משכנות שאננים, השכונה היהודית הראשונה שהוקמה מחוץ לחומות ירושלים ב-1860, ביוזמת משה מונטיפיורי, מסמלת כבר יותר מ-150 שנה את התחדשותה של ירושלים בפרט ואת חידוש היישוב היהודי בא"י בכלל. קסמה של השכונה המיוחדת הזאת לא פג במשך השנים, והיום היא אחד המקומות המיוחדים והיוקרתיים בבירת ישראל. 

מחקרים רבים נכתבו על השכונה, אולם עד היום לא יצא לאור ספר מקיף המתמקד בהתפתחותה לאורך השנים. כאן התגייס לעניין מוסד יד יצחק בן צבי, ובאמצעות אחד החוקרים הצעירים והמבטיחים שלו, ראובן גפני, העורך היום את כתב העת "עתמול", הוציא לאור לפני שבועות אחדים ספר המגולל את סיפורה של משכנות שאננים וסביבתה באורח סדור ומקיף - מימי רכישת הקרקע בידי משה מונטיפיורי, ב-1855, ועד לתמורות שחלו בה, בראשית המאה העשרים ואחת, משנעשתה למרכז תרבותי, אמנותי ותיירותי, ייחודי. קורותיהן של השכונות משכנות שאננים וימין משה הוא אחד הפרקים המרתקים בקורות ירושלים היהודית בעת החדשה.

הספר מתאר בצורה כרונולוגית את חיי השכונות : דמותו של משה מונטיפיורי ופעילותו בירושלים; הקמת טחנת הרוח ושכונת משכנות שאננים; הקמת שכונת ימין משה וקורותיה עד מלחמת העצמאות; סיפורן של השכונות בתקופת "הקו העירוני" והשינוי שהתחולל בהן לאחר מלחמת ששת הימים; ודמותן של השכונות ושל המוסדות הפועלים בהן היום.

 הפרק האחרון עוסק בייצוגן של שתי השכונות בספרות ובאמנות העברית החדשה - בשירה ובפרוזה, באמנות הפלסטית על גבי פריטים ממלכתיים ועוד.