בלב כרם התימנים בת"א,  בפינת רחוב נחליאלי וחבשוש 28, ניצב בית מיוחד במינו. על   החזית הכפולה של הבית הפינתי, טבועים בטייח, מאות אם לא אלפי צדפים, שלוקטו מחוף הים הסמוך והודבקו על חזיתות הבית, במשך שנים רבות. 

"בית "הצדפים" הוא אחד הבתים המקוריים והמיוחדים ב"כרם התימנים" שגם אוגר בקרבו סיפור מיוחד של בעליו, מימי ביאליק ודיזנגוף, מלחמת השחרור ועד היום.

זו ביתה כיום, של שושנה תירם, אלמנתו של טוב חי תירם, אחראי חופים מטעם
עיריית ת"א, שנפטר לפני יותר משנתיים בגיל 82.  טוב חי היה  במשך שנים דמות ידועה לאורך חופי הים בדרום תל-אביב. דמותו הססגונית עם כובע הגרב על ראשו הייתה חביבה על כולם.  

טוב חי יליד כרם התימנים באותו בית בו חיי כל ימיו, קיבל את שמו לאחר
שכמה מאחיו נפטרו בלידתם. השם חי העניק לו בסופו של דבר אריכות ימים. למשפחתו וחבריו אהב לספר כי הכיר את מאיר דיזנגוף ולא פעם ליווה אותו כשהוא רוכב על סוסו בתהלוכות העדליידע בפורים ובין המסמכים הרבים שהשאיר אחריו גם לא מעט כרטיסי כניסה מקוריים לאירועי עונג השבת של חיים נחמן ביאליק, באולם אוהל שם בת"א, שם רבים מתושבי ת"א הקטנה היו לצידו של המשורר הלאומי.

דיירי בית הצדפים ברחוב חבשוש 28, היו עדים למאורעות הקשים בין יהודים
וערבים בשנות השלושים. באחד מחדריו הסתתרו לוחמי הלח"י ובחדר אחר נחפר סליק נשק של "ההגנה". 

הבית עצמו, שהיה סמוך לשכונת "מנשייה" הערבית, חטף גם לא מעט כדורים, בהתקפות הערבים על כרם התימנים, שוק הכרמל  ונווה צדק בימים שלאחר החלטת עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר, עד אשר אנשי האצ"ל וההגנה כבשו את מנשייה, יפו והשכונות הערביות סביב, שבועות אחדים לפני הכרזת המדינה ב-14 במאי 1948.

בעת עבודתו כאחראי חופים, ובעיקר לאחר צאתו לגמלאות, החל טוב חי באיסוף
כמעט אובססיבי של צדפים לאורך חופי דרום תל אביב. 

במשך מספר שנים ועד סמוך ממש לפטירתו לפני כשנה וחצי, הקפיד למלא את
קירות הבית המיוחד שלו בפסוקים מהמקורות. כדי לחסוך מקום, עיצב טוב חי את הפסוקים בראשי תיבות, ולאלמנתו שושנה השאיר את מפתח הקריאה, כדי שהמבקרים הרבים יוכלו לשחזר את הפסוקים שכתב מצדפים בחזיתות הבית. 
מדובר בלמעלה מ-50 פסוקים בהם למשל ו.ה.ב.ב.ע.ו.ע.ה.ע.פ.ה – שפרושו "וירא ה' באוהל בעמוד ענן ויעמוד  עמוד הענן על פתח האוהל. או  ו.ו.ו.ו.כ.י שהוא "והבאתי וקיבצתי וגאלתי והוצאתי ושכנתי בארץ ישראל" וכך פסוקים ופתגמים רבים. 

גם את ביתו פנימה מלא טוב חי בצדפים ובשרשראות ולעיתים ששונה, המקפידה כל יום לשבת מול פתח הבית, פותחת את הדלת לרווחה, מתגלים מעשי ידיו
המופלאים של טוב חי ז"ל.

כרם התימנים אומנם לא הייתה חלק מייסוד תל אביב. ב 1882 בתקופת העלייה
הראשונה החלו תימנים להתגורר בחלקים שונים בצפון יפו, ולאחר מכן עד מלחמת העולם הראשונה נקבצו למקום משפחות נוספות. אחוזת בית ותל אביב התפתחו מזרחה משם. רק  מאוחר  הרבה יותר, בסוף שנות העשרים וגם סמוך להכרזת המדינה, הצטרף רשמית "כרם התימנים" שכונת קרטון" בשמה הרשמי, לגבולותיה הרשמיים של העיר תל אביב. 

 אך העובדה שאחוזת בית נולדה ב 1909 מצדפים, בהגרלת המגרשים המפורסמת וגם חלקים נרחבים מביתו האישי של עקיבא אריה וויס מייסד העיר נבנו מצדפים, מבליט את הקשר העמוד של העיר לים ולצדפים. כך גם הבית המיוחד הזה בכרם התימנים, ששווה בהחלט ביקור לפני שמלתעות הזמן והמודרניזציה יעלימו גם אותו.