, הצעד הקליל וניחוח הפיתות הנאפות. בין היתר נטעם לחוח וביצה אצל נחמה.
נשמע על המוכתר הראשון של הכרם משה לוי ונחום ועל הדפוס המיוחד שהקים, דפוס מל"ן, על מלכת אסתר הראשונה. נבקר בבית הצדפים, בפינות הנסתרות ובכלל נלמד על תרומתם הגדולה של התימניים לבניין הארץ, תרבותה והמאכלים שלה, מימי כפר השילוח, משה יבניאלי ובית המוטור בכינרת.
סיור טעמים שהוא חגיגה לא רק לחובבי הקולינריה. את הסיור יקיים, חוקר ת"א אילן שחורי, עלות הסיור 90 שקלים (כולל הטעימות) ונפגשים ביום שישי בבוקר ה-14 בדצמבר - בשעה 10:00 בצהריים בכניסה לרח' נחלת בניימין. הסיור יתקיים בתנאי מוקדם של השתתפות עשרה אנשים.
הרשמה באתר תל אביב שלי או על ידי לחיצה בלינק הבא:
http://www.mytelaviv.co.il/tour_page.asp?topic_id=390
|
| מלחמת שלוש ברוקח: סיפורה של אחוזת ביית ונווה צדק - שבת ה-15 בדצמבר בשעה 10:00 בבוקר |
סיור המציג את הסיבות שהביאו להקמת אחוזת בית, מקום מגורי התושבים הראשונים לצד סיפורה של נווה צדק ומלחמת 150 השנה בין משפחות שלוש ורוקח. מקום הפגישה לסיור, מתחת מגדל שלום ליד חנות גולף בשעה 10:00, מחיר 85 שקלים למשתתף, וכן ניתן להירשם בלינק הבא:
http://www.mytelaviv.co.il/tour_page.asp?topic_id=384 |
|
|
|
| נפלאות שכונת עג'מי ביפו. האמת על השכונה והשקרים של הסרט |
|
|
יום שבת ה-15 בדצמבר בשעה 15:00 - סיור מפתיע בשכונת עג'מי היפואית, בין נצרות וציונות, שכלל לא דומה לסרט שקלקל את הדימוי לשכונה. הרשמה מראש חובה. מחיר 85 שקלים למשתתף. נפגשים ברחבת השעון ביפו. |
|
| |
|
|
|
|
| אמריקה בתל-אביב - סיור מיוחד במושבה האמריקאית טמפלרית בין יפו לת"א. היכן שהכל התחיל |
|
|
יום שבת 15 בדצמבר בשעה 12:30 - מקום פגישה - רחוב אילת פינת רחוב ניצנה, מול מסעדת נלו. הדרמה מאחורי הקמת המושבה האמריקאית שהפכה למושבה הטמפלרית. על הברון יוסטינוב (בתמונה) ועל מלון ירושלים, הרשמה מראש חובה 85 שקל, (פגישה אילת פינת ניצנה) |
|
| |
| בקרוב אתר תל אביב שלי המחודש My Tel Aviv |
| מחכה לראתכם בסיורים ולכל שאלה ניתן לפנות אלי. בברכה מאילן שחורי 052-7747748 |
Ilan, תמונה היסטורית נדירה: בשבת הקרובה ה-15 בדצמבר ימלאו 64 שנה לתחילת מבצע "על כנפי נשרים", לעלייתם של יהודה תימן למדינת ישראל. בתמונה: משפחה תימנית בדרכה למחנה המעבר של הג'וינט ליד עדן.
כרזה, מודעה או גלויה זו ורבות אחרות, תצלומים נדירים וחדשים. מידע תיירותי, היסטורי, ארכיאולוגי רב. חדשות מתחומי התיירות ועוד הרבה הפתעות. הכל באתר התיירות החדש. תיור ישראלי בכתובת:
http://www.mytour-il.co.il
|
|
לשיתוף ניוזלטר זה בעמוד הפייסבוק אנא לחצו על הלוגו המצורף |
Ilan
|
|
|
| |
|
| יום חמישי 13 בדצמבר 2012 - כט בכסליו תשע"ג ניוזלטר מס' 42 |
| הפרשייה המוזרה של קהילת ציון שעמדה מאחורי הקמתה של הרצליה ונאלצה ב-1929 להעמידה למכירה פומבית - לכבוד 88 שנה לעיר |
|
|
מה הקשר בין הרצליה, החוגגת היום, ה-13 בדצמבר, 88 שנה להיווסדה, לבין עפולה, קריית אתא, רמת ישי, וגם המושב בלפוריה בעמק יזרעאל. כל הישובים הללו, הוקמו במהלך תקופת המנדט, טרום הקמתה של מדינת ישראל, על ידי "קהילת ציון", חברה ציונית מיישבת מאמריקה.
הקמתה של הרצליה, בשיתוף חברי אגודת "בני בנימין" הייתה גולת הכותרת של "קהילת ציון", שהסתבכה כלכלית בסוף שנות העשרים. היא לא מילאה את הבטחתה להקים אופרה בעפולה, הוכרזה כפושטת רגל, ונאלצה להעמיד את "הרצליה" למכירה פומבית....
העיר הרצליה בת כ־90 אלף התושבים שוכנת בדרום מערב השרון, על שטח שיפוט בן 26 אלף דונם. העיר גובלת ברמת השרון בדרום, בכפר שמריהו ובמועצה האזורית חוף השרון בצפון, ברעננה במזרח ובים התיכון במערב. הנוף הגיאוגרפי של הרצליה בנוי לפי רצועות אורך, כשלכל רצועה תכונות אופייניות וסוגי קרקע וצמחייה מיוחדים לה. הרצועה הראשונה משתרעת בחלק המזרחי של הרצליה, המתנשא לגובה של כחמישים מטר מעל פני הים, ובו מרכז העיר והשכונות שמסביב למרכז. |
_600x440(1).jpg) |
|
הרצועה השנייה היא המרזבה התיכונה, או האבוס המזרחי - שטח חקלאי מבורך, שפסי הרכבת חוצים אותו. רצועה זו מחלקת את הרצליה לחלק מזרחי ולחלק מערבי.
רצועה שלישית היא רכס הכורכר, שגובהו כשלושים מטר מעל פני הים. ברכס זה נחצבה מנהרה - נקבה המנקזת את מי הגשמים ממזרח. הרצועה הרביעית היא המרזבה הרביעית, או האבוס המערבי. ברצועה זו עובר כביש חיפה-תל־אביב. מעברו המערבי של הכביש נמצאות שכונותיה של הרצליה פיתוח. הרצועה החמישית היא רכס מצוקי הכורכר המתנשאים מחוף הים, שם בנויים בתי המלון הגדולים של הרצליה.
הרצליה משתרעת על שטח נרחב לאורך חוף הים התיכון. את שטחה חוצה כביש החוף, העובר על תוואי של דרך עתיקת יומין, היא ״דרך הים״ - ״ויא מאריס״ בפי הרומאים. לדרך זו היו שני סעיפים, שהתחברו בעין עירון (ואדי ערה). הסעיף המזרחי עבר לרגלי הרי השומרון, והסעיף השני עבר קרוב לים.
דרך הים עברה את קיסריה, אפולוניה־רשף, יפו, ודרומה עד למצרים. מאורעות היסטוריים רבים התרחשו בדרך הים. בימי שלום עברו במקום סוחרים, ובימי מלחמה - גייסות צבא של עמים רבים. תולדות האזור שבו שוכנת העיר, ראשיתן בתקופה הכנענית. במקום עמדה עיר בשם רשפון, על שם אל האש הכנעני רשף. חפירות ארכיאולוגיות גילו גם שרידים של יישוב פניקי, מכמיש, מן המאה השישית לפני הספירה.
בימי ההתנחלות היה האזור בתחום נחלתו של חצי שבט מנשה, שהירקון שימש גבול בינה ובין נחלת שבט דן. בתקופת השופטים פלשו לכאן דרך הים הפלישתים וגויי הים. אלה התיישבו באזור ודחקו את רגלי השבטים היהודיים שישבו במקום. |
_427x600(1).jpg) |
_563x600(1).jpg) |
_600x296(1).jpg) |
|
במשך התקופה ההלניסטית ובימי בית שני עמדה באזור העיר הגדולה אפולוניה, שנבנתה על־ידי היוונים ונקראה על־שם האל היווני אפולון. עיר זו נכבשה בידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי. בתקופה הביזנטית נקראה העיר סוזוזה. המוסלמים שכבשוה החזירו לה את שמה השמי ארסוף, הוא רשף.
בימי הביניים לכדו הצלבנים את העיר, ושמה הערבי נשתבש בפיהם לארסור. תחת שלטונם הפכה העיר למרכז מסחרי גדול ומבוצר עם נמל חשוב, שאת שרידיו ניתן לראות בחופי הים. העיר הוחרבה סופית בידי הממלוכים, אשר בנו על שרידיה עמדת תצפית ומסגד על־שם לוחם ערבי - אבו אל־חסן עלי, שנפל בקרב עם הצלבנים. המסגד סידנא עלי הוא אתר מקודש למוסלמים.
חורבותיה של אפולוניה נקראות היום תל־ארשף - שם המנציח את השם הקדום רשף. מושב העובדים, שהוקם בקרבת מקום ב־1936, נקרא רשפון, כשם העיר הכנענית הקדומה.
רעיון הקמתה של מושבה עברית בשרון נולד בראשית שנות העשרים על ידי יהודים ציוניים באמריקה, שהקימו חברה בשם ״קהיליית ציון״. חברה זו שמה לה למטרה להקים יישובים עבריים בארץ ישראל על־ידי עידוד היוזמה הפרטית. באותו זמן השלים יהושע חנקין, גואל אדמות ישראל, את קנייתן של אדמות הכפרים הערביים ג׳ליל ואל־חראם, שהיו בבעלותם של אפנדים תושבי לבנון והוחכרו לפלאחים. תהליך קניית הקרקעות והמשא־ומתן עם עשרות פלאחים, שנחשבו כאריסים, היה קשה ומייגע, אך לא איש כחנקין ייסוג ממטרתו.
ב־17 בספטמבר 1921 נערך החוזה לקניית שטח קרקע של 6 ו אלף דונם, במחיר 4.5 לירות מצריות הדונם. הקרקעות הועברו לבעלותה של ״הכשרת היישוב״, וחברת ״קהיליית ציון״ רכשה ממנה 13,800 דונם לבניית מושבה חקלאית בשם הרצליה. |
_574x428(1).jpg) |
_363x600.jpg) |
|
חברת ״קהיליית ציון" מינתה את שמואל פאסמן מארצות־הברית כמנהל פעולותיה בארץ־ישראל. את תכנון הקרקעות והיישוב החדש מסר פאסמן לאדריכל הנודע ריכארד קאופמן, מאבות התכנון הכפרי בארץ־ישראל.
המתכנן חילק את שטח הקרקע לארבעה אזורים: אזור א', חולות שפת הים - להקמת בתי מלון ומוסדות קיט; אזור ב׳, מזרחה לחוף הים - לבניית בתי מגורים ברמה גבוהה, ״עיר גנים״ כיום הרצליה פיתוח: אזור ג׳, רכס גבעות הכורכר - לבינוי עירוני ומסחרי; אזור ד׳ - שטח קרקע לגידולים חקלאיים. אומדן אכלוסה של הרצליה היה 40 אלף נפש.
פאסמן בחר בשמעון זאב לוין לנהל את הקמת המושבה הרצליה. לוין עלה מארצות־הברית ב־1922 ופתח בתל־אביב חנות לממכר טבק. בחנות זו התנהלה גם מכירת חלקות קרקע להתיישבות בהרצליה. כאשר הגיע מספר הקונים למאה, כינס לוין אספת קונים. עשרים איש הגיעו לאספה וארבעה־עשר מהם הביעו את רצונם לעלות מיד על הקרקע שקנו. ביום המיועד לעלייה על אדמת הרצליה, הגיעו שבעה. היו אלה אנשים חדורי שאיפה ציונית לבנות מושבה חקלאית כדי לסייע בבניית הבית הלאומי בארץ־ישראל.
שבעת החלוצים היו: שמעון זאב לוין, יצחק בינדר, יוסף דוד בוהקוב, יעקב גוטהרץ, משה כהני, יהושע אבני ונחמיה גינזבורג, כולם זיכרונם לברכה. התאריך 13 בדצמבר 1924, נקבע אז רשמית כיום ייסודה של המושבה.
|
_600x404(1).jpg) |
_600x302(1).jpg) |
|
במשך 12 שנה, מסוף 1924 עד סוף 1936, פעל בהרצליה ועד מקומי ללא כל סמכות רשמית ומוכרת מצד ממשלת המנדאט.
ועד המקום היה מוסד מוכר רק על־ידי המוסדות הלאומיים של היישוב העברי בארץ ועל־ידי המוסדות הציוניים - הועד הלאומי וההסתדרות הציונית. כלפי חוץ - מוסדות המנדאט - נחשבה רק אגודת מפעל המים כבעלת מעמד רשמי, שכן היא הייתה רשומה כאגודה, ועל שמה היו רשומות האדמות והקרקעות הציבוריות של הרצליה. הועד היה אמנם משולל סמכויות חוקיות להטיל מיסים ולחתום על חוזים ועל שטרות, אולם התושבים צייתו לו מתוך משמעת פנימית.
ביום כ״ו במרחשוון תרפ״ה, 23 בנובמבר 1924, עלו השבעה על הקרקע השוממה. בשעת בוקר מוקדמת יצאו השבעה מתל־אביב על גבי שתי עגלות עמוסות חפצים, מזון וחומרי בנייה. בצהרי היום הגיעו אל אדמתם ובחרו בגבעת חול נישאה לנקודת היאחזותם. עד שקיעת החמה עמד על תילו צריף מגורים - הצריף הראשון בהרצליה. כשבוע ימים לאחר מכן הצטרפה אל השבעה משפחת לנצט- צבי, רעייתו אירנה ושני ילדיהם הקטנים. הייתה זו המשפחה הראשונה בהרצליה, וחלוצת העבודה החקלאית באדמת השממה.
ביוני 1925 עלו על אדמתן בהרצליה 25 משפחות ״בני בנימין״, ובעקבותיהן התיישבו משפחות נוספות. מספר המתיישבים בסוף אותה שנה הגיע למאה. |
_600x369(1).jpg) |
_600x366(1).jpg) |
|
באביב 1925 השלים האדריכל קאופמן את תוכניתו. הוא חילק את הקרקעות והקצה שטחי קרקע לצרכים ציבוריים: בית ועד, בית כנסת, בית ספר, גני נוי, בית חולים, מגרשי משחקים ועוד. ״קהיליית ציון״ החלה מיד בעבודות הכשרה ראשונות.
עדיפות ניתנה לניקוז הביצה הממארת, שאיימה בהפצת מחלת הקדחת. להפתעת המודדים נמצאה להם מנהרה מתקופת הרומאים, חפורה מתחת לגבעות הכורכר.
לאחר ניקוי המנהרה מאבנים ומסחף חולות לאורך 165 מטר, החלו מי הביצה לזרום ממזרח לגבעות, דרך נקבת המנהרה, אל הואדי המוליך לכיוון הים. סכנת הקדחת חלפה, ובמקום הביצה נתגלתה אדמה דשנה, טובה לגידולי תבואות וירקות. עתה ניגשה החברה לסלילת כביש בתוך השטח המיובש. הכביש, שהיה למעשה יציקת בטון, חיבר את החלק המזרחי של הרצליה עם החלק המערבי שלה והקל על התחבורה לתל־אביב. כביש זה נקרא היום שדרת ״שבעת הכוכבים״.
המשימה הבאה, שנטלה ״קהיליית ציון" על עצמה, הייתה לדאוג למקור מים מתוקים. ברחוב הרב קוק, במקום שבו נמצא כיום בית האבות, חפרו חברי קבוצת ״השדה״ את הבאר הראשונה. עבודת הכרייה נמשכה למעלה מארבעה חודשים, ולבסוף, בעומק שלושים מטר, הגיעו החופרים למים מתוקים, לשמחתם הרבה של המתיישבים. כמות המים שסיפקה הבאר, היתה 60 מ״ק לשעה. זמן קצר לאחר חפירת הבאר הקימה ״קהיליית ציון" על ״גבעת הייסוד״ מגדל מים בגובה 30 מטרים.
היה זה אחד המפעלים המרשימים של הימים ההם ביישוב העברי. ״סולל בונה״ ביצעה אז את העבודה, שנחשבה מסובכת ביותר. מיקומו של המגדל בראש הגבעה היה מוצלח, ולחץ המים הספיק במשך שנים רבות. |
_600x397(1).jpg) |
_458x402(1).jpg) |
|
כדי להעביר את המים לבתי המתיישבים, החלה גם עבודה מקיפה של הנחת צינורות, ולשם כך הוקמה אגודה בשם ״הספקת מים להרצליה״. זמן קצר לאחר מכן החלו להפעיל אותה כאגודה מקומית - אגודת מפעל המים בע״מ.
האגודה סיפקה מים לשתייה ולהשקאת הפרדסים וגני הירק. אגודת המים חרגה מפעולותיה הרגילות להספקת מים וסייעה רבות בפיתוח המושבה על־ידי סלילת כביש מחבר בין הרצליה לתל־אביב דרך רמת השרון - פעולה מבורכת שקיצרה את הדרך לתל־אביב וסייעה לפיתוחה של המושבה. האגודה עסקה בפעולות תרבות לחבריה, ואף הקציבה סכומים ניכרים למתן מילגות לתלמידים. בשנת 1972 העבירה אגודת מפעל המים את רכושה (שהיה למעשה הרכוש הציבורי של המושבה), מכון המים ומגרשים רבים, לבעלותה של עיריית הרצליה ב־1936 גדל מספר התושבים בהרצליה, וממשלת המנדאט אישרה למושבה הרצליה מעמד רשמי.
הועד המקומי הפך למועצה מקומית, שקיבלה סמכויות רשמיות לייצג את כלל תושבי המקום. בשנת 1936 הגיע מספר התושבים בהרצליה ל־2300, ושטח שיפוטה השתרע על 2177 דונם. בשנת 1945 הורחב שטח השיפוט ל־3392 דונם. לאחר הקמת המדינה אוחדו מבחינה מוניציפאלית כל אזורי הרצליה, ובשנת 1960 הגיע מספר תושביה ל־22 אלף, ומשרד הפנים אישר להרצליה מעמד של עיר. |
_384x412.jpg) |
_468x600(1).jpg) |
|
בתחילת 1929 נקלעה חברת ״קהיליית ציון״ למשבר כספי חמור. מקורותיה הכספיים של החברה האמריקנית בארץ ובחו״ל אכזבו. החברה נאלצה לקבל הלוואות גדולות מבעלי הון פרטיים.
כביטחונות לסילוק חובותיה היא שעבדה את כל קרקעות המושבה, וכשהגיע זמן הפירעון, לא הצליחה החברה לעמוד בהתחייבותה והוכרזה כפושטת רגל. במאי 1929 נחרדו תושבי הרצליה לקרוא בעיתון ״הארץ״ מודעה על מכירה פומבית של ״מושבה שלמה, ידועה בשם ׳הרצליה׳, שייכת למחוז יפו, בה בערך 115 בתי־אבן, 40 פרדסים, שטח האדמה 8760 דונם, מהם 5000 דונם אדמת בור והשאר נטיעה״. בנק אפ״ק(אנגלו־פלשתין בנק) נחלץ להצלת המושבה. היתה זו הפעם הראשונה והיחידה בתולדות היישוב בארץ, שמושבה שלמה הוצעה למכירה פומבית.
שמה של הרצליה: זכה חוזה מדינת היהודים, ד״ר בנימין זאב הרצל, שעל שמו נקראה נקודת ההתיישבות היהודית החדשה, שהוקמה באמצע שנות העשרים. לאמיתו של דבר, היתה כוונה להנציח את שמו של הרצל ביישוב יהודי עברי חדש כבר בתחילת המאה, ב־1909, כאשר הוקמה השכונה היהודית העברית הראשונה, ״אחוזת בית״. אולם מייסדי השכונה העברית החדשה חששו לקרוא למקום מושבם על שמו של חוזה מדינת היהודים מפחד השליטים התורכים, שלא ראו בעין יפה את רצון היהודים להתיישב בארץ. על כן החליטו אלה לקרוא לשכונתם החדשה ״תל־אביב״, כתרגום שם ספרו של הרצל "אלטנוילנד״. רק חמש־עשרה שנה מאוחר יותר, לאחר מיגור השלטון התורכי באו־ץ־ישראל בידי הבריטים, הונצח שמו של הרצל ביישוב יהודי אחר, צפונית לתל־אביב - הרצליה. |
_600x450(2).jpg) |
|
בהרצליה מספר אתרי עתיקות, כמו תל מיכל, המנהרה הרומית, העיר אפולניה וסידנא עלי, המשקפים את חשיבותו הרבה של האזור בימי קדם. מקומות אלה, השווים בהחלט ביקור הפכו זה מכבר לאתרי תיירות.
אפולוניה: על אפולניה, עיר הנמל הקדומה בחוף הרצליה, ועל גלגולי שמה סופר לעיל. בשנים האחרונות מנסים מספר ארכיאולוגים ישראלים לרדת לשורשי העיר הקדומה, ובמקום מתנהלות חפירות. מן היישוב שחרב נותרו שרידי המבצר, שחומותיו הבצורות התמוטטו ונפלו לים.
סידנא עלי: המסגד סידנא עלי (״אדוננו עלי״) מתנשא על גבעה מדרום לאפולוניה, צפונית־מערבית להרצליה. צריחו היפה, המיתמר לגובה של 21 מטר, והחומות שמסביבו מעניקים לוויית חן לחוף הים. המסגד הוקם על קבר של לוחם ערבי בשם עלי, שעל־פי המסורת המוסלמית, נפל בקרב נגד הצלבנים בשנת 1081 לספירה. המסגד בנוי שתי קומות, שבהן חדרים רבים ללימוד ולתפילה. במרכז מצויה חצר גדולה. ממחקרים שנעשו באחרונה עולה, כי המסגד שופץ בשנת 1481, אולם רוב חלקיו הם מהתקופה התורכית. במשך תקופות ארוכות שימש מסגד סידנא עלי מרכז לעולי רגל, ובעונת הקיץ היו נערכות במקום חגיגות המוניות של ערבים מקרוב ומרחוק.
במשך השנים התיישבו מסביב למסגד ערבים מעריצים, והם בנו כפר קטן במורד אל הים. פרנסתם הייתה על דיג ועל גידול אבטיחים. במלחמת השחרור נטשו הערבים את כפרם. ״הנקודה היהודית״ הקשורה לסידנא עלי היא, שכותלי המסגד העניקו מסתור מהחום ליהודית, אשתו של השר משה מונטיפיורי, בסיירה באזור בקיץ 1839. יהודי אחר שדרך על אדמת סידנא עלי במאה ה־19, הוא יחיאל בריל, מאבות העיתונות העברית בארץ־ישראל. ביקורו במקום נערך במאי 1883, 41 שנה בטרם נוסדה הרצליה.
|
_600x337(1).jpg) |
|
המנהרה הרומית: בתקופה הרומית והביזנטית נאלצו התושבים המקומיים באזור הרצליה להתמודד עם בעיית ניקוז מי הגשם. רכסי הכורכר במישור החוף הפריעו מאוד לניקוז מי הגשמים, ובאזור נוצרו ביצות ממאירות, שחסמו את המעבר החופשי אל שטחי החקלאות.
הפתרון שמצאו הקדמונים, היה חפירת תעלת ניקוז באורך של 165 מטר כנקבה לרוחב רכס הכורכר, שעליו שוכנת כיום הרצליה ג׳. באמצעות נקבת הניקוז הועברו המים מהאבוס המזרחי אל האבוס המערבי, וממנו עשו את דרכם בתעלה לים. שרידי מנהרת הניקוז מצויים עד היום בשני פתחים: הפתח המערבי, סמוך לתחנת האוטובוס בכביש החוף בצומת אכדיה, והפתח המזרחי שליד מסילת הברזל, ממזרח לגבעת הכורכר. בימים שלפני מלחמת השחרור שימשה המנהרה את אנשי ה׳׳הגנה״ כאתר אימונים בנשק.
תל מיכל: מטמון של מטבעות עתיקים, שרידי מקדש ובית קברות נחשפו לפני שנים אחדות בתל מיכל, אתר ארכיאולוגי הנמצא כחצי ק״מ מבתיה הדרומיים של הרצליה פיתוח. משלחת חפירות מיוחדת מטעם המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל־אביב חשפה במקום שרידי תחנת סחר ימית, שהתקיימה לסירוגין מתקופת הברונזה ועד לתקופה הרומית הקדומה. פריחתו של היישוב הקדום במקום הייתה בעיקר בתקופה הפרסית, מהמאה השישית עד המאה הרביעית לפני הספירה. באותה תקופה שגשגו לאורך חוף הים מספר יישובים, ששימשו כתחנות מסחר פניקיות. הממצאים מן התקופה הפרסית באתר כוללים ממגורות ומבנה, ששימש ככל הנראה כמצודה, וכן קראמיקה מייצור מקומי ומיבוא. |
|
הסברי תמונות:
1. התמונה העליונה: למעלה מימין ראש המועצה הראשון: אברהם הירש, משמאל נשיא קהילת ציון ש' ויינשטיין עם חברי ועד המושבה הרצליה, למטה חגיגות העשור להרצליה. דצמבר 1934.
2. טקס הגרלת המגרשים למושבה הרצליה, בל"ג בעומר תרפ"ה, 1925.
3-4-5. מגדל המים הראשון שנבנה בהרצליה (מצוי כיום בשטח בית הספר ויצמן), וכן שלד מגדל המים בעת בנייתו ב-1926. למטה: אדמות המושבה החקלאית הרצליה לפני הקמתה.
6-7. סמל קהיליית בני ציון וכן ההודעה הרשמית על פשיטת הרגל של החברה וההכרזה על מכירתה הפומבית של הרצליה.
8-9. מצבת הזיכרון לזכר שבעת המתיישבים הראשונים. למטה רחוב בהרצליה בשנות ה-30 (בעבר בית הספר הראשון בהרצליה ולאחר מכן משרדי העירייה).
10-11. המתיישבים הראשונים חופרים באר מים. למטה ראשוני המתיישבים חופרים תעלות לניקוז הביצות ולייבושן וכן הנחת צינורות הבטון להעברת המים, דרך המנהרה הרומית.
12-13. קבוצת "סולל בונה" שעסקה בעבודות בנייה שונות בימיה הראשונים של הרצליה. למטה משפחת לנצט, מחלוצי היישוב.
14-15. סלילת הכביש החדש לתל אביב דרך רמת השרון ב-1941. למטה, שער הספר לתולדות הרצליה שנכתב על ידי אילן שחורי ויצא לאור בהוצאת "אביבים" לפני כעשרים שנה.
16. תל מיכל.
17. מיסגד סידני עלי
|
לשיתוף ניוזלטר זה בעמוד הפייסבוק אנא לחצו על הלוגו המצורף |
בהמשך הניוזלטר ניתן להנות גם ממידע רב בתחומי תולדות ארץ ישראל, כנסים חדשים, ספרים, סיורים ועוד
במהלך השבת הקרובה, אקיים סיור אחד בלבד: מסתורי שכונת עג'מי ביפו, בשבת בשעה 15:00. פרטים והרשמה אצל אילן  052-7747748 לעמוד ההרשמה לכל הסיורים, ניתן ללחוץ על הלינק הזה: http://www.mytelaviv.co.il/tours_all.asp
|
| חדש באתר ת"א שלי: ספרים דיגיטליים בנושא תולדות העיר |
| אתר תל אביב שלי המחודש עלה לאוויר - לחצו על הבאנר |
Ilan, חדש...חדש..חדש..
בימים אלה עלה לאוויר אתר תל אביב שלי המחודש. הכל על תולדות תל-אביב. כנסו לראות והביעו את דעתכם. מאילן שחורי
|
| מאמר חדש על תולדות ועדת השמות בעיריית תל אביב מאת אילן שחורי |
Ilan, בימים אלה יצאה לאור חוברת חדשה של המגזין "ארץ וטבע" העוסק בסוגיות בתולדות א"י.
במגזין זה התפרסם הפעם מאמר שלי על תולדות ועדת השמות בעיריית תל אביב.
לקריאת המאמר המלא - יש ללחוץ על השורה הזו
אשמח לשמוע את חוות דעתכם
|
| "ימי הגימנסיה", על ימיה של הגימנסיה העברית הראשונה - תערוכה חדשה במוזיאון ארץ ישראל בת"א |
|
במוזיאון ארץ ישראל בת"א, נפתחה בשבוע שעבר, תערוכת "ימי הגימנסיה", על ימיה של הגמנסיה העברית הראשונה בין הקמתה ב-1905, עד להרסיתה בהרצל פינת אחד העם ב-1959.
התערוכה מתקיימת תוך ציון 107 שנים להיווסדה של הגינסיה ומתקיימת בשיתוף פעולה בין המוזיאון לגמססיה עצמה. "107 שנה חלפו מאז הקמת הגמנסיה והגיע הזמן לגלות אנשים, מעשים ואירועים בתערוכה המציגה פרקים בתולדות אחד המוסדות החשובים והמשמעותיים ביותר שעיצבו את התרבות העברית. בתערוכה פריטים, מסמכים, דגמים, שרידים מן הבניין וצילומים נדירים מארכיון הגימנסיה", נאמר בהזמנה שהופצה לתערוכה.
|
| קטע קצר מ"ערב טוב ישראל" עם אילן שחורי ובו המלצות למסלולי סיור לתקופת סוף הקיץ וראשית הסתיו |
Ilan, לפני ימים אחדים, השתתפתי בתכנית בערוץ הראשון בטלוויזיה "ערב טוב ישראל" ובו הבאתי צילומים שלי מצפון הארץ ומספר המלצות למסלולי סיורים בתקופת החגים.
לצפייה בשידור עליכם ללחוץ על הלינק הזה |
| ריקי הראל משוחחת ברשת א עם אילן שחורי על טיולי סוכות 2 באוקטובר 2012 |
| סקירון - חדש על המדף: סקירה ראשונית של ספרים ומחקרים בנושא תולדות ארץ ישראל וידיעת הארץ |
|
|
|
| חמש דקות מהצימר / אמנון גופר |
|
|
הוצאת "עם עובד" והסופר ומורה הדרך אמנון גופר חברו יחדיו ובימים אלה הוציאו לאור ספרון אלבומי חביב בשם "חמש דקות מהצימר", חופשה אחת ו-80 טיולים בלתי נשכחים באזור הצפון. עיתוי מושלם לימים של תחילת סוף העונה החמה, בואכה חגי תשרי והקרירות הצפונית הנעימה. שמו של הספר מרמז על הכלול בו.
ב-192 עמודים, עם צילומים יפים מעשה ידיה של הצלמת עדי אלדר, מביא אמנון גופר את הקורא אל 80 הצעות למסלולי טיולים הסמוכים לצימרים ובתי הארחה בצפון. טיולי, שלי עדות מחברו קצרים ונטולי מאמץ "כאן ממש קרוב על יד הכביש, בקצה חורשה או במורד הוואדי. לא יותר מחמש דקות נסיעה ועוד קטע הליכה וכבר נגעתם". |
|
| |
|
|
|
|
| כל ההתחלות / מרדכי נאור |
|
|
הסופר וחוקר תולדות ארץ ישראל, ד"ר מרדכי נאור עשה זאת שוב. בימים אלה, מצטרף ספר חדש לרשימה הארוכה של למעלה מ 130 ספרים, רובם בנושאי ארץ-ישראל והעם היהודי, שכתב וערך ד"ר מדרכי נאור.
הפעם, לקראת ראש השנה תשע"ג, החליט מוטקה נאור לעסוק בהתחלות החדשות בארץ ישראל המתחדשת מאז היציאה מחומות ירשלים במחצית המאה ה-19. ספרו " כל ההתחלות – 120 התחלות ישראליות: בחברה, בצבא, בכלכלה ובתרבות, שיצא לאור הוצאת "מודן", הוא במתכונת אלבומית ומתפרש על פני 220 עמודים המודפסים ,בכרומו נאה וצילומים היסטוריים וכרזות נוסטלגיות המעוררות געגועים לעבר. |
|
| |
 |
| פרויקט אתרי מורשת - מעכשיו חדשות ועדכונים מדי יום באתר תיור ישראלי |
|
|
|
|
ממשלת ישראל מצויה בעיצומו של פרוייקט פיתוח ושימור אתרי המורשת בישראל. החלטת הממשלה קבעה כי יש לשקם ולהעצים תשתיות מורשת לאומית, באמצעות השקעה ממשלתית בשיקום ושימור נכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים, המביאים לידי ביטוי את המורשת הלאומית של עם ישראל בארצו.
|
|
| |
|
|
|
|
| המשך הטור הימני.... |
|
|
אנו באתר "תיור ישראלי" החלטנו לעקוב מקרוב אחרי פרוייקט חשוב זה ונביא מידי פעם עידכונים. באתר נפתח איזור מיוחד למידע בנושא פרוייקט המורשת, בכלל זאת חוברת מיוחדת שהוכנה על ידי מזכיר הממשלה, עו"ד צבי האוזר המרכז את הפרויקט. |
|
| |
Ilan
פתחתי בפייסבוק עמוד מיוחד לתיירות ישראלית, מידע היסטורי סיורים ועוד בשם תיור ישראלי, אשמח עם תכנסו ותצטרפו על ידי עשיית LIKE
http://www.facebook.com/MyTourIl
אנא תעבירו מיל זה גם לחבריכם ואשמח לראותכם בסיורים. כדאי לדעת שאני מקיים במהלך השבוע סיורים פרטיים, לבודדים וקבוצות בעברית ואנגלית. לישראלים ותיירים. על הסיורים הללו ניתן לראות בקליפ הנ"ל
http://www.youtube.com/watch?v=ZQKj4lhfmwQ
אני מאחל לכם סוף שבוע נעים ומקווה לראותכם בסיורים |
| חדשות וידיעות מתחומי תולדות א"י וידיעת הארץ: אירועים, כנסים, ימי עיון ומידע רב |
שרידי חווה חקלאית מהתקופה ההלניסטית/חשמונאית, וכן בקבוק בושם ומשקולת עשויה עופרת, נחשפו לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות שערכה רשות העתיקות לפני עבודות התשתית של הרכבת הקלה בחפירת בשכונת קריית יובל. . לקריאת לקט מהחדשות ניתן ללחוץ על הקישור הבא: |
| סיורים בהדרכת אילן שחורי - תל אביב שלי לסוף השבוע הקרוב - בכפוף למספר הנרשמים.... באתר תל אביב שלי מופיעה רשימה מפורטת של הסיורים |
| הסודות הכמוסים של הכרם - טעמים וריחות בכרם התימנים - יום שישי ה-14 בדצמבר בשעה 10:00 בבוקר |
.jpg) |
סיור חד פעמי המשלב את הסודות הכמוסים בכרם התימנים, סיור של ריחות וטעמים. סיור ססגוני של ריחות וטעמים בשכונה הציורים כרם התימניים בתל-אביב שהוקמה כשכונת קרטונים ופחונים כ-30 שנה לפני הקמת אחוזת בית.
לצפייה בסיור מצולם, אנא לחץ בלינק הבא:
http://www.youtube.com/watch?v=jUk8VmrD0_8
אנו נכיר במהלך הסיור את הפינות הקטנות והמיוחדות בשוק ססגוני ומיוחד זה. הסיור בכרם יהיה בעקבות הבתים נמוכי הקומה, הפאות המסתלסלות השמלות הרקומות, הצעד הקליל וניחוח הפיתות הנאפות. בין היתר נטעם לחוח וביצה אצל נחמה.
נשמע על המוכתר הראשון של הכרם משה לוי ונחום ועל הדפוס המיוחד שהקים, דפוס מל"ן, על מלכת אסתר הראשונה. נבקר בבית הצדפים, בפינות הנסתרות ובכלל נלמד על תרומתם הגדולה של התימניים לבניין הארץ, תרבותה והמאכלים שלה, מימי כפר השילוח, משה יבניאלי ובית המוטור בכינרת.
סיור טעמים שהוא חגיגה לא רק לחובבי הקולינריה. את הסיור יקיים, חוקר ת"א אילן שחורי, עלות הסיור 90 שקלים (כולל הטעימות) ונפגשים ביום שישי בבוקר ה-14 בדצמבר - בשעה 10:00 בצהריים בכניסה לרח' נחלת בניימין. הסיור יתקיים בתנאי מוקדם של השתתפות עשרה אנשים.
הרשמה באתר תל אביב שלי או על ידי לחיצה בלינק הבא:
http://www.mytelaviv.co.il/tour_page.asp?topic_id=390
|
| מלחמת שלוש ברוקח: סיפורה של אחוזת ביית ונווה צדק - שבת ה-15 בדצמבר בשעה 10:00 בבוקר |
סיור המציג את הסיבות שהביאו להקמת אחוזת בית, מקום מגורי התושבים הראשונים לצד סיפורה של נווה צדק ומלחמת 150 השנה בין משפחות שלוש ורוקח. מקום הפגישה לסיור, מתחת מגדל שלום ליד חנות גולף בשעה 10:00, מחיר 85 שקלים למשתתף, וכן ניתן להירשם בלינק הבא:
http://www.mytelaviv.co.il/tour_page.asp?topic_id=384 |
|
|
|
| נפלאות שכונת עג'מי ביפו. האמת על השכונה והשקרים של הסרט |
|
|
יום שבת ה-15 בדצמבר בשעה 15:00 - סיור מפתיע בשכונת עג'מי היפואית, בין נצרות וציונות, שכלל לא דומה לסרט שקלקל את הדימוי לשכונה. הרשמה מראש חובה. מחיר 85 שקלים למשתתף. נפגשים ברחבת השעון ביפו. |
|
| |
|
|
|
|
| אמריקה בתל-אביב - סיור מיוחד במושבה האמריקאית טמפלרית בין יפו לת"א. היכן שהכל התחיל |
|
|
יום שבת 15 בדצמבר בשעה 12:30 - מקום פגישה - רחוב אילת פינת רחוב ניצנה, מול מסעדת נלו. הדרמה מאחורי הקמת המושבה האמריקאית שהפכה למושבה הטמפלרית. על הברון יוסטינוב (בתמונה) ועל מלון ירושלים, הרשמה מראש חובה 85 שקל, (פגישה אילת פינת ניצנה) |
|
| |
| בקרוב אתר תל אביב שלי המחודש My Tel Aviv |
| מחכה לראתכם בסיורים ולכל שאלה ניתן לפנות אלי. בברכה מאילן שחורי 052-7747748 |
Ilan, תמונה היסטורית נדירה: בשבת הקרובה ה-15 בדצמבר ימלאו 64 שנה לתחילת מבצע "על כנפי נשרים", לעלייתם של יהודה תימן למדינת ישראל. בתמונה: משפחה תימנית בדרכה למחנה המעבר של הג'וינט ליד עדן.
כרזה, מודעה או גלויה זו ורבות אחרות, תצלומים נדירים וחדשים. מידע תיירותי, היסטורי, ארכיאולוגי רב. חדשות מתחומי התיירות ועוד הרבה הפתעות. הכל באתר התיירות החדש. תיור ישראלי בכתובת:
http://www.mytour-il.co.il
|
|
לשיתוף ניוזלטר זה בעמוד הפייסבוק אנא לחצו על הלוגו המצורף |
Ilan
|
|
|
| |
|
|
_600x428(1).jpg)
_600x440(1).jpg)
_427x600(1).jpg)
_563x600(1).jpg)
_600x296(1).jpg)
_574x428(1).jpg)
_363x600.jpg)
_600x404(1).jpg)
_600x302(1).jpg)
_600x369(1).jpg)
_600x366(1).jpg)
_600x397(1).jpg)
_458x402(1).jpg)
_384x412.jpg)
_468x600(1).jpg)
_600x450(2).jpg)
_600x337(1).jpg)
.jpg)
_600x375(1).jpg)
.jpg)
_600x428(1).jpg)
.jpg)
_600x375(1).jpg)
