טיולי ם פרטיים ברחבי ישראל לבודדים VIP וקבוצות עם אילן שחורי

ספרים חדשים בנושא א"י

גלריית סרטים

גלריית תמונות

פורומים

לוח אירועים

ארכיון ניוז-לטר שבועי

העולם שלי - מאמרים וכתבות על אטרקציות עולמיות

מאמרים וכתבות תיירותיות

עמוד הבית

ארכיון ניוזלטר - תיור ישראלי

ניוז-לטר מספר 39 - 15.11.2012 - כשתל אביב הופצצה במלחמת העצמאות

יום חמישי 15 בנובמבר 2012 - א בכסליו תשע"ג ניוזלטר מס' 39

האזעקה ביום חמישי בערב בתל-אביב הזכירה נשכחות: 150 מאזרחי העיר נהרגו מהפצצות מטוסים מצריים במהלך מלחמת העצמאות. עד היום לא הונצח זכרם

לראשונה מזה שנים רבות, נשמעה ביום חמישי בערב אזעקה בתל-אביב בעקבות טיל ששוגר מעזה ונפל בשטחים פתוחים, הרחק ממרכז העיר. חלק מהמערכה "עמוד ענן" המתרחשת בימים אלה ברצועה.

לא הייתה זו הפעם הראשונה שבה הותקפה תל-אביב. לפני עשרים שנה נפלו טילים על תל אביב במהלך "מלחמת המפרץ". במלחמת העולם השנייה, היו אלה מטוסים איטלקיים שהובילו להרג אזרחים ברחובות העיר, אך במלחמת העצמאות ספגה תל אביב את המכה הקשה ביותר מהפצצות גלי מטוסים מצריים.

בין אפריל ליולי 1948 ספגה תל אביב את רוב אבדותיה במלחמת העצמאות, ומהקשים בתולדותיה. הקרבות והיריות מהשכונות הערביות מאזור יפו, היו זניחים לעומת ההפצצות הקשות של מטוסי הקרב המצריים והניסיון להרעישה מכיוון הים. למעלה מ־150 מתושבי תל אביב נהרגו בהפצצות המטוסים המצריים שהחלו פחות מיממה לאחר הכרזת המדינה, ב־15 במאי 1948.

להק מטוסים מצריים מסוג ספיטפייר תקף את תל אביב, ובעיקר את שדה התעופה ׳שדה דב׳, ורוב הפגיעות וההרוגים היו באזור זה ובנמל תל אביב, ששימש עדיין את אוניות המעפילים. אחד המטוסים נפגע בשמי תל אביב, והיה למטוס האויב הראשון שהופל במלחמת העצמאות. לאחר שיפוצו, צורף המטוס לחיל האוויר שבדרך, והטייס המצרי נלקח בשבי. כמו כן נפגע מטוס מצרי נוסף.

שלושה ימים לאחר מכן, ב־18 במאי 1948, הייתה ההתקפה המצרית הקשה ביותר על העיר, שכוונה בעיקר לתחנה המרכזית של תל אביב, שספגה את רוב הפגיעות. בהפצצה זו מצאו את מותם 41 אזרחים, וחורבן והרס נגרמו בדרומה של תל אביב ובמרכזה. בהתקפה זו נפגע אחד מסמליה של תל אביב באותה תקופה, אוטובוס הקומתיים, שבלט בנוף העיר, נשרף במהלך ההפצצה בתחנה המרכזית. יומיים לאחר מכן, ב־20 במאי הפציצו המצרים פעם נוספת את תל אביב ופרווריה, וגרמו לחמישה הרוגים. ב־3 ביוני 1948 הגיע לשמי תל אביב להק נוסף של מפציצים מצריים, הפעם בלי לגרום נזק של ממש. שני מטוסים מצריים מסוג דקוטה הופלו בידי מטוסים ישראליים לשמחת התושבים.

לישראל לא היה עדיין כוח אווירי של ממש שיהיה מסוגל להתמודד עם התוקפים. ב־19 במאי החלה לפעול טייסת תל אביב, שבסיסה היה בשדה דב, בהשתתפות המח״ל (מתנדבי חו״ל), רובם צוותי חיל אוויר מנוסים מהארצות האנגלו סכסיות. הגיעו גם מטוסי ׳מסרשמידט׳ מצ׳כוסלובקיה.

ביום ה־3 ביוני חל מפנה (תולדות מלחמת הקוממיות, עמ׳ 233): בשעה 12.31 בערך, צפרו צופרות האזעקה ברחובות תל אביב. טרטור מנועים נשמע מתקרב, עוד קודם שהספיקו אזרחי העיר להגיע למקלטים, נראו שני מטוסי ׳דקוטה׳ מתקרבים לעיר, מתחילים לשחרר את פצצותיהם.

בו ברגע בא מצד השמש ומעליהם, מטוס קרב, ופתח על אחד מהם באש קצובה, צרור אחר צרור. המטוס המצרי ניסה להימלט ממתקיפיו בצלילה ובסיבובים חדים, אך מנועיו החלו לפלוט עשן, והוא נראה מאבד גובה במהירות, עד שגלש עטוף עשן סמיך לכיוון בת ים, והתרסק על החוף, ב־52 ק״מ דרומית ממנה, וכל אנשי צוותו נהרגו, בינתיים רדף המסטרשמידט, שלנו אחרי המטוס המצרי השני, ופתח באש גם עליו. המצרי ניסה להתרחק תוך כדי סיבובים חדים, אך גם הוא נפגע, ונראה גולש לעבר הדרום, ולתוך שטח ערבי. מאוחר יותר נמצאו שרידיו. טייסת הקרב חגגה את ניצחונה הראשון.

למחרת השיגה ניצחון מכריע שני: בקרב ים אוויר, ב־6.4 בשעות אחר הצהריים, הזעיק מטה חיל האוויר כל מטוס ראוי לשימוש, כדי להפציץ שלוש אניות מצריות, שקרבו לחופי תל אביב והחלו בהפגזתה. בזה אחר זה המריאו שלושה מטוסים, קרבו אל אחת האניות, והתאמצו לפגוע בה. בגלל האש הנגד מטוסית החזקה, ומחמת חוסר ניסיונם של הטייסים בהתקפת מטרה נעה, ללא מכווני פצצות, פגעה באוניה רק פצצה אחת, הגם שנערכו שש התקפות. אף על פי כן פנו שלושתן דרומה, והחלו נמלטות לכיוון עזה, ומטוסינו אחריהן. האש החזקה של האניות פגעה באחד ממטוסינו, והוא נפל לים. הטייס והתותחן שלו נספו.

בימים שלאחר יום ה־6.3, לא תקף עוד האויב את תל אביב במטוסי "דקוטה" עליונותו של האויב נשברה. למחרת, ב־4 ביוני, תקפו המצרים את תל אביב עם שלוש ספינות קרב. אוניות המלחמה המצריות קרבו לחופי תל אביב, חיל הים הישראלי ובעיקר מטוסי חיל האוויר תקפו את אחת האוניות וגרמו לה נזקים רבים. האוניות נמלטו דרומה ומטוסי חיל האוויר דלקו אחריהן ופגעו בהן פגיעות ישירות.

בקרב זה נפגע אחד המטוסים הישראליים ונפל לים. הטייסים אהרון דוד שפרינצק (בנו של יו״ר הכנסת הראשון יוסף שפרינצק) ומתתיהו סוקניק (אחיו של יגאל ידין), שהיה התותחן במטוס, לא נמצאו עד היום.

הפצצת המטוסים המצריים חזרה מקץ ארבעה ימים, ב־8 ביוני תקפו כמה גלים של מטוסים את מרכז תל אביב ופגעו בעיקר בנשים וילדיהן שעה שערכו קניות.

בהתקפה נהרגו שבע נשים ושני ילדים, ולמעלה מעשרים נשים נפצעו, על פי דיווחי עיריית תל אביב מאותם ימים, רוב ההרוגים והפצועים היו עקרות בית. בעקבות ההתקפה פרסמה עיריית תל אביב מודעות אזהרה בחוצות העיר האוסרות על רחצה בים והתקהלות בחופים מחשש לתקיפות המטוסים.

למחרת, ב־9 ביוני, הגיעו שוב מטוסי הפצצה מצריים לתל אביב, אך הפעם הם החליטו להשליך את הפצצות מגובה רב מחשש להיפגע מאש נגד מטוסים. ארבע נשים וילדה נהרגו בהפצצה זו ו־12 איש נפצעו.

הפצצה זו עוררה ביקורת חריפה נגד המצרים, שכן כוונה נגד אוכלוסייה אזרחית. הוגשה תלונה לצלב האדום, ויום לאחר ההפצצה, ב־10 ביוני, פרסמו אנשי הצלב האדום הבינלאומי שישבו בתל אביב הודעת גינוי, באמצעות מרכז הצלב האדום בג׳נבה.

בהודעה נאמר כי ״ההתקפה על תל אביב ב־9 ביוני בוצעה ממטוס שהטיל פצצות מגובה רב וללא כל ניסיון לזהות מטרות צבאיות״. חודש לאחר מכן ב־ 13 ביולי, כמה ימים בלבד לאחר תום ההפוגה הראשונה, חידשו המצרים את ההפצצות על תל אביב. בהתקפה זו נהרגו 19 איש ו־45 נפצעו. עד ה־16 ביולי גבו ההפצצות המצריות עוד 31 קורבנות ומאות פצועים. ב־14 ביולי, יום לאחר חידוש ההפצצות המצריות כינס ראש עיריית תל אביב ישראל רוקח את מועצת העירייה לדיון מיוחד.

מדבריו הסתבר שחלק מהנפגעים קיפחו את חייהם, בעת שעלו על גגות הבתים להתבונן במטוסים המצריים ולא ירדו למקלטים. בפרוטוקול נאמר: ראש העירייה מוסר על תוצאות הפצצת הטרור אתמול של חיל האוויר המצרי על תל אביב, נזרקו פצצות על 13 מקומות בדרום העיר ובמרכזה ונהרגו 19 אנשים, נשים וילדים ו־45 נפצעו. מר רוקח מדגיש כי חלק גדול מן הנפגעים היה בחוץ או בקומות העליונות של הבתים, אם כי אות האזעקה ניתן זמן רב לפני ההפצצה. הקהל מתבקש לא להקל ראש לסכנת ההפצצות.

בעת הדיון אמרו אחדים מחברי המועצה, שכמה מן הנפגעים עמדו בתור לקבלת נפט. יש להקפיד על כך שהנפט יחולק לצרכנים בדירותיהם כדי למנוע תורים ברחובות.

רוקח הציע בעקבות זאת לחשוב על אפשרות לחלק את הנפט בחנויות המכולת כדי למנוע את התורים ברחובות. ארבעה ימים לאחר מכן, ב־18 ביולי, בעקבות סדרת הפצצות שבה נהרגו תושבים רבים, כינס רוקח פעם נוספת את מועצת העיר, שהתייחדה עם ההרוגים הרבים, והביעה צער רב. כן הוזכרו בישיבה החיילים שנפלו בחזיתות השונות. על ההפצצות המצריות אמר רוקח: אני מביע מחאה על הפצצת רובעי המגורים ובייחוד על הפצצת מרכז האשפוז הרפואי בשבת זו.

בהתקפה זו הוטלו פצצות בסביבות בית החולים העירוני, מגן דוד ובית הבריאות העירוני ע״ש שטראוס, אם כי התנוססו על כל הבניינים האלה דגלי מגן דוד אדום והצלב האדום.

בסופה של הישיבה הטילה מועצת העירייה על רוקח לשלוח מברקי מחאה למרכז הצלב האדום בג׳נבה ולמזכיר האו״ם על פגיעה נפשעת זו.

ב־18 במאי יצא ש׳ בן אריה, כתב ׳ידיעות אחרונות׳, לרחובות ת״א המופצצת כדי להביא את רשמיו על שגרת החיים בעיר המופצצת. בין היתר כתב: העיר באפלה, ת״א מותקפת מהאוויר. קל לתאר לעצמנו מהו הרושם בעולם.

דווקא בזמנים כשהדואר לא פועל ושירות הטלגרף צולע, מרחוק ה׳שד׳ נראה פי כמה איום ונורא מאשר מקרוב... אליבא דאמת: תל אביב שקטה! תל אביב עובדת! החיים מתנהלים בה כרגיל. על אף האזעקות ועל אף ההפצצות ועל אף הקורבנות ברכוש ובנפש. אך חלילה לנו, לתל אביביים לזלזל בסכנות הכרוכות בהרעשות מן האוויר. כי יש לנו עסק עם אויב בלתי מתורבת, עם אויב שאיננו מתחשב עם העובדה שאין תל אביב מצודה צבאית, אלא עיר פרזות, עיר נמל אזרחי ולא צבאי ולא בסיס...איך חיה תל אביב בערב ובלילה האיפול? כרגיל. בתי קפה פתוחים, בתי הקולנוע פתוחים ואינם ריקים. תנועת האוטובוסים מתנהלת כסדרה. וגם מכוניות ומוניות וגם הולכי רגל. וזוגות צעירים אינם מוותרים על כוס קוקטייל באולמי הריקודים. כי הבחור מהחזית, שנזדמן ליום או יומיים חופש בתל אביב ממהר לבית חברה ומזמין אותה, והיא נענית, ורוקדים. אזעקות? אין דבר. קול הצופר מתערב במנגינת הטנגו? אין זה מפריע.

לקראת יום העצמאות השלישי, החליטה מועצת העירייה ב־9 במאי 1951, להקים שלוש אנדרטאות ברחבי העיר לזכרם של מגיני תל אביב ובניה במלחמת העצמאות. הוכרזה תחרות נושאת פרסים. נקבע שהאנדרטאות יוקמו האחת בכיכר מלכי ישראל לזכר בני תל אביב שנהרגו במלחמה; השנייה בגבול תל אביב יפו, לזכרם של ההרוגים בעת כיבוש יפו, והשלישית בגן העצמאות - לזכר הטייסים שנפלו בהגנת העיר.

הפסל בכיכר מלכי ישראל לא הוקם בסופו של דבר, ולאחר שנים התכנית פינתה מקומה לאנדרטת השואה של יגאל תומרקין. אתר הנצחה עשוי שיש לזכר משחררי יפו, מעשה ידיו של הפסל מיכאל קארה, הוא המרשים מביניהם. הפסל, שהוקם ב־1957, הוצב במרכז גן הכובשים, דרומית לחניון כרמלית שבפאתי שוק הכרמל, במקום שנקרא בעבר ׳שכונת מאה שערים׳. באנדרטה מתוארות שלוש דמויות של לוחמים פורצים אלי קרב. ידם האחת אוחזת בנשק והשנייה בכלי עבודה. בבסיסה מובאת הכתובת ״מנשרים קלו מאריות גברו״, הלקוחה מקינת דוד על שאול ויהונתן. בצדה השני של האנדרטה מופיעים סמל עיריית תל אביב, סמלי האירגונים של האצ״ל ו׳ההגנה׳ וסמל המנורה של מדינת ישראל.

האנדרטה השנייה, ׳אנדרטת השחף׳ הוקמה לזכר הטייסים שנפלו בעת שתקפו את אוניות המלחמה המצריות, אהרון דויד שפרינצק ומתתיהו (מתי) סוקניק. האנדרטה, שהוקמה בשנת 1952, מוצבת בחלק הצפוני של גן העצמאות ומתנשאת לגובה של 13 מ׳. האנדרטה, שעוצבה בידי אבא אלחנני בשיתוף בנימין תמוז, נראית כציפור פצועה שאחת מכנפיה שבורה. אחת הכנפיים עשויה מכנף מטוס ישראלי שהופל. באנדרטה שילוב של חלק אותנטי - כנף המטוס שנפגע, עם חומרים פיסוליים אחרים: בטון ופלדת אל־חלד.

מלחמת העצמאות בתל אביב לא נחקרה לעומקה, אולי משום שנטלה חלק שולי בקרבות. אולם הטראומה שידעו תושבי תל אביב בתקופה זו הייתה קשה והשפעתה ניכרה עוד שנים ארוכות.

הסברי תמונות:

1. התמונה העליונה:   בית שנפגע בהפצצת מטוסים מצריים במרכז תל אביב. 16.5.1948

2. מתוצאות ההפצצה של המטוסים המצריים במלחמת העצמאות באזור התחנה המרכזית בתל אביב, ארבעה ימים לאחר הכרזת המדינה. במהלך ההפצצה נפגע אוטובוס   הקומתיים של חברת "דן", היחיד שהיה ברשותו

3.  אנדרטה לטייסים אהרון דוד שפרינצק ומתי סוקניק, שמטוסם נפל בעת מרדף אחרי הספינות המצריות. האנדרטה, שעוצבה בידי אבא אלחנני ובהשתתפות בנימין תמוז, הוקמה   בחלק הצפוני של גן העצמאות בשנת 1952. על האנדרטה בתוב: ״לזכר הטייסים שנפלו בהגינם על תל אביב״. על סלע בצד האנדרטה מובאים שמותיהם: ״לזבר הטייסים שיצאו להגן על העיר ועל הארץ ולא חזרו. דוד בן יוסף שפרינצק הי״ד, מתתיהו (מתי) בן ליפא סוקניק הי״ד״

4. קטע מ"ידיעות עיריית תל-אביב, שיצא לאור במהלך הפצצות המטוסים המצריים.

5. כוחות ה׳הגנה׳ ומתנדבים מפנים פצועים בעקבות הפצצות המטוסים המצריים על תל אביב במלחמת העצמאות. 27 בספטמבר 1948

6.  מטוס מצרי שהופל בחוף תל אביב במאי 1948. המטוס תוקן ושירת את כוחותינו.

7. קטע מפרוטוקול הנהלת עיריית ת"א בימי ההפצצות.

8.     הפסל שהוקם בגן הכובשים לזכר הרוגי האצ"ל וההגנה במערכה על כיבוש יפו במלחמת העצמאות.

לשיתוף ניוזלטר זה בעמוד הפייסבוק אנא לחצו על הלוגו המצורף

ומה בהמשך הניוזלטר....

בהמשך הניוזלטר ניתן להנות גם ממידע רב בתחומי תולדות ארץ ישראל, כנסים חדשים, ספרים, סיורים ועוד

במהלך סוף השבוע הקרוב 16-17 בנובמבר, אם לא יוכרז בת"א מצב חרום, אני מתכנן מספר סיורים כמו סיור טעמים, ריחות ואנשים בכרם התימנים, בנווה צדק והמושבה האמריקאית טמפלרית ביפו, וכמובן שכונת עג'מי. יש להירשם מראש באתר .

לעמוד ההרשמה לכל הסיורים, ניתן ללחוץ על הלינק הזה:
http://www.mytelaviv.co.il/tours_all.asp

אתר תל אביב שלי המחודש עלה לאוויר - לחצו על הבאנר

Ilan, חדש...חדש..חדש..
מהערב, עלה לאוויר אתר תל אביב שלי המחודש. הכל על תולדות תל-אביב. כנסו לראות והביעו את דעתכם. מאילן שחורי

מאמר חדש על תולדות ועדת השמות בעיריית תל אביב מאת אילן שחורי

Ilan, בימים אלה יצאה לאור חוברת חדשה של המגזין "ארץ וטבע" העוסק בסוגיות בתולדות א"י.

במגזין זה התפרסם הפעם מאמר שלי על תולדות ועדת השמות בעיריית תל אביב.

לקריאת המאמר המלא - יש ללחוץ על השורה הזו

אשמח לשמוע את חוות דעתכם

"ימי הגימנסיה", על ימיה של הגימנסיה העברית הראשונה - תערוכה חדשה במוזיאון ארץ ישראל בת"א

במוזיאון ארץ ישראל בת"א, תיפתח ביום שני, ה-3 בדצמבר, תערוכת "ימי הגימנסיה", על ימיה של הגמנסיה העברית הראשונה בין הקמתה ב-1905, עד להרסיתה בהרצל פינת אחד העם ב-1959.

התערוכה מתקיימת תוך ציון 107 שנים להיווסדה של הגינסיה ומתקיימת בשיתוף פעולה בין המוזיאון לגמססיה עצמה. "107 שנה חלפו מאז הקמת הגמנסיה והגיע הזמן לגלות אנשים, מעשים ואירועים בתערוכה המציגה פרקים בתולדות אחד המוסדות החשובים והמשמעותיים ביותר שעיצבו את התרבות העברית. בתערוכה פריטים, מסמכים, דגמים, שרידים מן הבניין וצילומים נדירים מארכיון הגימנסיה", נאמר בהזמנה שמופצת בימים אלה לטקס הפתיחה, שיתקיים במעמד ראש עיריית ת"א רון חולדאי ב-3 בדצמבר שבעה 19:00.

"מבטים מן השוליים" כנס לכבודה של פרופ' דבי ברנשטיין עם פרישתה לגימלאות - 28.11 באוניברסיטת ת"א

הכנס יתקיים ב יום רביעי, ה-28 בנובמבר, באוניברסיטת תל אביב, בבנין נפתלי, בשעה 14.00.
הכנס, תחת הכותרת, "מבטים מן השוליים", הוא הזדמנות חשובה להיוודע הן לעבודתה יוצאת הדופן של דבי על תקופת המנדט והן להיסטוריה ולתיאוריה של "מבט מן השוליים"

קטע קצר מ"ערב טוב ישראל" עם אילן שחורי ובו המלצות למסלולי סיור לתקופת סוף הקיץ וראשית הסתיו

Ilan, לפני ימים אחדים, השתתפתי בתכנית בערוץ הראשון בטלוויזיה "ערב טוב ישראל" ובו הבאתי צילומים שלי מצפון הארץ ומספר המלצות למסלולי סיורים בתקופת החגים.

לצפייה בשידור עליכם ללחוץ על הלינק הזה

ריקי הראל משוחחת ברשת א עם אילן שחורי על טיולי סוכות 2 באוקטובר 2012

הראיון הרדיופוני שנמשך כשעה, היה בתוכניתה של ריקי הראל ברשת א', ביום 2 באוקטובר בשעה 11:00.

להקשבה לכל הראיון יש ללחוץ על הלינק הזה:

סקירון - חדש על המדף: סקירה ראשונית של ספרים ומחקרים בנושא תולדות ארץ ישראל וידיעת הארץ

חמש דקות מהצימר / אמנון גופר

הוצאת "עם עובד" והסופר ומורה הדרך אמנון גופר חברו יחדיו ובימים אלה הוציאו לאור ספרון אלבומי חביב בשם "חמש דקות מהצימר", חופשה אחת ו-80 טיולים בלתי נשכחים באזור הצפון. עיתוי מושלם לימים של תחילת סוף העונה החמה, בואכה חגי תשרי והקרירות הצפונית הנעימה. שמו של הספר מרמז על הכלול בו.

ב-192 עמודים, עם צילומים יפים מעשה ידיה של הצלמת עדי אלדר, מביא אמנון גופר את הקורא אל 80 הצעות למסלולי טיולים הסמוכים לצימרים ובתי הארחה בצפון. טיולי, שלי עדות מחברו קצרים ונטולי מאמץ "כאן ממש קרוב על יד הכביש, בקצה חורשה או במורד הוואדי. לא יותר מחמש דקות נסיעה ועוד קטע הליכה וכבר נגעתם".

לעמוד באתר תיור ישראלי - המרחיב על הספר החדש חמש דקות מהצימר - יש ללחוץ כאן: ›

כל ההתחלות / מרדכי נאור

הסופר וחוקר תולדות ארץ ישראל, ד"ר מרדכי נאור עשה זאת שוב. בימים אלה, מצטרף ספר חדש לרשימה הארוכה של למעלה מ 130 ספרים, רובם בנושאי ארץ-ישראל והעם היהודי, שכתב וערך ד"ר מדרכי נאור.
הפעם, לקראת ראש השנה תשע"ג, החליט מוטקה נאור לעסוק בהתחלות החדשות בארץ ישראל המתחדשת מאז היציאה מחומות ירשלים במחצית המאה ה-19. ספרו " כל ההתחלות – 120 התחלות ישראליות: בחברה, בצבא, בכלכלה ובתרבות, שיצא לאור הוצאת "מודן", הוא במתכונת אלבומית ומתפרש על פני 220 עמודים המודפסים ,בכרומו נאה וצילומים היסטוריים וכרזות נוסטלגיות המעוררות געגועים לעבר.

לעמוד באתר תיור ישראלי - המרחיב על הספר החדש כל ההתחלות - יש ללחוץ כאן: ›

פרויקט אתרי מורשת - מעכשיו חדשות ועדכונים מדי יום באתר תיור ישראלי

ממשלת ישראל מצויה בעיצומו של פרוייקט פיתוח ושימור אתרי המורשת בישראל. החלטת הממשלה קבעה כי יש לשקם ולהעצים תשתיות מורשת לאומית, באמצעות השקעה ממשלתית בשיקום ושימור נכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים, המביאים לידי ביטוי את המורשת הלאומית של עם ישראל בארצו.

לפרוייקט אתרי מורשת באתר תיור ישראלי לחצו כאן: ›

המשך הטור הימני....

אנו באתר "תיור ישראלי" החלטנו לעקוב מקרוב אחרי פרוייקט חשוב זה ונביא מידי פעם עידכונים. באתר נפתח איזור מיוחד למידע בנושא פרוייקט המורשת, בכלל זאת חוברת מיוחדת שהוכנה על ידי מזכיר הממשלה, עו"ד צבי האוזר המרכז את הפרויקט.

לפרוייקט אתרי מורשת באתר תיור ישראלי לחצו כאן: ›

Ilan

פתחתי בפייסבוק עמוד מיוחד לתיירות ישראלית, מידע היסטורי סיורים ועוד בשם תיור ישראלי, אשמח עם תכנסו ותצטרפו על ידי עשיית LIKE

http://www.facebook.com/MyTourIl

אנא תעבירו מיל זה גם לחבריכם ואשמח לראותכם בסיורים. כדאי לדעת שאני מקיים במהלך השבוע סיורים פרטיים, לבודדים וקבוצות בעברית ואנגלית. לישראלים ותיירים. על הסיורים הללו ניתן לראות בקליפ הנ"ל

http://www.youtube.com/watch?v=ZQKj4lhfmwQ

אני מאחל לכם סוף שבוע נעים ומקווה לראותכם בסיורים

חדשות וידיעות מתחומי תולדות א"י וידיעת הארץ: אירועים, כנסים, ימי עיון ומידע רב

באתר תיור ישראלי, מופצים מדי יום חדשות בנושאי תולדות ארץ ישראל, ידיעת הארץ וסיורים מומלצים. אנא לחצו על הלינק הבא למבחר החדשות שפורסמו השבוע.

לקריאת לקט מהחדשות ניתן ללחוץ על הקישור הבא:

בחפירות שערכה לאחרונה רשות העתיקות ב'עינות ניסנית' שבשוליים המערביים של עמק יזרעאל לקראת הרחבת צומת היוגב (כביש 66) ע"י החברה הלאומית לדרכים, נחשפה באר נדירה מן התקופה הניאוליתית. הארכיאולוגים מעריכים כי הבאר נבנתה לפני כ-8,500 שנה. במהלך
החפירות נחשפו בעומק הבאר שרידי עצמות של אישה כבת 19, ושל גבר, שהיה מבוגר יותר. כיצד הגיעו אלה לתוך הבאר? האם היתה זו תאונה - או אולי רצח? נכון לעכשיו, התשובה לשאלה היא בגדר תעלומה.

לקריאת לקט מהחדשות ניתן ללחוץ על הקישור הבא:

סיורים בהדרכת אילן שחורי - תל אביב שלי לסוף השבוע הקרוב - בכפוף למספר הנרשמים.... באתר תל אביב שלי מופיעה רשימה מפורטת של הסיורים

הסודות הכמוסים של הכרם - טעמים וריחות בכרם התימנים - יום שישי ה-16 בנובמבר בשעה 10:00 בבוקר

סיור חד פעמי המשלב את הסודות הכמוסים בכרם התימנים, סיור של ריחות וטעמים. סיור ססגוני של ריחות וטעמים בשכונה הציורים כרם התימניים בתל-אביב שהוקמה כשכונת קרטונים ופחונים כ-30 שנה לפני הקמת אחוזת בית.

לצפייה בסיור מצולם, אנא לחץ בלינק הבא:
http://www.youtube.com/watch?v=jUk8VmrD0_8

אנו נכיר במהלך הסיור את הפינות הקטנות והמיוחדות בשוק ססגוני ומיוחד זה. הסיור בכרם יהיה בעקבות הבתים נמוכי הקומה, הפאות המסתלסלות השמלות הרקומות, הצעד הקליל וניחוח הפיתות הנאפות. בין היתרנטעם לחוח וביצה אצל נחמה.

נשמע על המוכתר הראשון של הכרם משה לוי ונחום ועל הדפוס המיוחד שהקים, דפוס מל"ן, על מלכת אסתר הראשונה. נבקר בבית הצדפים, בפינות הנסתרות ובכלל נלמד על תרומתם הגדולה של התימניים לבניין הארץ, תרבותה והמאכלים שלה, מימי כפר השילוח, משה יבניאלי ובית המוטור בכינרת.

סיור טעמים שהוא חגיגה לא רק לחובבי הקולינריה. את הסיור יקיים, חוקר ת"א אילן שחורי, עלות הסיור 90 שקלים (כולל הטעימות) ונפגשים ביום שישי בבוקר ה-16 בנובמבר - בשעה 10:00 בצהריים בכניסה לרח' נחלת בניימין. הסיור יתקיים בתנאי מוקדם של השתתפות עשרה אנשים.
הרשמה באתר תל אביב שלי או על ידי לחיצה בלינק הבא:
http://www.mytelaviv.co.il/tour_page.asp?topic_id=390

מלחמת שלוש ברוקח: סיפורה של אחוזת ביית ונווה צדק - שבת ה-17 בנובמבר בשעה 10:00 בבוקר

סיור המציג את הסיבות שהביאו להקמת אחוזת בית, מקום מגורי התושבים הראשונים לצד סיפורה של נווה צדק ומלחמת 150 השנה בין משפחות שלוש ורוקח. מקום הפגישה לסיור, מתחת מגדל שלום ליד חנות גולף בשעה 10:00, מחיר 85 שקלים למשתתף, וכן ניתן להירשם בלינק הבא:
http://www.mytelaviv.co.il/tour_page.asp?topic_id=384

נפלאות שכונת עג'מי ביפו. האמת על השכונה והשקרים של הסרט

יום שבת 17 בנובמבר בשעה 16:00 - סיור מפתיע בשכונת עג'מי היפואית, בין נצרות וציונות, שכלל לא דומה לסרט שקלקל את הדימוי לשכונה. הרשמה מראש חובה. מחיר 85 שקלים למשתתף. נפגשים ברחבת השעון ביפו.

לפרטים והרשמה לסיור נפלאות שכונת עג'מי יש ללחוץ על הלינק הזה ›

אמריקה בתל-אביב - סיור מיוחד במושבה האמריקאית טמפלרית בין יפו לת"א. היכן שהכל התחיל

יום שבת 17 בנובמבר בשעה 12:30 - מקום פגישה - רחוב אילת פינת רחוב ניצנה, מול מסעדת נלו. הדרמה מאחורי הקמת המושבה האמריקאית שהפכה למושבה הטמפלרית. על הברון יוסטינוב (בתמונה) ועל מלון ירושלים, הרשמה מראש חובה 85 שקל, (פגישה אילת פינת ניצנה)

לפרטים והרשמה לסיור אמריקה בתל אביב יש ללחוץ על הלינק הזה ›

בקרוב אתר תל אביב שלי המחודש My Tel Aviv

מחכה לראתכם בסיורים ולכל שאלה ניתן לפנות אלי. בברכה מאילן שחורי 052-7747748

היו היה פעם.....

Ilan, תמונה היסטורית נדירה: יולי 1934 - המונים משתתפים ברחוב אלנבי בלוויתו של חיים נחמן ביאליק.

כרזה, מודעה או גלויה זו ורבות אחרות, תצלומים נדירים וחדשים. מידע תיירותי, היסטורי, ארכיאולוגי רב. חדשות מתחומי התיירות ועוד הרבה הפתעות. הכל באתר התיירות החדש. תיור ישראלי בכתובת:

http://www.mytour-il.co.il