המטיילים הרבים הנוהרים לגלבוע מדי שנה בדרך כלל מסוף פברואר או ראשית מרס, מטרתם אחת להם. ליהנות מפריחת אירוס הגלבוע , אחד היפים והמרשימים בפרחי ארץ ישראל. אולם השנה בשל גשמי ינואר המרובים והקור הלא כל כך רגיל שהיה בשבועות האחרונים, התאחרה פריחת אירוס הגלבוע והיא צפויה, לכל המוקדם בשבוע השלישי של מרס. אולם ברכסי הגלבוע, על שמותיהם השונים, ובעשרות אלפי הדונמים הירוקים שבמקום, ניתן כבר בימים אלה ליהנות מפריחה מרהיבה, צבעונית וססגונית אחרת. הקודמת לפריחת האירוס.
הגלבוע, רכס הרים גבוה ותלול מדרום מזרח לעמק יזרעאל ומדרום מערב לעמק בית-שאן, הוא אפשרות יוצאת מן הכלל לסיור טבע בתקופה זו של השנה. לא רק בשל הפריחה, והתקשטות הרכסים בשלל הצבעים המרהיב. אלה גם בשל מסלולי ההליכה המיוחדים שבו, פינות החמד ובעיקר התצפיות הכל כך מיוחדות, בעיקר לעמק יזרעאל ולכיוון הרי הגלעד.
המבקרים הבאים בימים אלה, לאו דווקא בשבתות בהם הלחץ והעומס רב ביותר, יכולים להינות עדיין גם ללא אירוסים, מרקפות, דודאים, כלניות, צבעונים, נוריות, פרגים ופרחים קצת פחות מוכרים כמו הדרדר הכחול, צהרון מצוי, עכובית הגלגל, מקור החסידה, עכנאי יהודה, אל קנה, לשון הפר, סחלבים ודבורניות, גביעונית הלבנון. וולריאנה, פשתה שעירה, כלך מצוי, מרגנית נאה, עירית גדולה, חלבלוב מגובשש, הרדופנין הציצית, דמומית גדולה וסביונים אביביים. למי שאיתרה מזלו, יוכל להבחין פרט לפרות הרועות בשדות הירוקים, גם בבעלי חיים נוספים המתרוצצים בעיקר במדרונות כמו הצבי הארץ ישראלי, שפני סלע, שועלים, חתולי בר, ארנבות, וגם דורבנים. מי שמתאמץ יוכל לראות גם עטלפים, חתולי ביצה, גיריות, נמיות, סמורים, צבים, ולטאות בשלל צבעים.
בתצפית רואים את כל עמק חרוד ממול רמות ישכר ומעליהן מתנשא התבור המוסתר חלקית על ידי גבעת המורה. אחת האטרקציות במקום הינה תצפית לשדות בית אלפא. שם צפונית לשדות הקיבוץ, ממש מתחת לגלבוע, קטע מיוחד, בו אחד החברים מצייר באמצעות חריש, ציור שנתי ענק הנראה למרחקים ומפסגות הגלבוע. מדובר בפיטר וינר, חבר מעוז חיים, מתנדב מחו"ל שהשתקע בקיבוץ, נישא ומגדל משפחה, מאמן הכדורסל של מעוז חיים ועובד כפלח. הוא ידוע בקיבוץ כבעל שגעון מיוחד לאמנות. הוא יזם שילוב של דגנים שונים בעלי צבעוניות שונה ויצר תמונות שדה שניתן לראותן מלמעלה. בהתחלה יצר את התמונות בשדות מעוז חיים אולם כשגילתה מדינת ישראל את היכולת שלו הציעה לו לעשות זאת בשדות שניתנים לצפיה על ידי הציבור הרחב וכך קיבל את חלקת השדה למרגלות הגלבוע. לפני כשנתיים יצר את שוליית הקוסם אחר כך הציעו לו נושאים לאומיים כמו ירושלים ו-60 למדינת ישראל לפני שנתיים הקדיש את השדה לברהמס והשנה לדמות של פועל.
בדרומו של הגלבוע מצויה כתף שאול. במקום חניון גדול המשמש גם כנקודת זינוק למצנחי רחיפה ושתי מרפסות תצפית מרהיבות. זהו החניון המרכזי בגלבוע. מכאן אפשר לצאת לטיול רגלי לפסגת הר שאול, שהיא גם תצפית מרהיבה לנוף, או להר גיבורים, בו התחוללו קרבות קשים במלחמת העצמאות ושמפסגתו רואים ביום טוב את החרמון. הר שאול, חלק מהגלבוע, מתנשא לגובה של 302 מטר וקרוי על שם שאול המלך. כאן הוא נפל על חרבו במערכה עקובה מדם נגד הפלשתים (שמואל א' ל"א), לאחר שהרגו את בניו - יהונתן, אבינדב ומלכישוע. קינת דוד מקורה כאן ובפסוק המפורסם: על שאול ובניו: "הרי בגלבוע, אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומות".
מוקד ביקורים מרשים נוסף בגלבוע הוא הר ברקן, הגבוה בשרשרת הצפונית של הרי הגלבוע. במרכז הרכס, בפסגת ההר, מגדל תצפית אש של קק"ל הסגור כיום לטיפוס ולמבקרים אך מהווה נקודת ציון טובה לתחילת הסיורים הרגליים בעקבות האירוסים. ( שביל מעגלי למשך כ-45 דקות הליכה) וגם לתצפית מרהיבה לעבר עמק יזרעאל. בשנות העשרים של המאה ה-20 החלה קרן קימת לישראל לרכוש אדמות לרגלי ההר, שעליהן נוסדו היישובים עין חרוד, תל יוסף, חפציבה ובית אלפא.