|
|
|
|
|
ניוז-לטר מספר 25 - 2 באוגוסט - הסיפור המרתק של בית המטבחיים הישן של ת"א בו היה סליק סודי של ההגנה |
יום חמישי 2 באוגוסט 2012 - יד אב תשע"ב ניוזלטר מס' 25 |
שביתת אכילת הבשר של תושבי ת"א שהובילה להקמתו של בית המטבחיים העירוני ב-1 בינואר 1930 בניהולו של הווטרינר העירוני ד"ר אריה לויט. ההגנה ניצלה את ההזדמנות |
|
בפינת רחוב הורקנוס ויהושע בן נון 71 בצפון הישן של תל אביב, מתפרש כיום אחד הגנים הלא כל כך ידועים בעיר. גן ברנדר, שבחלקו הדרומי, ניצב על סלע מקומי, פסלו הקינטי של האמן יעקב אגם, שהעמיד במקום מנורת שבעת קנים מסתובבת לה קרא "שורשים - מנורה".
עד לפני שלושים שנה, עמד באותו מקום, במשך 51 שנה בדיוק, בית המטבחיים הראשון של ת"א, שבעת פתיחתו ב-4 בינואר 1931, נחשב למודרני והחדיש ביותר במזרח התיכון. כיום בצדו הצפוני של גן ברנדר, ניתן עדיין לראות שריד בודד של בית המטבחיים הישן, מגדל המים המקומי, שכיום משמש מחסן של המחלקה הווטרינרית בעיריית ת"א.
האיש שהוביל להקמת בית המטבחיים בהוראתו של ראש העירייה מאיר דיזנגוף, היה אז הווטרינר הראשי של תל-אביב, ד"ר אריה לויט ( למעלה בתמונה הגדולה בצד ימין).
ד"ר לויט, יליד ליטא ב-1901, עלה לארץ ישראל ב-1926, לאחר שסיים לימודי וטרינריה בברלין ונתקבל לרופא ממשלתי ועירוני בעכו. בראשית 1929 הועבר לתפקיד רופא-וטרינרי ממשלתי לבית-שאן והנפה, ובכללה הנקודות העבריות בגוש חרוד. בקיץ של אותה שנה הועבר לתפקיד דומה בחברון והיה עד ראייה למאורעות תרפ"ט בחברון ולטבח שעשו הערבים ביהודים במקום ומסר על כך עדות מפורטת.
|
|
לאחר האירועים הקשים בחברון, עבר ד"ר לויט לתל-אביב וסייע למאיר דיזנגוף, בעימות הגדול שלו עם מחלקת הבריאות של ממשלת המנדט בראשותו של הקולונל ג'ורג' ו. הרון, שהתעקש למנוע מעיריית ת"א להקים לעצמה בית מטבחיים לאחר המאורעות שהתחוללו גם ביפו, שם היה בית המטבחים עד אז.
ד"ר לויט היה מעורב גם בשביתה הגדולה של התושבים שנמנעו באותם ימים מאכילת בשר כמחאה על עמדת הבריטים עד שאישרו הקמתו של בית המטבחיים בעיר העברית.
אז מינה אותו מאיר דיזנגוף כמנהל בית המטבחיים העירוני. במקביל יצא לסדרת השתלמויות בארה"ב ללמוד על המודרניזציה של בתי המטבחיים באמריקה. באותם שנים מינה אותו ראש עיריית ת"א גם כיו"ר חברת גן החיות בתל-אביב וד"ר לויט, שהפך לאיש חברה מקובל, חביבם של אנשי האמנות בעיר, עסק רבות בהקמת הגן החדש, כיום איזור גן העיר.
|
|
עד מאורעות אוגוסט 1929, הידועות כמאורעות תרפ"ט, התנהלה השחיטה הווטרינרית של תל אביב, בבית המטבחיים שהיה בבעלותה של עיריית יפו. על פי הסכם שפעל אז, 40 אחוז מסך הכנסות השחיטה היהודית הועברה אז לידי עיריית ת"א וועד הקהילה.
סדרת הפרעות הקשה שהחלה ביפו ב-23 באוגוסט 1929 מנעה מתושבי ת"א להגיע לבית המטבחיים ביפו ומאיר דיזנגוף הורה יומיים לאחר מכן ב-25 באוגוסט 1929 להקים בית מטבחים זמני, בחצר בית החרושת לעיבוד עורות של האחים לבקוביץ בשכונת מחלול. |
|
במקביל פנה דיזנגוף לשלטונות הבריטים בדרישה להעניק לעירייה רישיון להקים בית מטבחיים משלה, אך כאמור ניתקל בסירוב עיקש. שלושה חודשים מאוחר יותר ב 10.11.1929 הוציאו הבריטים צו סגירה נגד בית המטבחיים הזמני ובעירייה היו בחוסר אונים באשר להפסקת השחיטה בעיר.
ב-16.1.1930 התקיימה אצל דיזנגוף פגישה דרמטית בהשתתפות הרב ב"צ ח"י עוזיאל, חברי הנהלת העירייה וועד הקהילה ונציגי הקצבים והשוחטים. נמסר דיווח על הלחצים מול השלטון הבריטי להקמת בית מטבחיים עירוני ובמקביל נמסר על מקומות אחדים בהם עתיד מתחם זה לקום.
אחת ההצעות הייתה להקים את בית המטבחים ליד שפת הים, כדי שהפסולת תושלך מיד לים. אולם אחדים מראשי העירייה בהם דיזנגוף עצמו ובעיקר סגנו ישראל רוקח טענו כי "מוטב לוותר על הבשר בעיר למשך עשר שנים ולא לוותר ולקלקל שטח ליד הים".... |
|
לקראת אמצע 1930 התקבל האישור המיוחל מהבריטים בעיקר לאור טענתו של דיזנגוף כי לא ניתן יהיה להשאיר את 40 אלף תושבי ת"א ללא שחיטה כשרה לאחר שליפו סירבו בתוקף לחזור.
הבריטים אף אישרו לשם הבנייה הלוואה נדיבה בסך 10,500 לא"י. ועדה מיוחדת בעירייה איתרה שטח מוגבה היטב בחלק הצפון מזרחי של העיר, רחוק מכל יישוב. זאת כדי להקל על ניקוז הפסולת מארבעת חלקי הגבעה. היה מי שהזכיר כי בגבעה זו ממש, התחפרה הבריגדה הניוזילנדית ה 156 בעת הקרב על חציית הירקון במלחמת העולם הראשונה.
משימת התכנון לבית המטבחיים ב-20 הדונמים שאותרו, הוטלו על מהנדס עיריית ת"א באותם ימים יעקב בן סירא שיפמן והוא הקים במקום החל מסוף 1930 מספר בניינים בהם אולם שחיטה, רפתות, משרדים להנהלה, חדר שוחטים וקצבים, חדרי רחצה ומזנון. דירה לשומר, מגדל מים (הניצב עד היום) ובור לזבל.
מסתבר שבעת הקמת בית המטבחיים החדש, מפקדי ההגנה ופרנסי העיר ראו בכך הזדמנות לבנות סליק חדש למרכז ההגנה, במרתפי הבניין המרכזי. במהלך במשך חודשים ארוכים מדי לילה חפרו אנשי ההגנה את הסליק באדמת הכורכר הקשה במכושים, כיוון ששימוש בכלים מכניים מרעישים לא היה בא אז בחשבון.
כדי להיפטר מעודפי הקרקע והאבנים, בלי לעורר את חשדם של האנגלים, בנו בחצר גדר מהאבנים ומילאו אותה באבנים ל"גינה". |
|
הפתיחה החגיגית של בית המטבחיים החדש היה ב-4 בינואר 1931 והוא הוגדר בית המטבחיים המסודר והמשוכלל ביותר בארץ ישראל והמזרח הקרוב והפך עד מהרה מודל לחיקוי לבית המטבחים של ירושלים וחיפה.
מעל 140 קצבים עבדו במקום, פרט סוחרי הבהמות ועור, פושטי העורות, פועלי הנקיון וכמובן צוות ההנהלה בראשותו של הווטרינר העירוני של אז ד"ר א. לויט. 1,103 בהמות נשחטו במקום בשנה הראשונה, ושנה לאחר מכן ב 1932 המספר עמד כבר על 5,894 בהמות שנשחטו.
ת"א הלכה והתפשטה צפונה ובית המטבחיים הפך למטרד גדול לתושבי צפון העיר. עם הקמת בית המטבחיים החדש הוחלט בעיריה ב-1981 להרוס את המבנה הישן שנותר ריק ועל חלק מהשטח להקים גן לרווחת תושבי האיזור. שני מבנים עדיין קיימים. בית משרדים קטן המשמש כיום כחדר ניתוח לחתולים חסרי בית ומגדל המים, עדות אילמת לאחד המפעלים הגדולים שידעה ת"א הקטנה.
הסברי תמונות:
תמונה 1: תמונה של בית המטבחים ביום פתיחת המקום ב-4 בינואר 1931. במרכז הקצבים סביב מנהלת ד"ר אריה לויט. למעלה משמאל ד"ר אריה לויט מספר שנים מאוחר יותר ולמטה משמאל מיגדל המים, המבנה היחיד שנותר כיום מבית המטבחיים
תמונה 2: מכתב המינוי של ראש העירייה מאיר דיזנגוף לד"ר אריה לויט
תמונה 3: טקס הפתיחה של בית המטבחיים. ד"ר לויט במרכז ולצידו אבני עוזרו הראשי
תמונה 4: הגעה ראשונה של מכונית אספקת הבשר לבית המטבחיים. במרכז בחלוק הלבן ד"ר אריה לויט.
תמונה 5: ד"ר אריה לויט, עם כל הקצבים של בית המטבחיים בתמונה משותפת.
תמונה 6: מגדל המים כיום של בית המטבחיים, מתחתיו נבנה הסליק. כיום משמש מחסן של מחלקת הוטרינרייה העירונית (צילום: אילן שחורי)
|
לשיתוף ניוזלטר זה בעמוד הפייסבוק אנא לחצו על הלוגו המצורף |
בהמשך הניוזלטר ניתן להנות גם ממידע רב בתחומי תולדות ארץ ישראל, כנסים חדשים, ספרים, סיורים ועוד מחר יום שישי ב-11 בבוקר טו באב, אני אקיים סיור מיוחד על אהבות ובגידות בת"א הקטנה. סיור היוצא בכל מקרה. במהלך השבת אני מתכנן מספר סיורים כמו בנווה צדק והמושבה האמריקאית טמפלרית ביפו יש להירשם מראש באתר . לעמוד ההרשמה לכל הסיורים, ניתן ללחוץ על הלינק הזה: http://www.mytelaviv.co.il/tours_all.asp
|
מחר יום שישי ב-11 בבוקר סיור מיוחד לכבוד ט"ו באב יום האהבה יום שישי ה-3 באוגוסט ב-11 לפני הצהריים |
לכבוד יום האהבה ט"ו באב, אילן שחורי יוביל סיור רומנטי מרתק בתל אביב של פעם, הרומנים, הסיפורים, והטרגדיות של העיר משנות העשרים והשלושים. מה הסוד הרומנטי הנורא של גן מאיר? כיצד קיבל מאיר דיזנגוף במתנה את גן מאיר ומדוע כעס והחליט לקבוע את רחובות סמטה פלונית וסמטה אלמונית. מדוע ברחה מבעלה סוניה גצל שפירא ולמה נקבע השם "כיכר מגן דוד" מי הזמין את ביאליק לגור בתל אביב ומי קבור לצד המשורר הלאומי ורעייתו מאניה. מסלול הסיור יעבור ברחובות והסימטאות המקסימות תל אביב בשנות העשרים והשלושים. יתחיל בסיפור התחדשותו של גן מאיר, ימשיך ברחוב המלך ג'ורג' החמישי, סימטה פלונית ואלמונית, כיכר מגן דוד, רחוב ביאליק ויסיים בבית הקברות טרומפלדור
לפרטים נוספים והרשמה לסיור יש ללחוץ על הלינק הבא:
http://www.mytelaviv.co.il/tour_page.asp?done=yes&topic_id=390
אנא בואו והפיצו לחברים
מאילן שחורי |
סקירון - חדש על המדף: סקירה ראשונית של ספרים ומחקרים בנושא תולדות ארץ ישראל וידיעת הארץ |
|
|
עזריה אלון - טבע ואדם |
|
לא בכל יום יוצאת לאור אוטוביוגרפיה של אדם, שהצליח בחייו לחולל שינוי משמעותי בהרגלי החברה הישראלית והקים אחיו דור שלם של ממשיכי דרכו והוא עצמו בגיל 94 כותב את ספרו, מציג את הישגיו ובעיקר מנחיל את ניסיונו לדורות הבאים. בימים אלה יצא לאור בהוצאת "עם עובד" ספרו של חתן פרס ישראל עזריה אלון, טבע ואדם. בכ-300 עמודים מפרט אלון את פרקי ילדותו, שנותיו בקיבוץ, הסיבות שהביאו אותו לאהבת הטבע וכמובן במקביל, גם את סיפורה של "החברה להגנת הטבע", שעזריה אלון היה ממקימיה. אלון הוא האיש, |
| |
|
|
|
מצודת כח רעות תחת אש / יהודה דקל |
|
לא מעט נכתב על הקרבות הקשים שהתרחשו בגליל במלחמת השחרור. אחד הקרבות הקשים שעוררו גם וויכוחים לא מעטים היה על משטרת נבי יושע, הידועה כיום יותר כ"מצודת כח". יהודה דקל ז"ל, סא"ל במיל. איש פלמ״ח מהגדוד השלישי בחטיבת יפתח, פרסם לפני יותר מעשור, בהוצאת "כרטא", את ספרו "משטרה עברית". בינתיים הלך יהודה דקל לעולמו ועל שמו נוסדה במועצה לשימור אתרי מורשת סדרת ספרים מיוחדת על אתרי ואירועי מורשת. במסגרת זו, יצאה באחרונה מהדורה שניה ומעודכנת לספרו של יהודה דקל. הפעם תחת השם "מצודת כח, רעות תחת אש".
|
| |
|
פרויקט אתרי מורשת - מעכשיו חדשות ועדכונים מדי יום באתר תיור ישראלי |
|
|
ממשלת ישראל מצויה בעיצומו של פרוייקט פיתוח ושימור אתרי המורשת בישראל. החלטת הממשלה קבעה כי יש לשקם ולהעצים תשתיות מורשת לאומית, באמצעות השקעה ממשלתית בשיקום ושימור נכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים, המביאים לידי ביטוי את המורשת הלאומית של עם ישראל בארצו.
|
| |
|
|
|
המשך הטור הימני.... |
|
אנו באתר "תיור ישראלי" החלטנו לעקוב מקרוב אחרי פרוייקט חשוב זה ונביא מידי פעם עידכונים. באתר נפתח איזור מיוחד למידע בנושא פרוייקט המורשת, בכלל זאת חוברת מיוחדת שהוכנה על ידי מזכיר הממשלה, עו"ד צבי האוזר המרכז את הפרויקט. |
| |
[[שם פרטי]]
פתחתי בפייסבוק עמוד מיוחד לתיירות ישראלית, מידע היסטורי סיורים ועוד בשם תיור ישראלי, אשמח עם תכנסו ותצטרפו על ידי עשיית LIKE
http://www.facebook.com/MyTourIl
אנא תעבירו מיל זה גם לחבריכם ואשמח לראותכם בסיורים. כדאי לדעת שאני מקיים במהלך השבוע סיורים פרטיים, לבודדים וקבוצות בעברית ואנגלית. לישראלים ותיירים. על הסיורים הללו ניתן לראות בקליפ הנ"ל
http://www.youtube.com/watch?v=ZQKj4lhfmwQ
אני מאחל לכם סוף שבוע נעים ומקווה לראותכם בסיורים |
ערב לחשיפת ספר חדש על גרמנים וגרמניה בירושלים יתקיים ב-14 באוגוסט במשכנות שאננים |
פרופ' חיים גורן וד"ר יעקב אייזלר פרסמו בימים אלה ספר חדש באנגלית על גרמניה והגרמנים בירושלים במאה ה-19. ערב מיוחד בו יוצג הספר על ידי שני העורכים, יתקיים ב-14 באוגוסט במשכנות שאננים בשעה 18:00 במרכז הכנסים של קרן קונרד אדנאוור.
בערב במיוחד פרט לשני המחשבים ישתתפו אנדראס מישלס, שגריר גרמניה בישראל, מיכאל מיטרס נציג קרן קונרד אדנאור בישראל ואורי דרומי מנהל משכנות שאננים.
הערב יתקיים בגרמנית עם תרגום לאנגלית ובערב זה ניתן יהיה לרכוש את הספר החדש: Deutschland und Deutsche in Jerusalem |
חדשות וידיעות מתחומי תולדות א"י וידיעת הארץ: אירועים, כנסים, ימי עיון ומידע רב |
בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות למרגלות חומת הים הדרומית של עכו, נחשפו מתקנים השייכים לנמל שפעל בעיר כבר בתקופה ההלניסטית (מאה 2-3 לפני הספירה) – והיה החשוב ביותר בארץ ישראל בתקופה זו. הממצאים התגלו במהלך חפירות ארכיאולוגיות המבוצעות כחלק מפרויקט שימור חומת הים של החברה לפיתוח עכו העתיקה, במימון מינהל מקרקעי ישראל. לקריאת לקט מהחדשות ניתן ללחוץ על הקישור הבא: |
סיורים בהדרכת אילן שחורי - תל אביב שלי לסוף השבוע הקרוב - בכפוף למצב החום ולמספר הנרשמים.... |
מלחמת שלוש ברוקח: סיפורה של אחוזת ביית ונווה צדק - שבת ה-4 באוגוסט בשעה 10:00 בבוקר |
סיור המציג את הסיבות שהביאו להקמת אחוזת בית, מקום מגורי התושבים הראשונים לצד סיפורה של נווה צדק ומלחמת 150 השנה בין משפחות שלוש ורוקח. מקום הפגישה לסיור, מתחת מגדל שלום ליד חנות גולף בשעה 10:00, מחיר 85 שקלים למשתתף, וכן ניתן להירשם בלינק הבא: http://www.mytelaviv.co.il/tour_page.asp?topic_id=384 |
|
|
נפלאות שכונת עג'מי ביפו. האמת על השכונה והשקרים של הסרט |
|
יום שבת 4 באוגוסט בשעה 17:00 - סיור מפתיע בשכונת עג'מי היפואית, בין נצרות וציונות, שכלל לא דומה לסרט שקלקל את הדימוי לשכונה. הרשמה מראש חובה. מחיר 85 שקלים למשתתף. נפגשים ברחבת השעון ביפו. |
| |
|
|
|
אמריקה בתל-אביב - סיור מיוחד במושבה האמריקאית טמפלרית בין יפו לת"א. היכן שהכל התחיל |
|
יום שבת 4 באוגוסט בשעה 12:30 - מקום פגישה - רחוב אילת פינת רחוב ניצנה, מול מסעדת נלו. הדרמה מאחורי הקמת המושבה האמריקאית שהפכה למושבה הטמפלרית. על הברון יוסטינוב (בתמונה) ועל מלון ירושלים, הרשמה מראש חובה 85 שקל, (פגישה אילת פינת ניצנה) |
| |
מחכה לראתכם בסיורים ולכל שאלה ניתן לפנות אלי. בברכה מאילן שחורי 052-7747748 |
[[שם פרטי]], תמונה היסטורית: חגיגת טו באב בשנות העשרים באחת ממושבות יהודה. נערות בריקודי החג
כרזה, מודעה או גלויה זו ורבות אחרות, תצלומים נדירים וחדשים. מידע תיירותי, היסטורי, ארכיאולוגי רב. חדשות מתחומי התיירות ועוד הרבה הפתעות. הכל באתר התיירות החדש. תיור ישראלי בכתובת:
http://www.mytour-il.co.il
|
לשיתוף ניוזלטר זה בעמוד הפייסבוק אנא לחצו על הלוגו המצורף |
|
| |
|
|
תגובות |
אין תגובות למאמר
להוספת תגובה |
|
|
|
|
|
|
|
|
For english click here
חדשות
|
המלצה לספר חדש
|
המצלת השבוע לטיול
|
טיולים
|
<< |
נובמבר, 2024 |
>> |
|
|
|
|
|
1
|
2
|
3
|
4
|
5
|
6
|
7
|
8
|
9
|
10
|
11
|
12
|
13
|
14
|
15
|
16
|
17
|
18
|
19
|
20
|
21
|
22
|
23
|
24
|
25
|
26
|
27
|
28
|
29
|
30
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צור קשר
|
קישורים שימושים
|
פורומים פופולארים
|
כניסת לקוחות
|
הצטרפות לרשימת תפוצה
|
|
|
|