ריצ'ארד מיינרצהאגן והציונות / משה יגר
לא מעט נכתב על תעלולי המלחמה של הקצין ההרפתקן, ריצ'ארד מיינרצהאגן שקשר את חייו עם הציונות ופעמיים בחייו ליווה את המלחמות בארץ ישראל: פעם ראשונה כקצין המודיעין של הגנרל אלנבי, בעת כיבוש דרום הארץ מידי הטורקים, ופעם שנייה כאשר סייע ללוחמים בחיפה בעת מלחמת העצמאות.
מיינרצהאגן זכה לפרסום רב, כקצין המודיעין של הגנרל אדמונד אלנבי לאחר שהגה את הרעיון להטעות את הטורקים והגרמנים בעזה בעזרת תיק מסמכים מזויף שאותו ''יאבד'' דרך מקרה סמוך למסלול הסיור של פטרול אויב. ההטעיה הצליחה .היטב ואותה השלים לאחר מכן כשהצניח אלפי חפיסות סיגריות סמוך למוצבי הטורקים בסביבה. כשהן ספוגות בכמות גדולה של אופיום, דבר שלא סייע לטורקים במלחמתם.
אולם לריצ'ארד מיינרצהאגן היתה גם חיבה גדולה לציונות ועד פטירתו ב-16 ביוני 1967, ימים ספורים לאחר מלחמת ששת הימים, עשה הכל לסייע למדינת ישראל. על הפן הזה בחייו של ריצ'ארד מיינרצהאגן פרסם בימים אלה ד"ר משה יגר, את ספרו ריצ'ארד מיינרצהאגן והציונות במסגרת הספרייה הציונית שליד הוצאת מוסד ביאליק, ההוצאה לאור של ההסתדרות הציונית העולמית.
ריצ'ארד מיינרצהאגן נחשב לאחד הקצינים המקוריים והצבעוניים ביותר שהעמידה האימפריה הבריטית אי-פעם במזרח התיכון. בדומה לנשיא האמריקני טדי רוזוולט, הוא היה חוקר טבע, צפר נלהב, חובב מסעות, פרשן מדיני ובעיקר איש צבא מבריק. מול העשורים הראשונים לחייו שעמדו בסימן של מלחמות, קרבות והרפתקאות שבהן התגלו תושייתו ועוז רוחו. הרי לאחר המלחמה בוועידת השלום בפריז ב-1919 התגלתה גם תבונתו המדינית העמוקה. ריצ'ארד מיינרצהאגן לא היה יהודי אך מסירותו לציונות הייתה ללא עוררין. הייתה זו תופעה יוצאת דופן בשורות הצבא הבריטי, והוא אף שילם על כך לא מעט במהלך הקריירה שלו. ב-1919 פרסם מיינרצהאגן ספר בשם "יומן מזרח תיכוני", שבו הציע את הגבולות של המדינה היהודית, שבשטחה ייכללו רמת הגולן, חלק מעבר הירדן המזרחי וכן רוב חצי האי סיני. שטח המדינה שהציע כללה 86,880 קמ"ר – יותר מפי 4 משטח מדינת ישראל לפני 1967.
בספרו החדש סוקר משה יגר את מסכת חייו בעיקר לאחר מלמת העולם הראשונה, אך אינו פוסח על התרגילים הצבאיים המיוחדים שלו ואף שופך אור חדש על חלק מהם. פרק מעניין הוא על היותו של מיינרצהאגן קציו מדיני בארץ ישראל בן ספטמבר 1919 עד אפריל 1920 תקופה שבה העצים את קשרי הידידות שלו עם חיים ויצמן ועם וראשי הציונות האחרים, אך גם הרגיז את הגנרל אלנבי שהוביל אותו בסופו של דבר אל מחוץ לארץ ישראל. את העזרה והסיוע העניק ריצ'ארד מיינרצהאגן לויצמן ועמיתיו גם לאחר מכן , בתפקידו הבא (עד מרס 1924) כ יועץ צבאי במשרד המושבות, בתקופתו של צ'רצ'יל. משה יגר מביא בספר מידע רב גם על תקופתו של ריצ'ארד מיינרצהאגן כאזרח מינואר 1926 עד מותו ביוני 1967, תקופה בה התמקד בתחביבו כצפר אך מנגד שמר גם על קשרים רבים על ראשי הציונות בהם גם עם זאב ז'בוטינסקי איתו נפגש ואף החליף מכתבים אחדים. ביומנו תיאר את ז'בוטינסקיכ"מהפכן דרן-מנוחה, ציוני לוהט, לוחמני חסר רתיעה אך מוכשר". יגר מעלה סברה שמיינרצהאגן פרט לעיסוקו כצפר, היה פעיל גם בשירותים החשאיים הבריטיים.
אחרי מותו נשכח ריצ'ארד מיינרצהאגן בישראל כמעט כליל, מלבד אצל קומץ חוקרי הציונות ותולדות א"י בתקופת המנדט הבריטי, שפה ושם הזכירו אותו במאמריהם ובמחקרם. טוב עשו עכשיו הוצאת הספרים הציונית ומוסד ביאליק, וכמובן ד"ר משה יגר, שהחזירו את ריצ'ארד מיינרצהאגן לתודעה, בעיקר בקרב אלו, שלא הכירו את פעולותיו ותרומתו הגדולה לתנועה הציונית.
משה יגר, מוותיקי משרד החוץ ושגריר לשעבר, פרסם בשנים האחרונות מספר ספרים בתחום תולדות הציונות. ספרו המפורסם ביותר הוא: תולדות המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, אך בין ספריו גם תולדותיה של מערכת הסברת החוץ של ישראל; תולדות היחסים הדיפלומטיים בין שבדיה לישראל; צ'כוסלובקיה, הציונות וישראל; מאלאזיה – ניסיונות הידברות עם מדינה מוסלמית ועוד. ד"ר משה יגר למד באוניברסיטה העברית, היסטוריה של ארצות האסלאם, מדעי המדינה והיסטוריה כללית. היה חבר ב"הגנה" ורב סרן בצה"ל. ב-1956 הצטרף למשרד החוץ כצוער של המחזור השלישי ושירת בתפקידים שונים: קונסול כללי בפילדלפיה וניו-יורק; שגריר בשבדיה ובצ'כיה; סמנכ"ל משרד החוץ להסברה; סמנכ"ל לענייני אסיה, אפריקה ואוקיאניה. לאחר פרישתו ממשרד החוץ ב 1995, היה עמית מחקר במכון טרומן ומרצה לתולדות דרום-מזרח אסיה באוניברסיטה העברית.
את הספר "ריצ'ארד מיינרצהאגן והציונות", שמחירו 65 שקלים, (בדוכני "הוצאת מוסד ביאליק" בשבוע הספר, 41 שקלים) ניתן להשיג גם באתר ההוצאה לאור:
http://www.bialik-publishing.co.il/
|